יום שלישי, 10 בינואר 2012

עוד על שירת הנשים בצה"ל

בעיתון 'בשבע' האחרון הופיע מאמר של הרב עו"ד שאול בר-אילן תחת הכותרת "אין היתרים בשעת כפייה". במאמר (ראיתי אמירה דומה גם במקומות אחרים, אך כעת אינני זוכר היכן), בהסתמך על ציטוט מהרב קוק הוא טוען שכל הקולות בנוגע לשירת נשים יכולות להיאמר רק כל עוד אין כפייה. ברגע שכופים את הצד המחמיר לנהוג כצד המקל אזי גם על הצד המקל לנהוג כצד המחמיר. כלומר, ברגע שכיום בפקודות צה"ל על חייל להשתתף בטקס שיש בו שירת נשים, אזי גם אם מקודם היינו אומרים שיש דעות לכאן ולכאן, כיוון שכעת מדובר בכפייה על כולם לסרב פקודה.
הנה ציטוט מדבריו:
וביישום לימינו: ודאי שחירות יש לכל יהודי להתוות את מסלול חייו ההלכתי, ואף להאזין לשירת נשים בהסתמך על היתר למדני ומבוסס (אם אכן קיים היתר כזה, אך לבירור זה לא ניכנס עתה). אך משהגיעו הדברים עד כדי כוונת מכוון מצד המערכת הצבאית לכוף את החיילים למסלול הילכתי מקל, נהפכת ההלכה להיות מההלכות החמורות שאסור לנו כציבור בשום פנים ואופן להשלים עם פגיעה בה. וגם החיילים המקלים לעצמם מחויבים כשהם בצבא להחמיר בדין זה מעתה. 

נניח כעת שהמאמר הזה היה נסוב סביב סוגיית "אוטובוסים מהדרין" במקום סביב "שירת נשים". האם יכל הכותב לטעון את אותה הטענה?
הוא היה יכול בערך כך:
כל עוד המדינה נתנה למי שרוצה לנסוע באוטובוס נפרד את האפשרות ולמי שרצה לנסוע כשלידו ומלפניו נשים, היה כל אחד רשאי לברור לו את מסלול חייו ההלכתי. עתה (נניח שכך אכן היה), שהמדינה אוסרת הפרדה באוטובוסים, נהפכת ההלכה להיות מההלכות החמורות שאסור לנו כציבור בשום פנים ואופן להשלים עם פגיעה בה. וגם הנוסעים המקלים לעצמם מחויבים להחמיר בדין זה מעתה. 
האם יש סיבה שהטענה הזאת תהיה נכונה דווקא לעניין שירת נשים ולא לעניין אוטובוסים נפרדים?

וכיוון שהקדשנו את הטור לגליון 'בשבע' האחרון, נזכיר גם את דבריו של הרב מלמד.
כך כותב הרב מלמד (קישור):
הוויכוח הוא על תפישת עולם: יהודית, או פוסט-מודרנית מתבוללת. ישנם יהודים שקשה להם להשלים עם עובדת היותם בני עם קטן, בעל חזון חתרני לתיקון עולם על פי מוסר התורה, והם מנסים לאמץ לעצמם את התפישה התרבותית השלטת בעולם. פעם הם הלכו אחר הקומוניזם, היום הם הולכים אחר התפישה הפוסט-מודרנית, לפיה אין ערכים אלוקיים שמחייבים אדם לנהוג על פי סולם ערכים מסוים, אלא כל אדם הוא יצור אוטונומי שזכאי לבחור את דרכו על פי שיקול דעתו האישית, ובלבד שלא יפגע בזולתו.
אינני מחבב את ציפי לבני. לבני היתה אחת הקולניות בשבועות האחרונים, סביב נושאי תג מחיר והדרת הנשים. אני חושב שכדאי לקרוא את הדברים הבאים שהיא אמרה בהפגנה בבית שמש (קישור):
אם תשאלו מה הקשר בין כל התופעות המכוערות הללו שאנו רואים – יש מכנה משותף אחד – אידיאולוגיה עקומה, שלוקחת את היהדות היפה שלנו ושולחת אנשים קיצוניים לנהוג כך ולזרוק אבנים. זאת לא היהדות שלנו. ואני רוצה לדבר על היהדות שלנו – היהדות שלי זה לתת כבוד לגר וביהדות שלי כל אישה בת מלך, לא רק בבית פנימה אלא ברחוב ובאוטובוס ובצבא ובממשלה – זאת היהדות שלנו ואנחנו צריכים להילחם עליה מול אלה שהמציאו להם יהדות אחרת . אני גאה להיות כאן הערב אתכם – יהודייה, ישראלית, מסורתית - כי על זה אנו נאבקים.
אנו נמצאים דקה אחת לפני ההכרעה על דמותה של ישראל - לא פחות. ואנחנו אלה שנקבע אם ישראל תהפוך למדינה של שבטים שונים שחיים אחד ליד השני - שולחים את ילדיהם לבתי ספר שונים, בהם מלמדים בשפות השונות, שבטים שלא מדברים אחד עם השני אלא יורקים אחד על השני. או שישראל תהיה מדינה אחרת. המדינה שמגשימה את החלום שלנו, מדינה שבה נשים בוחרות את המקום שהן יושבות בו, עולות לכל מקום, מביעות דעתן, שרות אם רוצות ולא רק חיילות אלא גם אלופות וטייסות בצה"ל, נשים שמחליטות החלטות על גורלה של ישראל גם בקבינט, מדינה שכל אחד תורם לחברה ולמדינה בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. מי שיגיד לכם שצריך לבחור בין היהדות לדמוקרטיה מטעה אתכם בכוונה – היהדות שלי חיה ביחד עם הדמוקרטיה. היהדות והדמוקרטיה הן כמו שתי כנפיים לאותו גוף של מדינת ישראל, שמאפשר לנו להמריא ולכל אחד מאזרחי ואזרחיות המדינה הזו לדעת שהשמיים הם הגבול בשביל כולנו - אם רק נרצה.
בעצם, הרב מלמד אומר לנו שלא ניתן לסמוך על ציפי לבני (ועל עוד הרבה דוברים מהצד הלא-דתי) כשהיא אומרת שכן אכפת לה מיהדותה של המדינה, ושהיא לא דוגלת בתפישה תרבותית זרה לנו.
האם כך אנחנו רוצים ושואפים שהתקשורת תתייחס לפוליטיקאים שהם משלנו? 

9 תגובות:

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 10/01/12, 20:48:51
"האם יש סיבה שהטענה הזאת תהיה נכונה דווקא לעניין שירת נשים ולא לעניין אוטובוסים נפרדים?"

ודאי וודאי. הרי ענין שירת נשים מוסכם שהוא הלכה, באופן שהמקילים צריכים להביא ראיה לדבריהם, ואילו אוטובוס מהדרין הוא להפך, ולכל היותר במעמד של תקנת קהל מקומית. לית מאן דפליג שאין הלכה *מוגדרת* שאוסרת *זאת*.

מלבד זאת, כאן (שירת נשים) מדובר בשאלה של התנהגות הפרט לעומת כאן (אוטובוסים) שמדובר בהנהגה ציבורית.

הערתך האחרונה אינה מובנת לי.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 11/01/12, 05:40:17
שירת נשים מוסכם שהוא הלכה. אבל יציאה ממקום שיש בו שירת נשים איננו מוסכם שהוא הלכה.

אני גם לא מסכים שהחילוק בין התנהגות פרט וציבור הוא נכון.

הערתי האחרונה היא שאני לא רואה סיבה להטיל ספק באמינות דבריהם של הדוברים משני צידי המתרס. אדם נאמן לומר על מה הוא נלחם. מדוע, אם אדם אומר שהוא נלחם על א', אני (או הרב מלמד) יאמר שהוא בעצם משקר ושהוא באמת נלחם על משהו אחר לגמרי?

שם השולח: מישקה תאריך: 11/01/12, 06:44:11
"אינו מוסכם שהוא הלכה", אתה מתכוון לומר "אינו מוסכם שהוא חובה", אבל אין חולק שמדובר בעניין הלכתי בין אם הולכים לחומרא או לקולא. (לעומת זאת אוטובוס מהדרין, במה הוא נתלה, ב"אחורי ארי ולא..."? זה אמירה שלא נאמרה כהלכה)

לגבי ציפי לבני, תסלח לי אבל פוליטיקאי הוא פוליטיקאי (גם אלה "משלנו"), וקל וחומר ראשי מפלגה, בן בנו של קל וחומר שואפים להיות ראשי ממשלה. כל המהלך הזה שלה הוא מחושב ומוכוון מטרה ואני לא רואה ככנה שום אמירה שלה. כשתדבר על יהדות בהקשר אחר, נאמין לה.

