חלק מהמקורות המובאים כאן לקוחים מדף מקורות משיעורו של הרב יהודה זולדן בעניין ביעור ווידוי מעשרות שהתקיים בכנס רבני צהר לקראת חג הפסח.
התורה מצווה על מצוות וידוי מעשרות (דברים פרק כו):
(יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: (יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: (יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: (טו) הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
עפ"י המשנה (מעשר שני פרק ה משנה י):
במנחה ביום טוב האחרון [של פסח] היו מתודין
הרמב"ם פסק שמצווה זו נוהגת גם כשבית המקדש חרב ובעקבותיו פסק בשלחן ערוך (יורה דעה סימן שלא סעיף קמא-קמב):
אימתי מתודין, במנחה, ביו"ט האחרון של פסח של רביעית ושביעית.
אין מתודין אלא ביום. וכל היום כשר לוידוי המעשר. בין בפני הבית בין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות.
בעקבות מצוות וידוי מעשרות ומצוות ביעור מעשרות התפתחו מנהגים שונים ביחס לקריאת הפטרת שבת הגדול "וערבה לה' וכו'" מהנביא מלאכי, שכן היו שהבינו שקביעת הפטרה זו נעשתה רק בגלל דברי הנביא אודות נתינת המעשרות "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר" ושקריאת הפטרה זו נועדה להזכיר לציבור לערוך ביעור ווידוי מעשרות.
- עפ"י האדר"ת (הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים), אדר היקר עמ' עה: בשנות הביעור [שנה רביעית ושביעית במחזור השמיטה] בלבד הוא שצריך להפטיר "וערבה"... ולא בשאר שנים.
- עפ"י הבאר היטב, או"ח סי' תל ס"ק א: אין מפטירין "וערבה" אלא כשחל שבת הגדול בערב פסח.
- למנהג הגר"א, מעשה רב סי' קע"ו, אין מפטירין "וערבה" בערב פסח שחל בשבת, מכיוון שבשבת אסור להפריש תרומות ומעשרות.
בשבתם כרבנים ראשיים פרסמו הגר"א שפירא זצ"ל והגר"מ אליהו (שהקב"ה ישלח לו מהרה רפואה שלמה) את ההנחיות הבאות:
וידוי מעשר זה כל אחד ואחד אומרו בפני עצמו, וי"א שאפשר שאחד יוציא לאחרים כדין שומע כעונה, יש הקוראים את הפסוקים הללו בציבור מתוך ס"ת בלא ברכה ויש הקוראים בחומש. רצוי למי שביכולתו לקרוא בכותל המערבי.
על האפשרות לקרוא מתוך ס"ת נרחיב בעז"ה ברשימה הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה