יום רביעי, 13 באוקטובר 2010

הדברים המתחדשים בכל יום

- לפני כמה ימים הצצתי באתר כיפה וראיתי מאמר של ד"ר אביעד הכהן שבו הוא תוקף את:
ניסיונם של כמה רבנים, שהדי דבריהם נשמעו באחרונה ברמה, לתלות את כל חוליי החברה הדתית בלימודים האקדמיים
אינני חושב שאני מבין האנשים שלא יודעים מה קורה מסביבם, אך לא היה לי מושג כנגד מי מתבטא ד"ר הכהן. כנראה שההדים שנשמעו ברמה לא הגיעו לאזור מגורי. כך או כך לא רציתי להשאר בבורותי ושאלתי ידיד אם הוא יודע במה המדובר והוא הפנה אותי לראיון שהתפרסם באתר הארץ עם הרב אברהם וסרמן, ר"מ בישיבת רמת-גן ורב קהילה בגבעתיים, על מאמר שהוא כתב בעלון "עולם קטן" כנגד יתר האקדמיזציה הפושה בציבור.

- עם או בלי קשר לידיעה הקודמת, היום התפרסם באתר YNET ראיון עם מו"ר הרב שבתי רפפורט, העומד כיום בראש המכון הגבוה לתורה (הידוע בכינויו "הכולל") של אוניברסיטת בר-אילן. אני בטוח שלא מעט מתלמידיו יתקשו להאמין שהוא אמר את המשפט הבא:
זו אוניברסיטה שמנסה לחנך. היא לא פונה רק אל השכל, אלא גם אל הלב ואל ההכרה וזה האופי המיוחד שלה. המסר שעובר כל הזמן הוא חשיבותה של המורשת היהודית. וכל הזמן , תוך כדי, לא דוחים אף אחד. לא אומרים לאף אחד בגלל זה אתה לא יכול ללמוד כאן, אלא אומרים אנחנו אוניברסיטה שהתורה עניין מרכזי בה, בוא ותראה. בבר אילן את התפיסה הזו נושמים באויר.
(לשם ההגינות אבהיר שאני לא זוכר אי פעם שהרב שבתי התבטא כנגד לימודים בבר-אילן או בכל מוסד אקדמאי אחר)
הראיון מסתיים במשפט שהוא מאד מאד משקף את האיש:
אני חושב שהחיסרון הגדול של דורנו זו הבורות שנובעת מחוסר חשיפה לתורה. זו אינה בורות של חוסר ידיעה, אלא מתוך הכרה שזה יהיה לי קשה. אני חושב ששונאי ישראל האשימו אותנו בהרבה דברים, אבל אף פעם לא בטיפשות. עם ישראל הוא עם חכם. אני חושב שצריך לפתח את תחום התורה והאמונה והמורשת ולא רק ללמוד אותם. יש לנו מחויבות להוריש לדור הבא משהו עשיר יותר ממה שקיבלנו. העובדה שיש כאן תחומי ידע שונים מאפשרת לנו להעשיר את מה שיש לנו ואסור לנו להתחמק מעבודה זו.

- כבר שנים שאני מתחבט בשאלה: האם זו היתה התמימות של ילדותי שציירה במוחי את החברה החרדית כחברה קדושה וטהורה או שזה יתר החשיפה התקשורתית שכיום מציירת את החברה החרדית בפני בצבעים של סיאוב ושחיתות? האם החברה החרדית השתנתה או שאני השתניתי? והנה אני מגלה היום שעוד אדם מהילדים של שנות השמונים, מהצד החרדי של המפה, שואל את אותן השאלות.

- אתמול פורסם שפורום תקנה עומדת לפרסם פרטים נוספים על פרשת הרב מרדכי אלון. זאת כנראה כתגובה לפירסום מכתבו של יוסי גרינפלד, מתלמידי הרב אלון, כנגד פורום תקנה. מאז, מתפרסמות מאמרים בעד ונגד פרסום פרטי הפרשה [גם אני אחווה דעה: אני מתנגד לפרסום עוד פרטים מהפרשה. הציבור שמע ומאמין לפורום תקנה. אני מרגיש כאילו יש אנשים בפורום תקנה שהפרסומים האחרונים נורא מטרידים והם בטוחים שכל העולם רועש וגועש על הפרסומים הללו. בפועל, זה לא משפיע כמעט על אף אדם. הפורום ביצע את משימתו בהצלחה, דבריו של הרב ליכטנשטיין שנאמרו עם פיצוץ הפרשה אינם נתונים לפרשנות, ומי שירצה לשמוע ישמע ומי שלא לא]. במסגרת המאמרים שהתפרסמו אני ממליץ בייחוד על מאמרו של הרב אמנון בזק.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: ירון תאריך: 14/10/10, 09:29:00