שם השולח: מישקה תאריך: 11/01/12, 07:21:47
אגב, אני כותב את זה בלי שקראתי מה נימוקיו של הרב עו"ד בר אילן (ערקתא דמסאנא?), אלא מצד העניין כשלעצמו.

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: טוביה תאריך: 11/01/12, 10:40:32
וכרגיל אצל השמאל (ובעיקר בארצות הברית) היהדות מתבטאת רק בליברליות, לא בדברים אחרים
שבת? כשרות? צניעות? לא ולא. לדידם, היהדות זה זכויות אזרח ותו לא.
האם זה מפליא שיהדות אצלה לא סותרת את הדמוקרטיה?
והאם דברי הרב מלמד כל כך רחוקים?
כשהיא תדבר על ערך יהודי שסותר ערך דמוקרטי - ליברלי, אז יהיה טעם להתיחס אליה.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 11/01/12, 18:46:56
מישקה,
לגבי אוטובוסים מהדרין הוא נתלה בזה שרבותיו אמרו לו שיש בזה עניין של צניעות.

בדווקא הצבעתי על ציפי לבני כי היא עקבית בנושא הזה כבר הרבה שנים, והיא אכן מדברת על יהדות בעוד הקשרים.

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 11/01/12, 18:48:18
טוביה,
ואם מישהו היה כותב על הרב מלמד שהוא בכלל לא מעוניין בדמוקרטיה, אלא במדינת הלכה דמוי אירן. האם זה היה נכון?
יש שני ערכים: יהדות ודמוקרטיה. שני הנצים טוענים שהם דוגלים בשני הערכים, רק טוענים שיש לתת עדיפות מסויימת לאחד על פני השני, או שהשני מפרש את אחד הערכים בצורה מעוותת. מדוע לבוא ולטעון שהשני משקר? מדוע הוא לא נאמן לומר איך הוא תופס את המצב?

שם השולח: מישקה תאריך: 11/01/12, 19:44:10
"לגבי אוטובוסים מהדרין הוא נתלה בזה שרבותיו אמרו לו שיש בזה עניין של צניעות" -

הוא אשר אמרתי. ודו"ק.


לגבי ציפי לבני, לא נתווכח על יחסך להצהרותיה, אבל למה בעצם אתה סבור שהרב מלמד התכוון דווקא אליה ולא למגמה הכללית?

שם השולח: שאול בר אילן (האתר שלי) תאריך: 12/01/12, 11:48:05
כבוד לי שציטטת את דבריי אך דומני שמלכתחילה אין כל דמיון בין שתי המציאויות:
כשחייל חפץ לצאת מטכס צבאי שאינו לרוחו והמפקד מכריח אותו להישאר אנו נופלים לסוגייה של כפייה אנטי דתית. כשאדם עולה לאוטובוס ומשלם עבור כרטיס הוא רוכש רק את הזכות לנסוע באוטובוס; הוא מלכתחילה לא רכש כל כח להכתיב למישהו היכן לשבת והיכן לא לשבת, אלא רק את הזכות לתפוס את מקומו באוטובוס. ברירת המחדל היא שכל אחד רשאי לשבת כרצונו. הדמיון בין המקרים היה עולה לו המדינה היתה מכריחה גם אוטובוסים שנשכרים לנסיעות פרטיות

שם השולח: מישקה תאריך: 12/01/12, 12:16:32
אגב עניין בשבע והרב מלמד ושירת נשים: לגבי מה שכתבת כאן בצד בטוויטר - האם טרחת לקרוא את דברי הרב מלמד בפנים או שהסתמכת על הכותרות המתלהמות באתר כיפה? וגם קשה להאמין לאור דבריך שאתה באמת נפגשת אי פעם ביחס של החרדים לרב גורן. כך או כך, לא מתאימה לך הדמגוגיה הזאת.

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 12/01/12, 12:30:24
למישקה,
אני אישית חושב שציפי לבני מייצגת את המגמה הכללית. יכול להיות שבזה אני טועה.

בעניין הציוץ שלי. אני לא מתכוין ליחס המשפיל שהיה לחרדים בזמנו כלפי הרב גורן. אני מתייחס לזה שהרב גורן מונה לתפקיד הרב הראשי לישראל בגלל קשריו עם משה דיין. בפסיקת האח ואחות זה היה נראה לחלוטין שהוא עושה דברו של משה דיין. כל מה שרב מלמד כותב כעת על הרב פרץ, אפשר לכתוב (ואכן נכתב בעיתונות החרדית) על הרב גורן בשעתו.
קראתי את הציטוטים מדבריו שהופיעו בכיפה ובסרוגים.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 12/01/12, 12:37:07
לרב בר-אילן,
לכבוד לי לארח אותך כאן.
המדינה לא מאפשרת לחרדים להפעיל תחבורה ציבורית פרטית. בזה היא כופה עליהם את ערכיה. אותו כפייה אנטי-דתית עליה אתה מדבר.
ככלל, לי ברור שלחייל יש הרבה פחות זכויות והרבה יותר חובות מאשר יש לכל אזרח (ובכלל זה לנוסע החרדי). אף אחד לא כפה אותו להאזין לשירת נשים. כן כפו אותו לא לצאת.
כפי שעקרונית לדבריך האדם החרדי יכול למצוא לעצמו פתרונות אחרים (השכרת אוטובוס פרטי), כך עקרונית החייל יכול למצוא לעצמו פתרונות (סתימת אזניים וכד').

שם השולח: מישקה תאריך: 12/01/12, 12:58:44
ומי באמת אומר שאין מקום להרבה ביקורת על האופן בו נתמנה הרב גורן לרב הראשי לישראל? תברר מה היתה דעת הרב ישראלי בעניין, לדוגמה, ואפילו הרב צבי יהודה התנגד בשעתו לעצם הגשת המועמדות שלו (אם כי מסיבות עקרוניות). בקישור שנתת הרב מלמד דיבר על הפונקציה שלו כרב הראשי לצהל.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 12/01/12, 13:57:28
תשובתך לגיטימית בעיני.
רק חשבתי שזה מעניין שהרב מלמד מביא את הרבצ"ר הרב גורן כדוגמא לאדם שהתנהלותו היתה חיובית, בשעה שהוא מבקר את הרבצ"ר הנוכחי על התנהלות שדומה מאד להתנהלותו של הרה"ר הרב גורן.

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: צביקה תאריך: 12/01/12, 15:40:38
מישקה,
(בשולי הדברים..)
אשמח למראי מקום לדברי הרב ישראלי והרצי"ה למינוי הרב גורן.

שם השולח: שאול בר אילן (האתר שלי) תאריך: 12/01/12, 17:59:05
המדינה אינה מונעת מחרדים לשכור אוטובוס או רכבת שלמה על חשבונם ולנהל את רישום המקומות ככל העולה על רוחם.
לעניין חופש הדת (ולעניין זה דעתי היא שהדבר נכלל בכלל החופש מדת - החופש מדת הפמניזם) הזכויות של החייל הן הרבה יותר משל אזרח רגיל כיוון שמלכתחילה כל חייל אינו הולך לצבא מרצונו אלא רק מכח חוק (כך הם פני הדברים בראיה משפטית) ועל כן כל פרשנות של החוק צריכה להיות מצומצמת לרעת המדינה ולטובתו וזאת בהתאם לכללי המשפט המנהלי. חובת הגיוס לצבא נקבעה לשם הגנת המדינה ולא לשם קידום ערכי השירה בציבור

שם השולח: מישקה תאריך: 12/01/12, 19:04:41
הרצי"ה, יש מכתב בענין באחד מספרי כתביו, אולי אור לנתיבתי? הוא הביע דעתו שהתמודדות הרב גורן מול הרב אונטרמן כמוה כניסיון להדיח רב מכהן ממשרתו ולכן היא פסולה עקרונית. הרב ישראלי, דבריו פורסמו בעיתונות התקופה ולכן אני לא יודע לתת מר"מ, אבל בין השאר הוא חתם על מכתב הדיינים שמחו על ההאשמות שהטיח הרב גורן כלפי מערכת בתי הדין במהלך הפרשה.

