"ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו..."
האור החיים מסביר פסוק זה כרמב"ן בעקבות חז"ל שהמילה "אך" באה למעט שמירת שבת במצב של פיקוח נפש, כלומר שפעמים יש לחלל שבת וזה כשיש מצב של פיקוח נפש.
האור החיים מסביר את הלימוד הזה לא רק כלימוד טכני של המילה "אך", אלא כדבר הבא לידי ביטוי בכל הפסוק. הפסוק הזה הוא לכאורה קשה מאד:
א. מה טעם נכתבה המילה "ואתה"?
ב. הפסוק לפני פסוק זה הוא "ויאמר ה' אל משה לאמר", אז מה טעם לחזור על מילת "לאמר"?
ג. מדוע "שבתותי" ברבים?
כל הקושיות מתורצות בלימוד חז"ל. הטעם שיש להציל נפש בישראל גם על פני חילול שבת הוא מפני הטעם של "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", וזה משמעות הכתוב "אך את שבתותי תשמרו" - יש להעדיף שמירת שבתות הרבה על פני שמירת שבת אחת, "שמרו שבתות הרבה על ידי שתעשה מיעוט שמירה בהם".
הסיבה שיש לומר "ואתה" ו"לאמר", כי התורה אינה יכולה לכתוב הכל ויש דינים הנלמדים כתורה שבעל פה מהרב. וכאן אומר הקב"ה למשה שדבר זה עליו ללמד את בני ישראל, שלא יעדיפו שמירת שבת אחת על פני שבתות הרבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה