יום שלישי, 3 במאי 2011

מי צריך רב?

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.

לפני שנתיים, כשהתחלתי לכתוב את הטור הזה, קבעתי לעצמי שאחת ממטרותיי בכתיבת הטור היא עידוד הרבנות הקהילתית בארץ. יצאתי מתוך נקודת הנחה שאם הקוראים ייחשפו למחשבותיו של רב קהילה צעיר, אולי יהיה בכך בכדי לדרבן אותם לרצות בקשר עם רב קהילה לא-וירטואלי. אין לי שום דרך לדעת האם עמדתי ביעד הזה, או אם חלילה גרמתי הפוך. כך או כך, אין להתפלא על כך שלעיתים קרובות אני מסתכל על המציאות מתוך מבט של הצורך ברב קהילה. לפניכם מספר דוגמאות מהשבועות האחרונים לקהילות שצריכות רב, וחבל על כל יום שעובר עליהן ללא רב.

ביום טוב ראשון של פסח התארחתי בבית כנסת ותיק, שמעולם לא כיהן בו רב. כשהחזן סיים את חזרת הש"ץ של שחרית ובעודו מחפש את העמוד של ההלל, העיר אחד המתפללים מהשורות האחרונות בקול: "קוראים הלל בדילוג", מתפלל אחר חש צורך להעמיד אותו על טעותו, והשיב בקול רם: "אתה טועה! בחג ראשון קוראים הלל שלם". המתפלל הראשון לא נשאר חייב: "אתה טועה! מה שקוראים בחג ראשון הלל שלם, זה ההלל שקוראים בלילה. ההלל ביום זה הלל בדילוג". בסופו של דבר, גברו המצדדים בקריאת הלל שלם על המצדדים בקריאת הלל בדילוג, והתפילה המשיכה בקריאת הלל שלם. קהילה זו צריכה רב.

בשבת חול המועד פסח החליטו הגבאים של קהילה אחת שמכיוון שהתפילה היא ארוכה, יחד עם קריאת הלל ושיר השירים, יש צורך לארגן קידוש בסוף התפילה. הגבאים החרוצים קנו את המצרכים הדרושים, תוך שהם שמים דגש לקנות אוכל שיתאים לכולם, ואכן האוכל היה ללא חשש קטניות וללא חשש שרויה. בשבת בבוקר לקראת סוף התפילה הגבאים ערכו את השולחנות עם עוגות, דגים, פירות וירקות חתוכים ושתייה קלה. בסיום התפילה הציבור ניגש לשולחנות הערוכים, הגבאים הוציאו בקבוק יין לקידוש וקידשו. לצערנו הגבאים והקהל לא הבחינו בכך שלהלכה לא היה ניתן לעשות קידוש בתנאים אלו. שכן אחד התנאים לעשיית קידוש הוא שזה יהיה במקום סעודה. מקום סעודה הינו מקום שיש בו לפחות מיני מזונות או יין. מכיוון שהיה זה בפסח, כל העוגות על השולחן היו "שהכל", ויין היה רק למקדש. כך שלמעשה לא היה זה נכון לערוך קידוש כלל, וגם לאחר מעשה שכבר עשו קידוש באותם תנאים, היה על כל הציבור לחזור ולקדש בביתם במקום סעודה. הגבאים, שהתכוונו לטובה, פשוט לא ידעו מזה ולא נערכו כהוגן. קהילה זו צריכה רב.

ביום ראשון בבוקר, ערב חג שביעי של פסח, בקהילה נוספת היכן שהוא בארץ, הכינו הגבאים את ספרי התורה לקריאה של אותו היום. הגבאי פתח את סידורו וחיפש לראות מהי הקריאה של אותו בוקר. הוא זכר שביום שישי קראו את פרשת "אם כסף", אז הוא דפדף לראות מה יש אחרי פרשת "אם כסף" בסידור. הוא מצא את העמוד הנכון – פרשת "פסל לך" מתוך "כי תשא". "מצויין", חשב לעצמו הגבאי, "ספר התורה נמצא במקום מאתמול בבוקר שגם קראנו פרשת כי-תשא". וכך קראו קהל באי בית הכנסת את פרשת "פסל-לך" באותו בוקר, במקום לקרוא את פרשת פסח שני מתוך פרשת בהעלותך שבספר במדבר. קהילה זו צריכה רב.

מלבד טעויות יש גם דוגמאות למנהגים לא ברורים, שהקהילה התחילה לעשות מתי שהוא ולאף אחד לא ברור באמת מדוע. הנה כמה דוגמאות:
בשבת זכור מקובל בקרב קהילות אשכנזיות רבות לחזור על המילה "זכר" פעמיים, פעם בצירי תחת האות ז' ופעם בסגול. למנהג הזה יש איזה שהוא הגיון (אם כי יש מי שערער גם על הגיון זה), כל עוד בעל הקורא מבחין בקריאתו בין צירי לסגול. אך אם המילה היחידה שבו הוא מבחין זה במילת "זכר" – מה הוא עשה בזה? הרי אם יש הבדל בקריאת המילה "זכר", אז יש הבדל גם במילה "את" ו"עמלק".

ישנן קהילות הקוראות בליל יום העצמאות הלל שלם בברכה. זו לא אחת מתקנות הרבנות הראשית ליום העצמאות. מדוע הן עושות זאת? ידוע לי שיש מספר ישיבות ורבנים הדוגלים באמירת הלל שלם בברכה בלילה, אך מכלל מחלוקת הדבר בודאי לא יצא. אז בקהילה שהרב הורה לעשות כך, מן הסתם הוא חקר את הנושא והגיע למסקנתו. אך בקהילה שבה אין רב, על פי מה החליטו לקבל על עצמם מנהג זה?

כידוע, גם רבנים טועים לפעמים. כך שתיאורטית ייתכן שגם בשלושת הסיפורים הללו, אילו היה רב בקהילות שהוזכרו, היה יכול להיות שהוא היה טועה. ההבדל הוא שכל עוד הרב לא מפחד לומר "טעיתי", יש סיכוי טוב יותר שהוא יגלה את טעותו ובמקרה שזה אפשרי יטרח למצוא את הדרך לתיקון הטעות. חוץ מזה, כשיש רב יש לפחות את מי להאשים בטעות. אצל יהודים, גם זה משהו.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: צבי תאריך: 03/05/11, 17:55:20ראשית, עלי לציין כי אני מסכים עם טענתך הבסיסית, ומכיר גם כמה וכמה קהילות שחבל שמעולם לא טרחו למנות רב.
מאידך, אינני מסכים כל כך עם מקצת הדוגמאות.
כך בנושא ה"זכר" (שגם בו אני מסכים עם דעתך...) אני מכיר מספר קהילות, בעלות רב, שמקפידים באופן מתמיה דוקא על הצירה שב"זיכר", ולא על שאר הצירהים (כך אומרים?) שבקריאה.

וכן בנוגע להלל בלילה - אם אני לא טועה זו היתה תקנת הרב גורן זצ"ל, וניתן להבין שקהילות ינהגו על פיו, גם ללא רב קהילה.


שם השולח: משה תאריך: 03/05/11, 18:16:38כל הסיפורים שהבאת, מראה, שיש צורך לקהילה לתלות לוח, להשתמש בסידור יותר מפורטת או שא' מהמתפללים יכול לעיין ולהבין קצת קיצור שו"ע....




שם השולח: ירון תאריך: 03/05/11, 22:07:46אין ספק שרצוי שמתחילה יתלו בכניסה לבית הכנסת נוהגי התפילה במקום ושיהיה מישהו שמכיר את ההלכות וברור לו מה צריך לעשות ושיש לו סמכות בלעדית לקבוע - אך אני מעדיף שזה לא יהיה רב.
באיזור בו אני גר (וכבר העליתי את העניין בבלוג בעבר) בכל מקום שיש בית כנסת - מינוי רב גורר הטיית בית כנסת לכיוון חרדי, למרות שיתכן והרב הוא החרדי היחידי במקום.
במצב כזה אני מעדיף אחד מן הקהל הבקיא ומבין מדעתו בעל סמכות בלעדית ומוסכמת מראש, ולא רב חרדי.


שם השולח: משה תאריך: 04/05/11, 06:54:01גם אני לא מסכים,
בקהילתנו מינו רב לפני שנתיים ואני לא רואה איזה שהוא שינוי דרמטי לטובה,
1.הרב הוא משכמו ומעלה ולכן על אף שהוא לא רצה יוצא שהוא מעביר דבר תורה כל ערב שבת ואנשים אחרים הפסיקו להעביר (כמובן שהוא היה שמח אם אנשים אחרים היו משתתפים)
2. הנוהג של לעדכן בשבת אחרי כל תפילה על הלו"ז של כל השבוע כולל ארועי הספורט נמשך, למרות שהערתי לו על כך וגם הוא אמר זאת לגבאים
3. דמי החבר הוכפלו בגלל המינוי
4. לגבי המקרים למעלה עדיף יכיר פשוט את משנה ברורה



שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 04/05/11, 07:08:53משה (השני),
תוכל לפרט יותר?
מה היה הצורך שהביא למינוי הרב? עצם זה שאנשים חשבו שלכל קהילה צריכה רב, או משהו אחר?
האם הרב הגיע מבחוץ או היה חלק מהקהילה?
האם הקהילה קיימה, עם הרב או בלעדיו, מפגש לתיאום ציפיות?


שם השולח: דוד תאריך: 04/05/11, 07:43:53א. תפקיד רב הוא חשוב בשביל החלק החמישי שבשו"ע .
ב. לוח מוסכם על הציבור פוטר הרבה בעיות .
ג. קידוש ללא פת לנמנעים מלאכול שרויה יש דעות באחרונים אפי שכרגע ולא עולה לי מראה מקום בראש מ"מ זכורני משיעורים ששמעתי

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אלי תאריך: 04/05/11, 08:30:05על אף שאני תומך במינוי רבני קהילות, אני לא משוכנע שהדוגמאות הללו הן אלה שתומכות בצורך לעשות זאת. ראשית ברמה הפרקטית - מתי לאחרונה שאלו אותך הגבאים מהי קריאת התורה? גבאי מסדר את ספר התורה כי הוא מאמין שהוא יודע מה הקריאה. אם הרב היה נוכח בתפילה הוא היה מתקן את המצב במקום, אבל הרב לא נמצא בכל המנינים בכל יום. ברמה היותר עקרונית - האם עיקר תפקידו של הרב הוא במניעת שיבושים ומכשולים? לצורך כל בדרך כלל מספיק שיש כמה חברי קהילה יודעי ספר, ויש מנגנון לבירור ספיקות. חבל לצמצם את הרבנות לענין הטכני הזה.


