שאיבת חלב אם בשבת - ניתוח העמדות

לחלקים הקודמים:
שאיבת חלב אם בשבת, דעת הרב רבינוביץ'
שאיבת חלב אם בשבת - הצגת הנושא
שאיבת חלב אם בשבת - שתי עמדות

בחלק הקודם הצגנו שתי עמדות מנוגדות ביחס לשאלת הפער וההבדל בין חלב אם לבין תחליף חלב אם. עמדה אחת אינה רואה הבדל מהותי בין חלב אם לבין תחליף חלב אם, ולכן אין להקל בהלכות שבת החמורות ובהלכות הצומות החמורים על מנת לספק לתינוק חלב אם כל עוד אפשר להסתפק בתחליף חלב אם. העמדה השניה גרסה שסיפוק חלב אם לתינוק הינו בגדר פיקוח נפש, ולכן יהיה מותר למניקה לשתות ביום הכיפורים (לכל הפחות לשיעורים) כדי שהיא תוכל להמשיך ולהניק, וגם בשבת מותר לה לשאוב לתוך כלי כדי שיהיה חלב לתינוק.

העמדה השניה למעשה גורסת כי יש לדאוג לכך ששמירת ההלכה לא תגרום לפגיעה ביכולת ההנקה של האם, גם אם האם מניקה רק למחצה לשליש ולרביע. 

העמדה הראשונה, לעומת זאת, גורסת כי לא ניתן להכיל בכלים ההלכתיים המקובלים את העמדה השניה. אם שאיבה לתוך כלי בשבת זו איסור תורה, הסיבה היחידה שיכולה להתיר מלאכה כזו זה בגין פיקוח נפש. כיצד אפשר לומר שתינוק שמסוגל לאכול מאכלים אחרים הינו במצב של פיקוח נפש המצריך חילול שבת ע"י יהודי (או יהודיה, במקרה זה)? 

יש הרבה מאד הגיון בעמדה הראשונה. נשים רבות מחליטות מטעמי נוחות שלא להניק את ילדיהן. האם אנו מתייחסים אליהן כאל אמהות המסכנות את פרי בטנן? גם אם החברה אינה מסתכלת בעין יפה על נשים שביוזמתן אינן מניקות, הרי שהחברה בודאי מקבלת בהבנה אמהות שיורדות במינון ההנקה כשהן חוזרות לעבודה ונאלצות להשאיר את ילדיהן בידי מטפלות. במצב כזה אמהות רבות מעבירות את התינוקות לתחליף חלב אם לפחות למספר האכלות ביום. 

אם זו המציאות, ודומני שלא ניתן לחלוק על כך (גם אם יש בינינו נשים שבמסירות נפש תדאג שלילדיהם תמיד יהיה חלב אם וח"ו הם לא יאכלו תחליף חלב אם), כיצד אנחנו יכולים להסתכל על עצמנו במראה כשמחד אנחנו אומרים שבהלכות שבת ויום הכיפורים הנקה זה בגדר פיקוח נפש, ולעומת זאת עבור חזרה לעבודה אין שום בעיה לעבור לתחליף חלב אם?!

אני מכיר אנשים שנגשו לאחד הרבנים הדוגלים בעמדה השניה ושאלו אותו כיצד מותר לנשים לחזור לעבודה כשבידוע שהן יגמלו את תינוקם מחלב אם, לפחות חלקית. תשובתו של אותו גדול היה שעל חזרה לעבודה לא שואלים אותו, אבל על יום הכיפורים כן. 

אני חושב שמהבחינה הזו, כל אחד יצטרך להודות שהעמדה הראשונה היא אכן מאד הגיונית ותואמת את מציאות חיינו. 

מנגד, יש להבין מעט יותר את העמדה השניה. אני חושב שהעמדה השניה אינה גורסת שכל אם שמורידה את תדירות ההנקה מכניסה את ילדה לספק פיקוח נפש. מה שעמדה זו טוענת היא שאם כל הנשים שיש להן בעיה בהנקה תעבורנה לתחליף חלב אם במקום לשאיבה, אזי ייווצר מצב של סכנה אצל איזה שהוא תינוק. לדידם של המחזיקים בעמדה השניה, הפיקוח נפש אינו של התינוק הספציפי הזה, או במשפחה הספציפית השואלת, אלא פיקוח נפש ציבורי. כלומר, אם הציבור כולו יתנהג עפ"י הפסיקה האחרת ייוצר למישהו באוכלוסיה פיקוח נפש. כדי למנוע את אותו ספק פיקוח נפש, יש לפסוק אחרת. כך אני מבין את העמדה השניה.