יום שלישי, 10 במאי 2011

תגובה לביקורת על "גשר בנות יעקב"

ראו: ביקורת ספרים: גשר בנות יעקב, הרב חיים נבון.


הרב חיים נבון מגיב על הביקורת שלי כנגד ספרו:





למה יצא הקצף על "גשר בנות יעקב"?


ידידי המתכנה "רב צעיר" כתב ביקורת על ספרי "גשר בנות יעקב". דומני שאפשר לסכם את מוקד המחלוקת בינינו כדלהלן: הרב הצעיר מסכים שאני מתאר נאמנה את מעמד האישה בהלכה המצויה בידינו ואת המסקנות הנובעות ממנו, אלא שכאן נפרדות דרכינו. אני לומד מן ההלכה שיש הבדלים בין גברים ונשים, גם אם צרה בינתנו מהבנת משמעותם. בגלל ההבדלים הללו באופי ובאישיות, יש הבדלים גם בהלכות. לעומת זאת, הרב הצעיר טוען שאין ברירה אלא לקיים את ההלכות הללו, אך הוא מייחל ליום שבו תקום סנהדרין ותבטל אותן. עד אז, לדבריו, "ההלכה היא בגלות".


לדעתי, אין מניעה שאדם יכריז שהוא מקווה שביום מן הימים תקום סנהדרין ותשנה פרט מסוים בהלכה. ברם, הרב הצעיר מכריז הרבה מעבר לכך: אין הוא מדבר על פרט מסוים בהלכה, אלא על (כל?) ההבדלים בין גברים לנשים בהלכה. למעשה, דומה שהוא מייחל לביטולו של סדר שלם בש"ס - סדר נשים.


משל למה הדבר דומה? לאדם שיבוא ויכריז: אני חולק על קביעת חז"ל בנוגע לל"ט המלאכות האסורות בשבת. אני חושב שצריך לאסור מלאכות אחרות. למשל: החושב, החורז וההוגה. בינתיים אני עושה כמו שציוו חז"ל, אך לדעתי זו הלכה שגויה ופגומה. ואז הוא ממשיך הלאה: גם בספירת העומר טעו חז"ל, והיא צריכה להתחיל משבת ולא מיום טוב. וגם בארבעת המינים צריך לקחת תפוז ולא אתרוג. כך הוא מתיימר לבטל את כל סדר מועד בש"ס. יוסיף המבטל ויאמר: אמנם בינתיים אני מקיים מה שאמרו חז"ל, אך לדעתי זו הלכה בגלות. שמא יצטדק המבטל ויסביר: אולי בדורות קדומים הפירוש של חז"ל היה סביר, אך בדור הזה עלינו לחפש פירוש אחר לתורה. דומני שתוספת זו אינה מרככת את דבריו כהוא זה.


למה הדברים קשים כל כך? משום שרובנו לא מגיעים לקב"ה דרך הפשטות פילוסופיות, כפי ששאף הרמב"ם. תמהני אם אפילו הרמב"ם עצמו הגיע לקב"ה בדרך זו. אנחנו מגיעים לקב"ה דרך אורח החיים היהודי. אנחנו טועמים מהשבת היהודית, מחיי המשפחה היהודיים, מהתפילה היהודית, מהלכות כשרות - ורואים כי טוב ה'. כאשר אדם בא ואומר שהוא מקיים נתח נכבד של החיים היהודיים כמי שכפאו שד, הוא מטיל ספק בממד בסיסי של מפגשנו עם הקב"ה.


צריך להיות לנו אמון בסיסי בחז"ל. גם הם היו בני אדם, וגם הם מן הסתם טעו פה ושם. אך אנו צריכים להניח שבאופן בסיסי חז"ל הם פרשנים נאמנים של רצון ה'. שאם לא כן - אנא אנו באים. כך הנחתי בספרי "גשר בנות יעקב", ועל זה יצא הקצף.





אני מבקש רק להשיב על תגובתו בנקודה אחת. אני לא סבור שחז"ל טעו. אני סבור שחז"ל פירשו את התורה באופן הכי נכון שהיו יכולים עבור בני דורם. וכשם שאני מאמין שכך עשו חז"ל, כך אני מאמין שבכל דור על ההנהגה הרוחנית להתאים את התורה למציאות בני דורם. לטעמי, אנחנו נמצאים בבעיה מתסכלת כאשר חכמי הדור אינם מסוגלים או אינם מעוניינים למלא תפקיד זה.

