יום שלישי, 3 ביולי 2012

שינויי מסורה בקהילה

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.


בספרו המעולה על תולדותיו ברבנות, "ציוני דרך", מספר הרב שלמה ריסקין שבשנת תשל"ג בעת שהיה רבה של ביכנ"ס לינקולן סקוור בניו-יורק פנו אליו בליל שמיני עצרת קבוצה של נשים מהקהילה ובפיהן בקשה: לקיים הקפות לנשים ביום תשיעי של חג, הלא הוא שמחת-תורה. מכיוון שהפניה היתה בחג, הוא לא יכל להתקשר לרבו ולהתייעץ אתו, הוא דן בנושא בעצמו והחליט להתיר את ההקפות.

לאחר החג הוא הותקף מכיוונים שונים על עמדתו זו והוא הלך להתייעץ עם רבו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. לאחר תיאור המקרה והשיקולים שהביאו אותו להחלטה שאותו קיבל, הוא ביקש לדעת האם הוא טעה. וכך הוא מתאר (עמ' 167):
תשובתו של הרב לא היתה יכולה להיות חמה ותומכת יותר. "אתה מכוסה הלכתית במאה אחוז", אמר, "הקושי שלי, כולו פוליטי: מה יאמרו מנהיגים אורתודוקסים אחרים, כאלה שאינם מתמודדים עם אתגרים כמו אלו שבקהילה שלי, ושחוששים יותר ממני לחרוג ממוסכמות שהיו מקובלות עד כה". הרב אף הציע שייתן בעצמו שיעור ב"לינקולן סקוור", מעין הכרזה של "נראה עכשיו מי יעז לומר שאתה ובית הכנסת שלך לא אורתודוקסים!" וכך עשה.
מצאתי עניין בדברים אלו, לא רק משום הסיפור עצמו, אלא גם משום שהכרתי מקור אחר בנושא. כך מופיע בספר "מפניני הרב" על הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שכתב הרב צבי (הרשל) שכטר:
שמעתי מהר"ר שלום רפהון, שבפעם האחרונה שביקר אצל רבנו ז"ל בקיץ בבוסטון כבר היה חלש מאד, וכשהיה מהלך עמו הוצרך הר"ר שלום להחזיקו בזרועו לסייעו ללכת. ושאלו (בין השאר) לחוות דעתו בדבר ההנהגה החדשה שהנשים מחזיקות בספר תורה ועושות הקפות לעצמן בעזרת הנשים, היות שהיו כאלה שאמרו שנתייעצו עם רבנו בשעה שהנהיגו חידוש זה בבתי כנסיות שלהם. ופתאום נעשה כל גופו של רבנו קשה, ונתחזק לעמוד בעצמו – בלי שום סיוע, וסיפר היאך שלפני כמה שנים התחיל רב צעיר, אחד ממוסמכי הישיבה הנהגה זו בקהילתו בשמחת תורה, ואחר תום החג בא לשאול לחוות דעתו של רבנו ואמר, שענהו (באנגלית) שבדבר זה "הוא בניגוד גמור לכל המסורה שלנו".
אז הנה לנו שני תיעודים אודות עמדת הרב סולובייצ'יק ביחס לאותו נושא, עם עמדות הפוכות לגמרי.

לפני שנמשיך, שתי הערות שוליים:
א. חסד גדול עשה אתנו הרב שכטר שלא הדפיס את שמו של אותו רב צעיר, על אף שאני מניח שהוא יודע במי המדובר, ויש סיכוי שאכן מדובר באותו המקרה. אחרת היתה לנו ממש בעיה.
ב. כדאי לציין שעמדתו של הרב אהרן ליכטנשטיין, חתנו של הרב סולובייצ'יק קרובה יותר לעמדה שאותו מביא הרב שכטר. כך מופיע בספרו של הרב חיים נבון, גשר בנות יעקב (עמ' 140):
שאלתי את הרב [ליכטנשטיין]: האם אני צריך לעודד את הנשים לרקוד עם ספר תורה? הרב השיב: בהחלט לא, יש כאן בעיה של מדרון חלקלק. כשמתחילים בריקודי נשים האוחזות בספרי תורה, יכולים להידרדר למחוזות בעייתיים מאד מבחינה הלכתית ותורנית.
עד כאן ההערות.