נ.ב. ר"ש בר אילן, אתה טועה: אסור על פי חוק להפעיל מערך הסעות קבוע מעיר אחת לשניה בלי אישור ממשרד התחבורה. שלא לדבר על "השכרת רכבת"(?)

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 12/01/12, 19:09:32
הרב בר-אילן,
אבדתי אותך עם הדיבור המשפטי...

שם השולח: שאול בר אילן (האתר שלי) תאריך: 13/01/12, 02:45:17
בקצרה: הטענות והמענות שיש בין הצבא לאזרח לא צריכות להיות נדונות לפי כללי הלימוד הישיבתי אלא לפי כללי המשפט המנהלי (המשפט שבין האזרח לרשות) כיוון שהמדינה היא המחוקקת והיא הקובעת איך לפרש את הדינים שלה. ועל פי כללי המשפט המינהלי - כך נראה לי - המסקנה צריכה להיות כפי שכתבתי בקצרה: אם אני מבצע משהו בכפיה מכח החוק הרי שפירוש החוק צריך להיות לטובתי ככל הניתן בהתאם לכלל הפשוט בדמוקרטיה שלרשות אסור לעשות דבר ללא הסמכה מפורשת ולהיפך מהאזרח שמותר לו לעשות הכל אא"כ זה נאסר עליו מכח החוק.

שם השולח: א תאריך: 13/01/12, 06:00:31
הטעות הפשוטה בדברי הרב בר-אילן היא שבערקתא דמסאנא - הסיבה היא שמתכוונים להעביר על דת וזה ביטוי לביטול דת.
בצהל זו אינה המגמה והטעם שהם יודעים שהם יכולים להורות לכולם להישאר כי הם יודעים שיש להם גיבוי של חלק מהדעות ההלכתיות וכן שכך תמיד היה וכך נהגו גם רבנים באירועים אחרים

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: א תאריך: 13/01/12, 06:07:30
המשך:

כשיש צידוק הלכתי ומשיקול ציבורי סומכים על שיטה מקלה לענין ציבור זו אינה העברה על דת

גם רבן גמליאל אמר לר' יהושע לבוא במקלו ותרמילו כדי לחזק את הסמכות הנשיאותית ואחדות הציבור ושמא תאמר ש"העביר על דת" והיה לר' יהושע למסור נפש!

שם השולח: מישקה תאריך: 13/01/12, 07:19:38
א,
קצת קשה לדעתי לטעון שבפרשה הנוכחית לא עורבו גם שיקולים זרים של דחיקת ערכי הדת מפני ערכי הנאורות החילונית. זו הרוח שהובילה התקשורת במפורש, ואין ספק שהיא השפיעה גם על מקבלי ההחלטה בצה"ל. כך שבהחלט אפשר לראות את ההחלטה הזו [גם] ככפיה חילונית מודעת.

(ה"דוגמה" של רבן גמליאל מעוררת גיחוך)

שם השולח: שאול בר אילן (האתר שלי) תאריך: 13/01/12, 07:20:23
לא אכפת לי שתצעק לכל העולם שאני טועה (איך אתה מעז להעלות על דעתך להשוות את הרמטכ"ל ואהוד ברק לרבן גמליאל?).
כל מה שכתבתי הוא ע"פ מרן הרב באגרות ראי"ה (כפי שציינתי) ואם אתה רוצה דברים יותר חריפים קרא בלנתיבות ישראל חלק א עמ' 325.
אתה יכול לטעון שדברי הרב לא רלוונטים כיוון שכוונת הרמטכ"ל ואהוד ברק היא להעמיד הדת על תילה ולכן אין לדמותם כלל לפקידי יקא עליהם כתב הרב, ואתה יכול לטעון שהרב טעה ויבושם לך. כל מה שכתבתי הוא יישום דבריו לימינו.

שם השולח: מישקה תאריך: 13/01/12, 08:10:16
עדכון: קריאת דברי הרב מלמד מעלה שהוא אכן לא אמר שום דבר לגופו של הרב פרץ, אלא דיבר באופן עקרוני על המעמד של "רב צבאי ראשי" כיום. חבל שאתרים המזהים עצמם כדתיים מאמצים את הנורמות הירודות של התקשורת הכללית, וצריך גם ללמוד שוב שאין לתת אמון בכותרות.

