מישהו תרם לבית הכנסת שלי ספר קטן בשם "דם זבחי - הלכות שחיטה וטריפות כמנהג המערב", שנכתב ע"י הרב מסעוד אדהאן שהיה רבה של קהילת דמנאת במרוקו ולאחר מכן גם ראש כולל כאן בארץ. המחבר נפטר לפני כעשרים שנה, וילדיו הוציאו עתה את הספר לאור מתוך כתב ידו.
במבוא לספר נכתבו כמה עמודים על תולדות המחבר ועל תולדות רעייתו, מרת חסיבה אדהאן ע"ה.
הרבנית מתוארת באופן הייחודי הבא:
לאחר מכן מובא הסיפור החביב הבא:
במבוא לספר נכתבו כמה עמודים על תולדות המחבר ועל תולדות רעייתו, מרת חסיבה אדהאן ע"ה.
הרבנית מתוארת באופן הייחודי הבא:
סבתא אופיינה באישיות הגנוזה בחדרי הלב ובמסתרי הנשמה, ואינה נחשפת ומובלטת כלפי חוץ. האישיות הפנימית היא בבחינת "הוד והדר לפניו", ואילו החיצונית כקליפה חילונית, ללא רטט של חיי קודש וללא הפעמת חזון, חוצצת בין הדמות הנסתרת ובין העולם שמסביב לה.
לאחר מכן מובא הסיפור החביב הבא:
לפני שנים רבות ערב ימים הנוראים הגיע לעיירה דמנאט שבמרוקו יהודי מאחד הכפרים לסבי על מנת שילמד אותו לתקוע בשופר לקראת הימים הנוראים, ואכן היהודי מתדפק על ביתו של הצדיק סבי מורי, סבתי פותחת את הדלת, והיהודי מבקש את סבי וזאת על מנת שילמד אותו, אך סבתי אמרה לו כי סבי יצא למספר ימים לעיירה הסמוכה, ברגע שנאמרו המלים נעתקה נשמתו של היהודי, הוא הגיע מרחוק על מנת ללמוד ועכשיו אין מי שילמד אותו, סבתי ראתה שהיהודי היה שרוי במפח נפש ושאלה אותו מה הוא צריך מסבי, והוא ענה לה שהוא בא ללמוד לתקוע בשופר על מנת שיחזור לעיירתו לקראת החגים לתקוע בשופר. סבתי בפשטות ובצניעות שבה, ללא עכבות, הכניסתו לביתה והחלה ללמד את היהודי את כל טכניקת תקיעת שופר עם כל ההלכות, היהודי יצא שמח וטוב לב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה