על סודות וספרים

בגליון "מעייני הישועה" של השבת האחרונה, פר' בלק, התפרסם כתבה על נושא חשוב שלא מרבים לדבר עליו בציבור שלנו - אנשים הדואגים למנוע מהציבור כתבים של גדולי הדור האחרון. את הכתבה סרקתי והיא מובאת כאן במלואה (אם האיכות איננה טובה אני ממליץ לשמור את התמונה למחשב ולפתוח מקומית כך שיהיה ניתן להגדיל ולקרוא בנחת). הכתבה הזו עוסקת בויכוח האם לפרסם את כתבי הרב קוק שהרב צבי יהודה הכהן קוק והרב דוד "הנזיר" הכהן לא סידרו לדפוס.
אחד הקוראים הוסיף את הקישור להורדת העלון (כאן) בתיבת התגובות - יישר כח.

קשה לי מאד להבין את ההתנגדות לפרסום הכתבים. מה כבר יכול להיות שם שהוא כל כך מסוכן לדעת המתנגדים? האם באמת אותם "כוחות מודרניים" שהרב טאו כה חושש מהם באמת צריכים את דברי הרב קוק כדי להתלות בהם? האם עתה שדבריו אינם בדפוס הם נמנעים מלעשות את אותם הדברים שהרב טאו חושש מהם? על פי הכתבה הזו, רק אחוז קטן מדברי הרב קוק הודפס עד היום - דבר שלדעתי הוא שערורייתי, במיוחד כאשר יש צמא גדול לדבריו. בזמנו, כאשר כתבי האדר"ת היו טמונים במעמקי ספריית ישיבת פוניבז' וראשי הישיבה נמנעו מלהביאם לדפוס, תלמידי הרב קוק נזעקו - היום אותם תלמידים משתמשים באותם שיטות למניעת הדפסת כתבי הרב קוק עצמו. צחוק ההיסטוריה.

ואם היה זה רק הרב קוק, אולי עוד היה מקום לדון וללמד זכות. אך הדבר נכון גם ביחס לכתבי הרב הנזיר. הכתבים המעטים שנדפסו מהרב הנזיר כמעט ואינם נמכרים (מישהו מהקוראים ראה בעשור האחרון את "קול הנבואה" נמכר באיזה שהוא חנות?). הספרים המעטים שמחזיקי הכתבים הוציאו לאור בשנים האחרונות ערוכים לדעתי בצורה שערורייתית שאף מכון נחשב לא היה מעז להוציא ספר באופן כזה. שמעתי לאחרונה שמועה שיש תלמיד מחקר באונ' בן-גוריון בנגב שכותב עכשיו תזה בנושא הרב הנזיר ומחזיקי הכתבים התירו לו לעשות שימוש בכתבי הרב הנזיר רק בתנאי שהרב יצחק שילת מישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים יעבור ויאשר את כל מה שהסטודנט כותב. גם דבר זה הוא בעייתי בעיני. קשה לומר את הדברים, אבל מידי פעם אני מקבל את התחושה שגורמים מרכזיים בציונות הדתית (!) היו מעדיפים שדמותו של הרב הנזיר פשוט תישכח מתודעת הציבור.

אני מוסיף לרשימה הזו עוד שני אנשים גדולים שעל אף שאינם שייכים לאותו בית המדרש של הרב קוק והרב הנזיר, כתביהם (והפעם מדובר על אלו שנדפסו בחייהם) נידונו לגורל דומה. הרב יוסף משאש, רבה של חיפה, והרב שלום משאש, רבה של ירושלים היו שתי דמויות הוד של יהדות מרוקו שהיו פוריים מאד בתחום היצירה התורנית. כיום לא ניתן להשיג כמעט אף אחד מספריהם. ככל הידוע לי ישנו אדם אחד המחזיק בעותקים של ספריו של הרב שלום משאש, והוא מוכר אותם במחירים גבוהים פי כמה מהמחיר המקובל בשוק עבור ספרים דומים. אותו אדם אף מעיד שהרב שלום משאש בחייו אף היה נותן את ספריו בחינם (!) למי שהיה מגיע לביתו ומבקש לקנות את הספרים. השו"תים שכתבו שני הרבנים אף אינם נמצאים בפרוייקט השו"ת על אף ששו"תים רבים המצטטים משו"תים אלו כן נמצאים בפרוייקט. האם מדובר כאן גם בנסיון מכוון של השתקה והעלמה, או סתם באזלת ידם של מחזיקי הזכויות? אינני יודע - אני רק מקווה שהם יתעשתו וישמעו את הציבור הצמא לדבריהם של מאורות אלו.