יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

שאיבת חלב אם בשבת - ניתוח העמדות

לחלקים הקודמים:
שאיבת חלב אם בשבת, דעת הרב רבינוביץ'
שאיבת חלב אם בשבת - הצגת הנושא
שאיבת חלב אם בשבת - שתי עמדות

בחלק הקודם הצגנו שתי עמדות מנוגדות ביחס לשאלת הפער וההבדל בין חלב אם לבין תחליף חלב אם. עמדה אחת אינה רואה הבדל מהותי בין חלב אם לבין תחליף חלב אם, ולכן אין להקל בהלכות שבת החמורות ובהלכות הצומות החמורים על מנת לספק לתינוק חלב אם כל עוד אפשר להסתפק בתחליף חלב אם. העמדה השניה גרסה שסיפוק חלב אם לתינוק הינו בגדר פיקוח נפש, ולכן יהיה מותר למניקה לשתות ביום הכיפורים (לכל הפחות לשיעורים) כדי שהיא תוכל להמשיך ולהניק, וגם בשבת מותר לה לשאוב לתוך כלי כדי שיהיה חלב לתינוק.
העמדה השניה למעשה גורסת כי יש לדאוג לכך ששמירת ההלכה לא תגרום לפגיעה ביכולת ההנקה של האם, גם אם האם מניקה רק למחצה לשליש ולרביע. 
העמדה הראשונה, לעומת זאת, גורסת כי לא ניתן להכיל בכלים ההלכתיים המקובלים את העמדה השניה. אם שאיבה לתוך כלי בשבת זו איסור תורה, הסיבה היחידה שיכולה להתיר מלאכה כזו זה בגין פיקוח נפש. כיצד אפשר לומר שתינוק שמסוגל לאכול מאכלים אחרים הינו במצב של פיקוח נפש המצריך חילול שבת ע"י יהודי (או יהודיה, במקרה זה)? 
יש הרבה מאד הגיון בעמדה הראשונה. נשים רבות מחליטות מטעמי נוחות שלא להניק את ילדיהן. האם אנו מתייחסים אליהן כאל אמהות המסכנות את פרי בטנן? גם אם החברה אינה מסתכלת בעין יפה על נשים שביוזמתן אינן מניקות, הרי שהחברה בודאי מקבלת בהבנה אמהות שיורדות במינון ההנקה כשהן חוזרות לעבודה ונאלצות להשאיר את ילדיהן בידי מטפלות. במצב כזה אמהות רבות מעבירות את התינוקות לתחליף חלב אם לפחות למספר האכלות ביום. 
אם זו המציאות, ודומני שלא ניתן לחלוק על כך (גם אם יש בינינו נשים שבמסירות נפש תדאג שלילדיהם תמיד יהיה חלב אם וח"ו הם לא יאכלו תחליף חלב אם), כיצד אנחנו יכולים להסתכל על עצמנו במראה כשמחד אנחנו אומרים שבהלכות שבת ויום הכיפורים הנקה זה בגדר פיקוח נפש, ולעומת זאת עבור חזרה לעבודה אין שום בעיה לעבור לתחליף חלב אם?!
אני מכיר אנשים שנגשו לאחד הרבנים הדוגלים בעמדה השניה ושאלו אותו כיצד מותר לנשים לחזור לעבודה כשבידוע שהן יגמלו את תינוקם מחלב אם, לפחות חלקית. תשובתו של אותו גדול היה שעל חזרה לעבודה לא שואלים אותו, אבל על יום הכיפורים כן. 
אני חושב שמהבחינה הזו, כל אחד יצטרך להודות שהעמדה הראשונה היא אכן מאד הגיונית ותואמת את מציאות חיינו. 

מנגד, יש להבין מעט יותר את העמדה השניה. אני חושב שהעמדה השניה אינה גורסת שכל אם שמורידה את תדירות ההנקה מכניסה את ילדה לספק פיקוח נפש. מה שעמדה זו טוענת היא שאם כל הנשים שיש להן בעיה בהנקה תעבורנה לתחליף חלב אם במקום לשאיבה, אזי ייווצר מצב של סכנה אצל איזה שהוא תינוק. לדידם של המחזיקים בעמדה השניה, הפיקוח נפש אינו של התינוק הספציפי הזה, או במשפחה הספציפית השואלת, אלא פיקוח נפש ציבורי. כלומר, אם הציבור כולו יתנהג עפ"י הפסיקה האחרת ייוצר למישהו באוכלוסיה פיקוח נפש. כדי למנוע את אותו ספק פיקוח נפש, יש לפסוק אחרת. כך אני מבין את העמדה השניה. 

11 תגובות:

תתן אמת אמר/ה...

לדעתי לא תיארת את העמדה השניה בצורה נכונה, ולכן גם העמדה הראשונה איננה מדויקת לענ"ד.
הרי אף אחד לא טוען (אפילו לא בעמדה הראשונה) שהאם צריכה להתחיל בגמילת תינוקה חצי שנה לפני יום כיפור, כדי שהאם לא תחלל ח"ו את היום.
מאידך, כן מוכר המצב של גמילה בגמרא - לדוגמה, בסוגיה שהבאתי כבר של מניקת חברו, כך שא"א לטעון שאם שגומלת את תינוקה (בצורה מלאה או חלקית) לצורך חזרה לעבודה מסכנת אותו. אגב, שם גם מובאת התיחסות לתחליפים, אך ניתן לומר שהיום הפורמולות טובות בהרבה.
ממילא, מה שיש לברר הוא האם גמילה מיידית, דהיינו האם יש בנתינת פורמולה לתינוק שלא מורגל בכך ספק סכנה. ואכן, ידוע היום שישנן רגישויות לחלב, או אפילו לסוג מסוים של פורמולה שעלולות לפגוע בתינוק.
אמנם, עדיין זה לא מסביר הקלות במצב שהתינוק גמול חלקית, שבמצב כזה ידועה תגובתו לחלב אחר.
לכן נראה לי שיש להסביר עמדה זו באופן אחר, שכן רק כך זה מסתדר. יש לציין שלאור ההכרות עם מצבי גמילה בגמרא כיוון כזה נראה לי הכרחי, וזה לומר שהיות והחלב הוא האוכל של הילד, אפילו אם רק בחלק מהארוחות, מסתכלים על זה כאילו זה מה ש"שייך" לו. לדוגמה, אם הוא היה על אי בודד ללא ארוחות נוספות (חוץ ממה שהוא מורגל אליהם, ואמו) - ברור שהיה זה פקו"נ עבורו. לכן, היות וזה האוכל ה"מיועד" לו לקיחתו תיחשב כפגיעה בו, על אף שלכאו' ניתן למצוא תחליף ראוי.
יש עוד להאריך בכך, אך זה הכיוון הכללי.

RavTzair אמר/ה...

תתן אמת,
לא ירדתי לסוף דעתך. במה לא תיארתי את העמדה השניה בצורה נכונה?

תתן אמת אמר/ה...

ההבדל העיקרי בעיני בין שני התיאורים הוא שאתה דיברת על שיקול כללי - מה יקרה אם כולם עכשיו יעשו שינוי, ואני דיברתי על ה"חולה" העומד לפנינו. זהו הסדל עקרוני ומוכר בהלכה, שמשנה את ההתייחסות בהרבה מובנים.

ג אמר/ה...

הרב רבינוביץ - שו"ת שיח נחום סי' לו:

"אפילו בולד בריא אם ייפסק החלב פתאום, ויצטרכו לתת לו בקבוק, הלא שינוי וסת - תחילת חולי מעיים, ולפעמים זה גורם לבעיות בדרכי העיכול, והרי סתם תינוק אפילו בריא נחשב כחולה שאין בו סכנה לכל צרכיו, וצער יתר בהחלט יכול לגרום לו סכנה".