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 13/01/12, 08:38:34
מישקה,
קבל ציטוט מהרב מלמד: "בכך הסבירו לנו את שתיקתו לאחר הדחת הצוערים."
המשפט הזה נכתב על תפקיד הרבצ"ר באופן כללי?

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 13/01/12, 08:42:05
הרב בר-אילן,
[אגב, מי שרוצה לקרוא את הדברים במלואם יכול לראותם באתר של הרב בר אילן]
אני מרגיש שיש סוג של צביעות בעיסוק בסוגיא הזאת. כולנו יודעים שיש בצבא דברים הנכללים בגדר "חיילות". ביניהם: תס"חים, צחצוח נעלים, השתתפות בטקסים ואפילו תרבות יום א'. אני מעולם לא חיבבתי דברים אלו, אך אי אפשר להתעלם מכך שהצבא (וגם צבאות אחרים בעולם) רואים בהם חשיבות גדולה ומבחינתו חייל הוא לא חייל בלי שהוא עושה אותם.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 13/01/12, 08:45:46
המשך:
לפני כמה שנים הרב רונצקי אפילו פרסם באחד מספריו שיש מקום להתיר צחצוח נעליים בשבת בשם אותה "חיילות"!
אי אפשר לבוא היום ולומר לצבא: תשמעו הרי כולנו יודעים שהטקסים הצבאיים האלה הם סתם מיותרים.

עד כמה שאני נרתע מכל התוספות הללו של "החיילות", אי אפשר לומר שבמבחן התוצאה צה"ל הוכיח שהוא לא יודע מה הוא עושה.
אני חושב שהתובנה הזאת צריכה לעמוד בבסיס הדיון בסוגיא הזאת (לא רק במאמר שלך כמובן).

שם השולח: שאול בר אילן (האתר שלי) תאריך: 13/01/12, 08:55:16
אני מתקשה למצוא כל חיילות בשירת נשים גם מפני שהחיילים החרדים מקבלים פטור ממנה וגם מפני שכפי שאתה רואה אלו שתבעו את עלבונה של אותה חיילת-זמרת לא היו הגיבורים אנשי החייל שמחו על הפגיעה המסוכנת של הצוערים במוכנות צהל למלחמה הבאה, אלא הפמניסטיות שהן בטח לא לטובת בטחון צהל שמו פניהם. אדרבה, רפול הוא החייל האולטימטיבי (זוכר מה שמו של ספר האוטוביוגרפיה שלו? 'סיפורו של חייל') וכשנתמנה רמטכ"ל הזדרז דבר ראשון לבטל את הלהקות הצבאיות, כזכור היטב.

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: שאול בר אילן (האתר שלי) תאריך: 13/01/12, 08:59:55
הוספה קטנה: חלק מההווי בצבאות העולם הוא ההליכה המשותפת לבתי בושת (נחום גוטמן מתאר זאת בספר הביוגרפיה שלו שחיילי הגדוד העברי ניתמנו לשמור על בתי הבושת במצרים כדי שהחיילים בצבא הבריטי לא ילכו וילבינו את כבוד הכתר..; מי שרוצה מוזמן לקרוא באריכות בחייל האמיץ שוויק ולא לחינם התירה תורה יפת תואר). נניח שזאת היתה התרבות המלכדת את צהל וחלק מהחיילות, האם גם היתה חובה ללכת? אני מבטיחך נאמנה שאני מסוגל לכתוב היתר למדני לחייל ללכת למקום כזה עם חבריו בגלל פיקוח נפש; ונניח גם שאני רבצ"ר..

שם השולח: מישקה תאריך: 13/01/12, 09:17:14
"המשפט הזה נכתב על תפקיד הרבצ"ר באופן כללי?"

ודאי שכן (אני מניח שפשוט עוד לא קראת את הדברים בפנים, אחרת איני מבין על מה נשענת השאלה). הרב מלמד כותב שכיום הרב הצבאי הראשי לעיתים אינו יכול להביע עמדתו אפילו בדברי הלכה מבלי לקבל רשות מהממונים. ולדוגמא הוא כתב את המשפט שציינת.

שם השולח: א תאריך: 13/01/12, 09:22:33
אשרי תמימי דרך, איני משווה בין אישים אלא בין מצבים, בשני המקרים המנגנון מבקש לשמור על סמכותו הציבורית בפעם האחרת זה נגמר בהדחת רבן גמליאל. המוקד הוא שאין מדובר ב'מלחמת דת' כמו שהאופוזציה הרבנית החוץ מימסדית מנסה לצייר מטעמיה שלה.