5 תגובות:

חגי אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 10/05/11, 20:05:56
עדיין אתה טוען (כך היא תוצאת דבריך) שחז"ל ---באופן אבסולוטי--- טעו. שהרי אינך מבקש לטעון, מן הסתם, שחז"ל לא התכוונו לקבוע קביעות אבסולוטיות. אז למה להתחמק?
ואגב, ממתי בערך לשיטתך "חכמי הדור אינם מסוגלים או אינם מעוניינים למלא תפקיד זה"? מאה שנה, חמש מאות, אלף חמש מאות?
העולה מדבריך, שאתה מבקש תורה גמישה שמרבית הלכותיה יכולים להתבטל או להתווסף מדור אחד למשנהו וחוזר חלילה. כדאי למצוא לזה שם חדש, כי "יהדות" זה לא, ולא יעזור לנפנף באיזו פיסקה מהראי"ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 10/05/11, 20:18:08
אנסה לענות על טענותיך כלפי.
אינני חושב שאני מתחמק, ואני אומר דברים די ברורים. אני חושב שאם אני הייתי בתקופת חז"ל כנראה שהייתי מסכים ומקבל את קביעותיהם. כך גם אני חושב שאם הם היו בתקופתי אז קביעותיהם היו שונות. הלזה ייקרא טעות?!
חז"ל השתמשו בסמכות שהתורה העניקה להם והם עשו את הדבר הנכון לתקופה שבה הם חיו. לא ניתן לקבל עמדה האומרת כי כחלוף 2000 שנה מזמן מתן תורה פקעה הסמכות שהתורה העניקה לחכמים.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 10/05/11, 20:24:05
אשאל אחרת, האם אנחנו מחויבים להאמין/לקבל שחז"ל פירשו את התורה באופן שהוא מתאים לכל הדורות כולם? למרות כל שינוי במציאות?


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 10/05/11, 20:24:27
באשר לשאלת התקופה ("ממתי בערך"). לא צריך להיות גאון כדי לדעת שהשינוי החברתי בין תקופת חז"ל לבין לפני מאתיים שנה הוא זניח, לפחות יחסית לשינוי שחל במצב החברתי (וכמובן בהרבה תחומים אחרים) בין לפני מאתיים שנה לבין ימינו. כפי שכתבתי, כל עוד אין משבר זה מצויין להיות שמרן, אך כשיש משבר צריך מישהו כמו רבי יוחנן בן זכאי (ולדעתי במאתיים השנים האחרונות היו הרבה "משברים").

חגי אמר/ה...

שם השולח: ׁמישקה תאריך: 10/05/11, 20:56:54
לגבי שאלתך, אני חושב שענה הרב חיים נבון: באופן פרטי אפשר לחלוק, אבל באופן כללי - התשובה היא כן.
לגבי מועד השינוי, הרי אתה מבין בעצמך, וכמו שהצביע הרב נבון, שהגישה שלך נוגעת לגבי כל לימוד מבין מאות הדינים הנלמדים מי"ג מידות, ולא רק לגבי מעמד האשה - ואף על פי כן אין אפילו תקדים אחד בודד לשינויים מסוג זה. אתה מאמין "שבכל דור על ההנהגה הרוחנית להתאים את התורה למציאות בני דורם", ואנו רואים שבאלף וחמש מאות השנים האחרונות לפחות, ההנהגה הרוחנית האמינה אחרת... הבוחר יבחר.

שם השולח: ׁמישקה תאריך: 10/05/11, 21:07:11
ואגב, אתה עדיין מתחמק: משמעות הטענה שלך, במילים אחרות היא שחז"ל טעו - כשהאמינו שנכונות הקביעות שלהם לגבי המציאות הינה אבסולוטית (וזה דבר פשוט מאד), בעוד שלדעתך קביעותיהם בעניינים שונים אינן נכונות (סו קולד). אלא מאי, שאתה מבקש לומר שאין בכך "אשמה", כי היסודות לקביעותיהם (הבלתי נכונות לדעתך)היו תלויי תרבות ותנאים וכדומה, וכיוון שלא הכירו את הפוסט מודרניזם אין "להאשימם" שהאמינו כנ"ל וממילא טעו.
וכלפי גישה כזו לחז"ל אני מסכים עם כל מילה מדברי הרב נבון, ויותר מכך.

חגי אמר/ה...

שם השולח: אייל תאריך: 10/05/11, 22:15:32
מה שהרב נבון אומר זה קצת דמגוגי ולא ענייני: אף אחד לא התכוון לבטל את כל סדר נשים, אלא רק הלכות מסוימות שמגבילות את חירות האשה ואת זכותה לממש את חירותה. גם כאן לא מדובר על ביטול מעשי, אלא על מחשבה שאולי הפירוש שחז"ל פירשו אינו מוכרח. זה בדיוק מה שאומר הרמב"ם בהלכות ממרים: שכל בי"ד יכול וצריך לפרש את התורה בכל דור מחדש.