שם השולח: משה (הראשון) תאריך: 04/05/11, 17:16:31אכן יש מקרים שצריכים לרב.
אם ימצא טעות בספ"ת, אם כבר התחיל לקרות בתורה פרשה לא נכונה, או מתי צריכים לחזור כשטעה במילים כו, אם מותר להנות מאמירה לנכרי ודינים רבים שאינם ברורים למתפלל רגיל.


שם השולח: נתנאל תאריך: 05/05/11, 08:57:17לגבי מקרה מס' 2: "קידוש במקום סעודה בפסח", אני מצרף קישור לרשומה שלך מלפני 3 שנים בה מובאים צדדים להקל בנידון כעין זה (לדוגמא, שרביעית היין ששותה המקדש תחשב למקום סעודה עבור כל המשתתפים בקידוש), ופסח ('אין מה לאכול...') הוא סניף טוב להצטרף להקל בזה.

http://ravtzair.blogspot.com/2008/06/blog-post_21.html

לגבי 1 ו־3, מה שצריך הוא לוח טוב, הלוח שמופיע בסוף סידור רינת ישראל מעולה, ותמיד כשהשתמשתי בו כמקור התקבלה דעתו.

5 זו תקנה ישנה של הרב גורן שבטלה.


שם השולח: טוביה תאריך: 05/05/11, 10:50:14לחזק מה שאמרו קודמי
המטרה הראשונה של רב, היא לחזק את הקשר של הקהילה שלו לרבונו של עולם. בעיות מנהגים הן די שוליות בהקשר הזה



שם השולח: גלעד תאריך: 05/05/11, 18:19:22אני מצטרף לאלי ולטוביה.
שתי הערות:
1. ברור שאנו מדברים על מינוי רב ציוני. אני לא חושב שמישהו חושב כאן על קהילה ציונית עם רב חרדי. האם יש מישהו שלא מסכים איתי?

2. בהסתמך על הנסיון שלי בקהילתי,
אני רואה את תפקיד רב הקהילה בדור שלנו פחות בהלכות של ניהול בית הכנסת (לדלוגמא, הרב שלנו אמר שלא צריך לערב אותו בשאלה האם צריך לומר אב הרחמים..), ויותר בתחום של לא להשאיר את התורה מאובנת. להרביץ שיעורים העוסקים בנושאים הלכתיים בנושאים "חמים" כגון מדע, רפואה מודרנית וכדומה.


שם השולח: גלעד (המשך) תאריך: 05/05/11, 18:21:31כמו כן, מתן שיעורים הלכתיים לאלו שלא מילאו כרסם בשס ופוסקים, כגון שימוש במים חמים בשבת (לדוגמא: דוד שמש, דוד חשמל וחימום בגז בחג)
וכמובן התפקיד של הלכות נידה ושו"ת אנושי בשוטף (בין אם פנים אל פנים או מייל)


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 05/05/11, 18:57:33קיבלתי הרבה תגובות, כאן בכיפה ובאופן אישי, מאנשים שכנראה לא ירדו לסוף דעתי. אני כנראה אשם בכך שלא הייתי מספיק ברור, ואולי גם שאמצתי את הכותרת של עורך כיפה שכנראה קצת השפיע על קריאת דברי.
כוונתי בטור זה היתה שיש קהילות שהדברים הכי בסיסיים, שכולנו מצפים להם, אינם קיימים. אותם דברים שהוזכרו כאן: אדם מלומד מהקהל, לוח ברור וכד'.
קהילה שההתנהלות שלה מוכיחה שאין לה את המשאבים הפשוטים הללו, או שהיא אינה יודעת מה לעשות איתם, זו קהילה שחייבת רב.
המשך יבוא...


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 05/05/11, 19:01:11המשך...
היא לא חייבת רב כי אין שום פתרון אחר, היא חייבת רב כי חסרים לא הדברים הכי בסיסיים, קומת הקרקע, וכנראה שאין לה את הכלים לבנות את אותה קומת קרקע מבלי להביא מנהיג מבחוץ.
זה לא אומר שכל תפקידו של הרב זה להשליט סדר ולקבוע מנהגים מתוקנים. זה כן אומר שלפני שהרב יוכל להתפנות להנהגה רוחנית, יהיה עליו לדאוג לכך שיהיה קומת קרקע.
אני מקווה שעתה אני ברור יותר. כך או כך, לפחות עכשיו יש לי על מה לכתוב בפעם הבאה.