האם אפשר לחיות בשלום עם שתי העדויות? האם עלינו לקבוע שהרב סולובייצ'יק חזר בו? או שמא עלינו לקבוע שאחד מהעדויות מזוייף ומומצא?

אני מבקש להציע תירוץ כדי לפשר בין שתי העדויות. ייתכן ואכן שתי התשובות יצאו מפיו של הרב סולובייצ'יק ואין בהם סתירה. כשהרב ריסקין שאל אותו, הוא שאל על קהילה ספציפית, וכך גם ענה לו הרב סולובייצ'יק שאחרים לא יודעים ולא מבינים מה המציאות ועם אלו אתגרים הוא מתמודד בקהילה שלו. מאידך, הרב שלום רפהון, המעיד בספרו של הרב שכטר, שאל את הרב סולובייצ'יק על "הנהגה חדשה" שכנראה התפשטה לאזורים רבים, ועל זה ענה לו הרב סולובייצ'יק שבקהילות מסוימות "הוא בניגוד גמור לכל המסורה שלנו".

אך אם יש אמת בתירוץ הזה, יש לשאול איך יכול להיות שמשהו שבקהילות רבות הוא "בניגוד גמור לכל המסורה שלנו" יהיה כשר בקהילה אחרת? הייתכן דבר כזה?

מרבותיי קבלתי שלפעמים כשיש קושיא חזקה אז התירוץ הוא: "כן. ככה זה".

לכולנו יש מסורת איך נוהגים בכל מיני תחומים ביהדות. שינוי מוחלט של מסורת זו היא פגיעה בשמירת התורה והמצוות שלנו, גם אם איננו יכולים להצביע על הסעיף בשלחן-ערוך שעליו עוברים. עם זאת, בתנאים ספציפיים ובמקומות נצרכים יש אפשרות לסטות מהמסורה שלנו, כל עוד אין פגיעה במשהו גדול יותר.

אך כאן כבר יש חבל דק ביותר בין שני הצדדים. כיצד נדע אם המצב שלנו מאפשר להיות בצד אחד ומתי עלינו להיות בצד השני? בשביל זה כנראה צריך רב שמכיר את קהילתו ואת צרכיה. ואיך הרב יודע? את זה צריך לשאול אותו.

17 תגובות:

רונן אמר/ה...

"אצל כמה מהרבנים שלנו החשש תמיד גובר. אין סוף לחששות. מה שנקרא היום: המדרון החלקלק...
יש דברים שפה ושם מבחינה הלכתית אולי יש, בבואה דבבואה, למה לחוש, אבל מי שיודע מה כתוב בשולחן ערוך, מי שיודע מה מוכנים לפסוק "כדי לעשות נחת רוח לנשים", אינו חושש. לדעתי, למשפט הזה היה צריך להיות יותר משקל, בדיונים, בוויכוחים. אין כוונתי להתיר את הכול חלילה, אבל להתבונן בעין יותר אוהדת, יותר רגישה...
יש כל מיני שיקולים. אבל מבחינת גודל החשש, קצת מפריזים בו...
האם כל זה מתקשר עם הרב ז"ל? איני חושב כך"
הרב ליכטנשטיין, מבקשי פניך, עמ' 173-175

מישקה אמר/ה...

נראה לי שכדאי לציין מה שבתגובה לפרסום אחד מפרקי ספרו של הרב ריסקין במוסף שבת של מקור ראשון, הצהיר מאנדהו (כמדומני שמופקד על משרה כלשהי בהסתדרות הרבנים RCA או בדומה לכך) שלפי מיטב הכרתו, דבריו של הרב ריסקין על הפתיחות כלפי הנוצרים - שגם בעניינם הסתמך קצת הרב ריסקין על הרב סולובייצ'יק - אינם מיייצגים בשום אופן את מה שסוברים כמעט כל שאר תלמידיו של הרב סולובייצ'יק לגבי דעת רבם.

אני כותב את הדברים מהזיכרון בלבד, מן הסתם ניתן למצוא אותם באתר של מוסף שבת.

מישקה אמר/ה...

אגב נסיון התירוץ שלך חלש מאד בעיני. כוונתי בעיקר למה שאתה מנסה לדחוק את שתי ההוראות, ולא רק את אחת מהן, למיטת סדום של מקרה נקודתי ספציפי בלבד. בכך אתה "משאיר" כביכול את הרב סולובייצ'יק בלי שום עמדה עקרונית ביחס לרוב המקרים... אם כבר לתרץ, אפשר לומר כמו החצי הראשון שכתבת, שבמקומו של הרב ריסקין היה מדובר בעניין ספציפי לאור אופי הקהילה וכו', לעומת הדברים נוטים שמה שמביא בשמו הרב שכטר, שמבטאים את העמדה הכללית.

אולי אתה עצמך התכוונת לכך, כי תחילה כתבת "בקהילות מסוימות" ושתי שורות אחר כך כתבת "בקהילות רבות".

חג'ג' אמר/ה...

שלום רב צעיר

אכן נושא מעניין, מצד אחד אין איסור הלכתי מפורש בנושא, מצד שני הדבר אינו עומד ברוח המסורת שלנו.

ואם נרשה תופעה כזאת, עלולים אנו למצוא עצמנו מחר במצב בו נשים ירצו להגיד קדיש בקול, לעלות לתורה ולהיות חזניות, והגענו להיות כרפורמים.

מצד שני, יש קהילות שעקב השפעות הזמן, המקום ועוד, הגיעו למצב קשה שאינו עומד ברוח מסורת ישראל.

ולכן נראה שודאי יש להימנע ככל הניתן מלהגיע למצב כזה, כדי לא לפרוץ גדר ולתת לנחש להיכנס. אמנם, אם מדובר בתיקון לצורך שעה, ושהרב שהתיר כותב זאת במפורש שאין רוח ההלכה נוחה מכך אלא שעושה זאת משום עת לעשות לה' הפרו תורתך אזי נחזק ידיו, וכמו שכתבת שמכיר את הקהילה ויודע שזה תיקון לצורך השעה לקרב רחוקים.

וכעין זה כתב הרב קוק זצ"ל, בעניין חנוכה "כבתה אינו זקוק לה" שלעיתים התורה מתגמשת וסובלת מצבים לא תקינים, אך אם כבתה = היינו בטל המצב המעוות, אין צורך להנציח אותו = אינו זקוק לה.

חזק ואמץ.

RavTzair אמר/ה...

מישקה,
זה מה שנסיתי לכתוב. צר לי שזה לא הובן.

לגבי היחס לנוצרים, אין שום ספק שזו לא היתה דעתו של הרב, כפי שכתב. ראה:
http://www.traditiononline.org/news/originals/Volume%206/No.%202/Confrontation.pdf

http://www.traditiononline.org/news/originals/Volume%206/No.%202/Confrontation%20Addendum.pdf

הרב ריסקין טוען שהמציאות השתנתה מאז ימי הרב. הוא לא טוען שהוא פועל כפי שהרב אמר לו.

לא ראיתי את המאמרים הללו במקור ראשון.

א אמר/ה...

משמח לראות שהמתנגדים הפכו לחסידים, זה מספר כך אמר האדמו"ר והאחר משיב לא כי כך אמר האדמו"ר. וייתכן שהאדמו"ר משיב גם לפי סוג השואל וניסוח השאלה ולא רק לפי הנסיבות של המקרה. אלא שהשומע כדרכו שומע מה שרוצה לשמוע ולא שם לב לניואנסים, והתשובה הופכת לסיפור.
ועכ"פ מה יכולתנו ללמוד מסיפורי החסידים הללו - "דעת תורה" / הלכה / הוראה לרבים? [מהרב ריסקין לומדים לפחות תמיכת רב בתלמיד מה היא]

אנונימי אמר/ה...

"אתה מכוסה הלכתית" ו"נראה עכשיו מי יעז לומר שאתה ובית הכנסת שלך לא אורתודוקסים!" הם תמיכה ברב השואל, ממש לא תמיכה בתופעה.

RavTzair אמר/ה...

אנונימי,
אנא אל תגיב כ"אנונימי", אלא בחר לך כינוי והשתמש בו. תודה.

באשר לתגובתך, להגיד שהבעיה היחידה היא פוליטית ושהרב סולובייצ'יק יבוא לבית הכנסת שלו כדי להראות שהוא תומך בו - פירושו שהרב השואל לא טעה, בלשון המעטה.

נתנאל אמר/ה...

קיימא לן ש'אין למדים מן המעשה', גם לגבי הרב ריסקין וגם לגבי הרב שכטר. אבל ברור שהעדות של הרב רסקין שמעיד על עצמו אמינה יותר מהעדות של הרב שכטר שמתאר מעשה באדם אחר.

אהבתי את ההגדרה שמדובר בבעיה פוליטית ולא בבעיה הלכתית, נכון לחתך רחב של מקרים הלכתיים אקטואלים ('שירת נשים', 'פינוי מאחזים' ועוד ועוד).

ו אמר/ה...

פירושו שהרב השואל לא חרג מסמכותו. אין פירושו שהרב סולובייצ'יק היה עונה אותו דבר בעצמו. מדובר, כפי שהעירו כאן לפני, בשאלת תמיכת רב בתלמידו, ובשאלת סמכותו של הרב המקומי בקהילתו בענייני מנהג ומסורת מול דעותיהם של רבותיו וגדולי הדור.

RavTzair אמר/ה...

ו',
אז אנחנו מסכימים שהרב סולובייצ'יק סבר שהרב ריסקין הורה נכון.

ו אמר/ה...

כן, אבל גם אם הרב ריסקין היה מורה הפוך, הרב סולוביצ'ק עדיין היה סובר שההוראה נכונה.

RavTzair אמר/ה...

אבל אז זה היה פחות מעניין...

Jeffrey Woolf אמר/ה...

שבוע טוב,
יצויין שבאותה תקופה שעליה מדבר הרב ריסקין, נשאלה אותה שאלה בדיוק בבוסטון, והרב השיב בשלילה מוחלטת.

מצד שני, מו"ר הגרי"ד הלוי זצ"ל אכן היה משיב מתוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל שואל ולכן השערתך נראית לי הכי נכונה.

יצויין גם, שלפי הניסיון שלי (מתוך כמעט עשור שזכיתי להתאבק בעפר רגלי הרב) שהוא לא הכתיב לנו אלא הציע. הוא היה נחוש לעודד את תלמידיו לקבל אחריות על דעת עצמם (בלי, וודאי, לעוות את דעתו במידה שחיווה אותה). ג'פרי

המגיב הלא-אלמוני אמר/ה...

להערכתי, הסביר ביותר הוא, שהר' ריסקין לא הבין נכון את הגרי"ד, שהתנגד לתופעה, אך חשש יותר מכך מהשלכותיה, שזה עלול לטשטש את הגבולות עם הרפורמים, ולכן העדיף לחזק את ההדגשה והשייכות האורטודוקסית בקהילה זו, גם במחיר של 'גיבוי ציבורי' לעמדה שאיננו מסכים עמה.

RavTzair אמר/ה...

מדוע להערכתך סביר יותר שהרב ריסקין לא הבין, ולא שהרב השני לא הבין? סברת הכרס?

המגיב הלא-אלמוני אמר/ה...

לרב צעיר,

א. העובדה שהרב ליכטנשטיין והרב שכטר הם שנים, ועוד ששניהם מוכרים כתלמידיו המובהקים של הרב סולובייצ'יק, וכת"ח גדולי תורה הרגישים לניואנסים עדינים מאד (כל אחד בתחומו),
ב. העובדה שהרב ריסקין הורה כך קודם, וסביר שהרב סולובייצ'יק ניסה למתן את תגובתו במטרה שלא לצערו (כפי שהיה כל רב עושה לו תלמידו טעה בשגגת הוראה),
ג. התרשמות שלילית מתשומת לב לניואנסים שמשנים את כל התמונה בנושאים אחרים,
ד. העובדה שר' ג'פרי ג"כ מעיד כמותם.