יום שבת, 9 באוקטובר 2010

עוד סיפורים מ"מקראי קודש - הלכות סוכות"

המשך מהרשומה הזו.

הנה עוד כמה סיפורים על הרב מרדכי אליהו (ועל המחבר עצמו) המובאים בספר "מקראי קודש, הלכות סוכות" של ר' משה הררי מישיבת מרכז הרב.

זכורני שפעם אחת כשהייתי בביתו של רבנו וגמרתי לשאול אותו את השאלות, עמד רבנו לצאת מביתו וחיכיתי לו בפתח הדירה. לפתע רואה אני את רבנו עומד מול המראה, מסרק את זקנו. אני נדהמתי מאד ושאלתי מיד מדוע רבנו עושה כן, הרי יש פה שתי בעיות. בעיה אחת של הסתכלות של גבר בראי. נוסף על כך, הרי רבנו נוהג כמנהגי האריז"ל, והאריז"ל הרי אמר שאין לגעת בזקן כלל, שמא יתלשו שערות הזקן. רבנו הסתכל עלי בחיוך, וענה על שתי השאלות תשובה קצרה בשתי מילים: כבוד התורה. בשביל כבוד התורה מותר.

ועוד אחד עם טעם דומה:
פעם כשהייתי אצל רבנו בביתו הלכתי לשירותים. משיצאתי ראיתי שבכיור ליד השירותים אין נטלה. הלכתי לרבנו ושאלתיו האם אפשר לקבל נטלה. ענה לי רבנו: לאחר השירותים, צריך אמנם נטילת ידיים, אך אין צריך נטלה. בכל זאת אמרתי לרבנו שנוהג אני ליטול את ידי לאחר השירותים עם נטלה. רבנו צחק ופנה לרבנית שתחיה: הרבנית, תביאי לו בבקשה נטלה מהמטבח.

ונסיים בעוד סיפור:
גם בבית הכנסת של רבנו היה נמנע מלהעיר אפילו על סדר התפילה. למשל, בימי שני וחמישי נהגו בבית הכנסת של רבנו לומר קטעים מסוימים בתחנון לפני נפילת אפיים, כמנהג א"י. ואילו רבנו זצ"ל סבר כדעת הגאון הבן-איש-חי שמיד לאחר הוידוי יש לומר י"ג מידות ונפילת אפיים, אך רבנו מעולם לא אמר דבר על כך לגבאים. רק בעת מחלתו, כשהתקיים מניין בביתו, ביקש רבנו שבמניין זה ינהגו כדעת הגאון הבן איש חי, להקדים את נפילת אפיים. גם בכך רואים אנו עד כמה רבנו היה נמנע מלכפות את דעתו.
הסיפור הזה הוא לא פחות ממדהים בעיני, עד כדי כך שאני קצת מפקפק באמיתותו. הקטע המדובר הוא כנראה "מה נאמר" שאכן בכל הסידורים שיצאו מבית מדרשו של הג"ר עובדיה יוסף מופיע לפני נפילת אפיים (הפופולאריות של הסידורים הללו זה כנראה מה שהופך את המנהג הנפוץ להיות "מנהג א"י" בעיני המחבר). לעומת זאת, בסידורים הישנים מחו"ל, ובסידורים שעפ"י מנהגי יהודי צפון אפריקה שיצאו בשנים האחרונות וגם בסידורו של הג"ר מרדכי אליהו "קול יעקב" הקטע מופיע לפני "והוא רחום". עפ"י הסיפור הזה, במנין בבית הכנסת של הרב אליהו עצמו לא התפללו עפ"י הסידור שלו!! ונהגו (לפחות בדבר הזה) עפ"י הג"ר עובדיה יוסף!!! ולא רק זה, אלא שהרב אליהו עצמו בחר לא להעיר להם על כך. בעיני זה מדהים.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: חגי תאריך: 10/10/10, 05:45:10הרב עמרם אבורביע בספרו נתיבי עם מציין שמנהג א"י לומר "מה נאמר" אחרי הוידוי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20727&st=%u05DE%u05D4%20%u05E0%u05D0%u05DE%u05E8

ואז יוצא שזה לא כ"כ מהפכני כי הרב אליהו בסה"כ לא רצה לשנות מנהג קדום.

אנונימי אמר/ה...

למיטב ידיעתי הגר"מ אליהו זצ"ל אחז שדברי הזוהר "וי למאן דאחז בדיקנא" מתייחסים ל"דיקנא קדישא", והאוסר לסדר זקנו -נכשל בהגשמה רח"ל.

עצם עניין ההסתכלות בראי הותר בזמנינו ע"י הגרע"י ובנו בילקוט יוסף, ושם הוסיף שאין בזה אפילו מידת חסידות. (יצויין, שבספר אורחות רבנו כתוב שהסטייפלר זצ"ל היה נמנע מלהסתכל במראה, אך צ"ע אם זה מן הדין או ממידת חסידות).