שם השולח: א תאריך: 13/01/12, 09:28:22
"'מרא דאתרא' צריך להיבחר על ידי אנשים יראי שמיים במטרה לחזק את שמירת התורה והמצוות" - איזו סמכות הוא מייחס לפסקי הרב עמר?
"שהקהילה קיבלה על עצמה לנהוג על פי הוראותיו ההלכתיות" - כל רב קהילה יודע שלא כל פסק ניתן לומר לאנשי הקהילה.

שם השולח: א תאריך: 13/01/12, 09:31:33
הציטוטים הקודמים הם מדברי הרב מלמד.
"ובוודאי שאין לו סמכות לחלוק על הלכה שנהוגה ומקובלת על רובם המכריע של הפוסקים". רוב הרבנים לא יצאו מעולם באירועים, אז על מי הוא חולק? חוץ מהרב מלמד שהחליט שצריך למסור את ה'?! וזה בהנחה שיש היום מושג של "רוב"

שם השולח: א תאריך: 13/01/12, 10:09:22
בהודעה לעיל טעות הקלדה וצ"ל:
"למסור את הנפש".

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 13/01/12, 12:27:04
"רוב הרבנים לא יצאו מעולם באירועים" - קביעה משונה. רוב הרבנים מן הסתם לא נכחו באירועים שבהם השאלה עמדה בפניהם. אני מאמין שגם רוב הרבנים הראשיים בעבר (אלא אם תוכיח אחרת). מלבד זאת, הספרים זמינים לפנינו ומהם נלמד מה רוב הדעות בפוסקים.

שם השולח: דוד תאריך: 13/01/12, 12:30:27
מה, מוסכם פה שסיפור האח והאחות היה מסריח מהראש? לא ציפיתי מהבמה הזאת לכזה יחס רדוד. על התנהלויות ודאי יש מה לדבר (ובית הדין של האח והאחות לא היה צריך להיות חסוי אלמלא הבריונות החרדית).
בניגוד לרב גורן שהיה פוסק ואיש הלכה מובהק, ולרב רונצקי ששיקול דעתו ההלכתי היה נתון במחלוקת אבל ידע לנהל מלחמות פנימיות גדולות על מעמד וכבוד הרבנות הצבאית - הרב פרץ הוא לא זה ולא זה. אז מה עוד נשאר?

שם השולח: דוד תאריך: 13/01/12, 12:41:56
ול-א: הרבנים הראשיים נבחרים גם ע"י נציגים רבניים וגם ע"י נציגים פוליטיים. הרב עמאר אכן מוכר כגדול בזכות תורתו. האם בחירת הרב מצגר (ואפילו הרב לאו) שדרגה את מעמדו כפוסק? בניגוד לממסדים רבניים שמקדמים את הראויים בתהליך טבעי וממליצים עליהם, תוך הזדקקות לחותמת הסופית של הממסד - הרב פרץ הוצנח משומקום, בלי שום התערבות והמלצה תורנית.

שם השולח: דוד תאריך: 13/01/12, 12:55:55
"כל רב קהילה יודע שלא כל פסק ניתן לומר לאנשי הקהילה" - זה לא אמור להיות כך, אבל היכן שזה כך - אם אתה יר"ש אסור לך לסמוך על מה שהרב נמנע מלומר רק מאימת תקיפי הציבור.
זה בדיוק מה שהרב מלמד אומר: בגלל שלא נותרה סמכות לרבצ"ר, ותקיפי הצבא מאיימים עליו מלהתבטא כרצונו המקצועי, ממילא אין לסמוך עליו בכל סוגיה שנויה במחלוקת שאין לו רשות ביטוי עצמאי בה.

שם השולח: טוביה תאריך: 15/01/12, 08:08:52
שוחחתי בענין עם תלמיד חכם חשוב, והוא הציע, להסביר את עמדתו של הרב קוק ברוח האמרה הידועה 'אני חולק על עמדתך, אבל אני מוכן למות למען זכותך להביע אותה. כך אפשר לומר, שאני מוכן להקל, אבל אני לא מוכן שיכפו את העמדה המקלה על מי שסובר אחרת.