יום ראשון, 28 ביוני 2015

הידע המדעי של חז"ל - המשך

המשך מכאן: "יוצא דופן והבא אחריו" - הידע המדעי של חז"ל

לפני מספר ימים כתבתי על אודות דבריו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין בספרו "רפואה, מציאות והלכה" על כך שחז"ל כתבו על מציאות רפואית שלא היתה ידועה לרמב"ם. מדבריו של הרב הלפרין השתמע שחז"ל כתבו על אודות מציאות רפואית עתידנית.
בהמשך הספר הרב הלפרין מתייחס שוב לדברי הרמב"ם על המשנה בבכורות, מתוך רצון להוכיח שבימי חז"ל הידע הרפואי, לפחות בכל הנוגע לרבייה, היה מתקדם יותר מאשר בתקופת הראשונים. כלומר, דבריהם במשנה בבכורות אודות יוצא-דופן, היה עפ"י הידע הרפואי שהיה נפוץ בזמנם, אך לא היה ידוע בתקופת הרמב"ם.
הנה דבריו (עמ' 426-427):


המקור לכך שניתוחי כריתת רחם היו מצויים במצרים היא מהמשנה בבכורות פ"ד מ"ד:
מעשה בפרה שניטלה האום שלה, והאכילה רבי טרפון לכלבים; ובא מעשה לפני חכמים, והתירו. אמר תודרוס הרופא, אין פרה וחזירה יוצאין מאלכסנדריה, עד שחותכין את האום שלה, בשביל שלא תלד. אמר רבי טרפון, הלכה לה חמורך, טרפון. אמר לו רבי עקיבה, רבי טרפון, פטור אתה, שמומחה של בית דין אתה, שכל המומחה בבית דין פטור מלשלם.
אין לי ידע על כך, אך מעניין אותי האם המחקר התלמודי וההיסטורי על תקופת חז"ל מסכימים לקביעה הזאת. מהרמב"ם בהלכות טרפות משמע שלפחות בתחום של טרפות היו מחלות או פגמים שבתקופת הרמב"ם, בניגוד לתקופת חז"ל, ידעו לטפל בהם.

תגובה 1:

מיכה אמר/ה...

מעניין האם דבריו של תודרוס הרופא אכן מתיחסים לכריתת רחם (יש הרי הבדל בין "ניטל האום" לבין "חותכין את האום"). קשה לדמיין כריתת רחם המונית בבהמות בתקופה זו שתאפשר לחלק מספיק גדול לשרוד ולהחלים במידה כזו שתהיינה ראויות למכירה וכך שכל העסק (ניתוחים, תמותה של חלק גדול, טיפול והזנה בתקופת החלמה) יהיה כלכלי. לעומת זאת, יתכן בהחלט שניתן היה לגרום לעקרות באמצעים כירורגיים פשוטים יחסית עם סיכוי נמוך יותר לזיהומים והתאוששות קלה יותר, ותודרוס מדבר על חיתוך כזה - כמובן, זה כבר לא תואם בדיוק למקרה של ר' טרפון וצריך לחשוב אם יש דרך ליישב את הדברים.