עזי אמר/ה...

נדמה לי שהפער בין העמדות לא נובע בהכרח מהסתכלות על התינוק המסויים אל מול פסיקה ציבורית כללית. לדעתי, מוקד השאלה הוא עד כמה אנחנו תופסים את המושג "פיקוח נפש" כמצומצם - סכנת חיים כפשוטו, או כמושג רחב יותר הכולל מינימום של אורח חיים תקין ונורמלי. כשם שסכנת איבר אינה סכנת חיים ובכל זאת אנו כוללים אותה תחת הכותרת של "פיקוח נפש", ניתן לטעון שמתן האפשרות לאם (המעוניינת בכך) להמשיך להניק הוא דבר כל כך בסיסי ולכן נכנס גם הוא לאותה הקטגוריה. מובן שיש מקום להתווכח אודות גבולות "פיקוח נפש" ומה לגיטימי להכניס לתוכם, ועל כך המחלוקת, אבל עצם העקרון שפיקוח נפש אינו מוגבל לסכנת חיים ממש נראה לי די מקובל, גם אם לרוב במובלע ולא אומרים אותו בקול (אלא מסבירים כל מקרה איך הוא עלול להוביל במצב מסויים לסכנה).

RavTzair אמר/ה...

תתן אמת,
אני לא בטוח שיש הבדל ביני לבינך. זה שחלב האם "שייך" לתינוק, יכול להיות פיקוח נפש רק כשמסתכלים על הכלל ולא על הפרט. כך אני חש לפחות.

ג,
מה באת להוסיף?

עזי,
ואני סבור שהסיבה שאפשר להרחיב את פיקוח נפש מעבר לגבולו המצומצם הוא בדיוק מכיוון שמסתכלים על הציבור כולו ולא על הפרט. כלומר, ברמה ציבורית סכנת אבר הינו פיקוח נפש. גם אם אצל פלוני או אלמוני אין זה סכנת חיים, אם כל מי שיש לו סכנת אבר לא יטפל בזה בשבת ייגרם פיקוח נפש למאן דהוא.

תתן אמת אמר/ה...

יש הבדל בין התייחסות ל"כלל" במובן שאני חושש לדוגמה שמישהו לא יבדוק היטב. אין זו כוונתי, ולהערכתי גם לא כוונתו של עזי. מבחינתי, במצב כזה צריך ללכת לרופא שיעריך את המצב לגבי תינוק זה (או חולה זה) שלפנינו, ולא צריך בגלל שמאן דהו יסכן את עצמו לעקם הגדרות.
מאידך, ניתן לראות את השאלה נופלת על כל פרט ופרט - האם פרט זה שלפנינו נכלל בקבוצה המסוכנת? הרי ניתן להסכים שישנם תינוקות שרגישים לפורמולות מסוימות - האם התינוק שלפנינו הוא כזה? אם יש דרך פשוטה וודאית לבדוק זאת - הרי חייבים לבדוק זאת לפני שמחללים את השבת. בד"כ הבדיקה מסובכת (עד שתקרא לרופא, שיערוך בדיקות מעבדה וכו' - כבר יעבור הצום...) ולא ברמת וודאות מספיק גבוהה, ולכן מצב זה נכלל, כרגע, בהגדרת "ספק פיקוח נפש". עד כאן בנושא של סוגי הכלל השונים.
מעבר לכך, כפי שכבר ציינתי, לא צריך להסתכל על הכלל ע"מ לראות את החלב "שייך" לו, שכן זה נכון לגבי התינוק הספציפי עליו דנים, ולא רק מתוך חשש "כללי" (במובן הראשון שמניתי לעיל) כזה או אחר. מעין הדברים שנאמרים על איסור הצלה בממון חברו.

יואל אמר/ה...

אין לי הרבה מה להוסיף, אבל אני מאד מתחבר למי שעזי כתב. אני רוצה להאמין שגם בעולם בו סכנת איבר לא גורמת לסכנת חיים אצל אף אחד, אף פעם, עדיין מחללים על זה שבת מאחר וגם זה נכלל ב"וחי בהם". כלומר, כל דבר שאינו חיות - וגורם לנזק בלתי הפיך משמעותי, מחללים עליו את השבת גם אם אינו מסכן חיים.

מ.ק. אמר/ה...

לגבי הנושא של חלב אם ותחליפיו, אינני בקי בפרטים המציאותיים. האם אכן תחליפיו חלב אם מסוכנים לחלק מהתינוקות או לא. (השאלה שעוררת, לגבי סיכון ליחידים מתוך הציבור נוגעת לתושבי ירושלים ות"א במבצע עמוד ענן, - האם בשעת האזעקה חובה עליהם לגשת למקום מחסה? ואם הם באמצע תפילת העמידה? הסיכוי שהטיל יפגע בכל יחיד הוא קלוש. האם ישנו חיוב להצביע בבחירות? ועוד שלל פרדוקסים כעין זה, ודומני שהרב ד"ר מיכאל אברהם כתב בזה באיזה מקום).

עצם ההנחה שמותר לחלל שבת רק על דבר שחייבים לטרוח בשבילו ביום חול, איננה פשוטה כלל ועיקר. בספר משנת פיקוח נפש בסימן הראשון (http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?23534&&page=javascript:getpage(14)), הביא המחבר דוגמה קלאסית לייסוד זה, מדין חילול שבת בשביל "יתובי דעתא" של יולדת (שבת קכח:), אע"פ שאין חובה לטרוח ולהוציא ממון בשביל יישוב דעת היולדת, ולשכור רופא מומחה לכל לידה.

מקריאה שטחית של דברי 'שמירת שבת כהלכתה' שצוטטו בבלוג הקודם, נראה שאולי יש כאן הצעה חלופית. השאלה היא איזה אופציות רלוונטיות ושייכות במצב של סכנה. למשל, הנושא לבי"ח בשבת - האם יעלה על הכיכר? המוצא שנפל עמוד חשמל מתח גבוה, האם מחוייב לעמוד שם כל השבת ולהזהיר את הבריות או שרשאי לפנות לחברת חשמל? - ואולי זו השאלה גם כאן. האם עלינו לחפש תחליפים לחלב אם, שזהו המזון הפשוט של התינוק? (ברבות משאלות אלו דן הגרשז"א, גם במנחת שלמה ח"א סי' ז וגם בשש"כ, ועי' רשב"א יבמות ד: ד"ה וחוטי צמר).

כמובן, שאמא שנותנת קבוע לתינוק מטרנה, ותרצה דווקא בצום להניק אותו - לא תוכל להשתמש בסיוע בפתרון שלנו. הדברים אמורים בתינוק שהחלב הוא מזונו, והאפשרות להשיג תחליפי חלב איננה מחייבת להעביר אליהם את הילד.

יצחק ברט אמר/ה...

בדיוק על הנושא הזה, של פיקוח נפש ולא של הנקה, כתבתי בתחומין כט. אני חושב שיש בגדרים של זה מחלוקת בין הגרשז אוירבך, הרב שאול ישראלי והרב גורן. הייתי שמח להרחיב או להעלות לינק, אבל אני במילואים ואין לי פה לינקים...
יצחק ברט

יצחק ברט אמר/ה...

ולגבי הנקה, אני חושב שזה באמת לא קשור לפיקוח נפש ציבורי אלא לשאלה שהזכירו מעלי - מה נמצא בתוך מתחם הפעולות הלגיטימי מבחינת ההלכה במצב של פיקוח נפש. מי שנמצא בצבא ביום כיפור, וחייב לאכול, האם חייב לבלוע את האוכל שלא כדרכו? חלב אם הוא האוכל הרגיל של התינוק, ואם הוא חייב לאכול ביום כיפור, לא מחייבים אותו לאכול משהו אחר.