שם השולח: אייל תאריך: 10/05/11, 22:20:18
אוסיף עוד: הרב גרשוני מסביר שהאיסור לכתוב את התורה שבעל פה נבע בדיוק מהרצון לאפשר לכל דור לפרש את התורה מחדש, כדי לאפשר לה להיות תורה דינמית ומתחדשת..
יתר על כן: אין שום סיבה לחשוב שכל היהדות זה כמה דורות לפני אלפי שנים, שלהם היה מותר ליצור ולפרש, ומאז עלינו רק לפרש את דבריהם, ולחשוב מדוע הם נכונים. תחשבו איך היה נראה עולם המדע אם כל המדענים היו עובדים רק בלהסביר מדוע הקודמים להם צדקו, ולא חושבים מחדש על הדברים, ובודקים האם הם מסכימים להם בכנות.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 11/05/11, 04:06:53
מישקה,
לי זה לא פשוט שחז"ל חשבו שהם קובעים דברים לעוד אלפי שנים, ללא הקשר למציאות. אגב, כפי שכבר הערתי לך אין כאן שום קשר לפוסט-מודרניזם (אולי למודרניזם, אבל גם זה לא בטוח).
ובענין מש"כ "שבאלף וחמש מאות השנים האחרונות לפחות, ההנהגה הרוחנית האמינה אחרת", זה לא נכון לדעתי.
למעשה כיום, איסור ריבית לא נוהג בעולם העסקי, איסור "בל יראה" כנ"ל, במרבית המקרים אין גבייה/תביעה של כתובה, במרבית המקרים בת יורשת, ויש עוד דוגמאות לרוב.

חגי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 11/05/11, 04:12:54
וכמעט שכחתי "היתר מכירה".
אלא מאי? ששינויים אלו לא קרו כי מישהו "דרש" את התורה, אלא בתהליכים אחרים. אך במבחן התוצאה זה מה שקרה, ראו כי המציאות לא מתאימה לדרישות התורה, ודברים השתנו.
אני מאמין ב100% שאם מערכת המשפט בישראל היתה נתונה כולה בידי מערכת בתי הדין אז היו מוצאים דרך לקבל עדות אשה (כפי שחז"ל קבלו עדות אשה במקרים קיצוניים). העניין הוא שהתפיסה כיום היא לא "למנוע בעיות" אלא "לפתור בעיות". וכל עוד הבעיה לא צועקת בפנים אף אחד לא מנסה לפתור אותה.

שם השולח: שחר תאריך: 11/05/11, 18:35:04
שלא לדבר על למנוע את הבעות הבאות לקראתנו - דברים כמו ההשלכות של שימושים פרקטיים באבולוציה וביולוגיה סינטטית שכבר כיום יוצאים מהמעבדות, מאנשים שיתחילו לשנות את עצמם ומוחם, מהההשלכות של ממשקי אדם-מכונה והיעלמות ההבדל בין החשמל שבתוך הגוף לזה שמחוץ לו ועוד...

שם השולח: סיון תאריך: 13/05/11, 13:10:43
ההתנחמות שלי היא שבעוד זמן מה אנשים יצליחו לשים מילים נכונות למה שעכשיו מעורר סערה. כמו שהצליחו לשים מילים נכונות עלתאוריית ה"אבולוציה" ועל המפץ הגדול

שם השולח: יוני תאריך: 23/05/11, 09:54:32
אני לא מבין למה חושבים כל הזמן על ההלכות כעל מגבילות את הנשים...
פעם קראו 'חופשי' למי שרצה להשתחרר מהמצוות.
אם הן רוצות חירות בתוך גדר התורה והמצוות והסדר האנושי (דרך ארץ) הן צריכות גם לקבל על עצמן חובות.
בדיוק כמו שאני אומר לבני הקטן... זכויות באות עם חובות. הדברים כרוכים זה בזה.

שם השולח: יוני תאריך: 23/05/11, 09:54:54
למשל אישה תקדש איש בכתובה שתתן לו. אישה תשלם מ*צונזר* לאיש. אישה תחויב בפרנסת הבית. אישה תחויב בהנחת תפילין ולבישת ציצית כל היום כגברים. אישה תחויב ב-3 תפילות. היא תחויב בלימוד תורה וכו'...
נשים לא מעל הסדר והחוק.

חגי אמר/ה...

שם השולח: יוני תאריך: 23/05/11, 09:56:23
הן בוודאי יסכימו להיות חלק מהסדר הכללי של האנושות ולא מחוצה לסדר.
לפחות השפויות שבהן.