1. התנגדתי לפורום תקנה מהרגע הראשון ואני עדיין מתנגד לו.
2. אני מאמין לדבריהם שפורסמו (ואף ערכתי, בערך כמו כל דתי אחר, בדיקה מעמיקה כפי שידי מגעת) ואין לי ספק שראוי מצד למיחש מיבעי להימנע מפגישה ביחידות עם הרב אלון.
3. כל יתר פרסומי הפורום ומערכת יחסי הציבור המוגזמת שהפורום מפעיל מאז פרסום הפרשה ועד היום, לרבות סיכולים ממוקדים לשיעורי הרב אלון אשר כלל הרבנים פרסמו שאין בהם מניעה - מהווים לדעתי רדיפה של ממש והתנהגות מכוערת. מה החשש? שיפגע המוניטין של הפורום או כבוד חבריו? הרי הפורום יצא ידי חובתו בפרסום העניין וכעת כל בר דעת חושש למה שאמור לחשוש. בזאת תמה פעולת הפורום.
4. לא ראוי שהפורום ימשיך לגנות ולרדוף, להגיב ולפרסם במעין מסע יחסי ציבור עצמי לפרסומיו על כל דעה נגדית או יוזמה שאיננה עולה בקו אחד עם רצון חברי הפורום. נלע"ד, שברור לכל שלכך אין להם מנדט.





שם השולח: קובי תאריך: 14/10/10, 11:01:54


1. מסכים לגמרי עם בני לעניין פורום תקנה. כוחו של הפורום הוא בשתיקתו, ולטעמי מעבר להודעה הראשונית שפורסמה, כל היתר רק הזיק ופגע ועמעם את המסר העיקרי והחשוב.

פעם נהגה התביעה הכללית לומר לכלי התקשורת: "הפרקליטות מדברת בבית המשפט" ובזה היה כוחה. ברגע שהתדרדרו למאבקים בתקשורת, נפגע גם כוחה בבימ"ש. אותו דבר ביחס לפורום תקנה.

2. לא הבנתי את הרמת הגבה והתמיהה על דבריו של הרב שבתי אודות מטרותיה של בר אילן, אף שאני כשלעצמי כלל לא מסכים עם תפיסתו לפיה אוני' מחנכת. אדרבה, בר אילן, שלקתה ביגאל עמיר, ניסתה פעם אחר פעם להתנער מתפיסת החינוך והכריזה שאוני' היא מוסד לימודי ולא חינוכי.





שם השולח: יצחק תאריך: 14/10/10, 12:00:48


בעיקר לגבי העניין השני, אכן החברה החרדית בישראל בשני העשורים האחרונים הגביהה את החומות, היא מסתגרת קיצונית ואנטיפאטית.
גדלתי בבאר שבע בתחילה כחלק מהקהילה החרדית בעיקר בגלל החינוך , החינוך הממלכתי דתי היה דל מאוד להשקפת ולרצון של הורי בשנות השמונים, למרות שכמעט כל מי שלמד איתי בכיתה לא היה חרדי בהגדרות של היום. ועל כן אני מבין טוב מאוד את המאמר מבחדרי חרדים, וכפסע היה ביני ובין לימודים בישיבה חרדית.
אני חושב שזה נובע מעיוות של המושג "וחי בהם", "תורת חיים" כלומר נכון צריך לומדי תורה ואנחנו מעריכים אותם ומרוממים אותם, אבל באו נזכור גם מו"ר הרב אלישיב עבד, היה דיין בבית דין והלך לעבוד במשך שנים רבות. הוא נשא בעול הפרנסה של ביתו. וכך צריך להיות אתה רוצה להיות גדול בתורה אתה צריך גם לעבוד, לימוד תורה של בית המדרש הוא חסר, כמו לימוד תורה של אדם צעיר שאינו נשוי.
עכשיו לשאלה מתי זה הזמן הנכון לצאת לעבודה, זו כבר שאלה אחרת והיא קשורה אולי לנקודה הראשונה ואני נוטה להסכים עם הרב וסרמן שאולי צריך לחכות לאחר החתונה, או לחילופין לאחר תקופת לימוד משמעותית בישיבה (יותר מ5 שנות הסדר) מנסיוני, המעבר הוא לא פשוט ויש לדבר על כן ולכן למרות שאני לא מסכים עם הנחות היסוד של הרב וסרמן שהאקדמיה היא רק כלי כדי להגיע לפרנסה אלא אני חושב שיש לה תכלית בתוך שלבי החינוך של כל אחד ואחד אני בהחלט חושב שיש צורך לדבר ולהכין את התלמידים.
עוד משהו על האקדמיזציה של בית המדרש עצמו אני חושב שזה נכון ורצוי אבל רק בשלב השני, לדוגמא בלימוד תנ"ך אחרי שלומדים פרשנות קלאסית ניתן לעבור לבקורת המקרא וכיו"ב...

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: עדי תאריך: 15/10/10, 08:42:02


א. בנוגע לר' שבתי- אני לא מופתע, מעולם הרב לא שמר על עקיבות בחידושים או ברעיונות ודרכו הייתה מאז ומעולם ללכת אחרי הפשטים המתחדשים בכל יום ממש. אם על אותה סוגיא אפשר להעביר שני שיעורים הפוכים אז על אותה אוניברסיטה אפשר להגיד דבר והיפוכו, במיוחד אם עברו הרבה שנים בין הדבר ובין היפוכו.
ב. הציבור החרדי- הקצנה יש בכל מקום, וגם אצלם. הם פשוט גדלו מאוד. לכן אף אחד לא מכיר שם מזרוחניקים, ובטח שלא חילונים.






שם השולח: אלחנן תאריך: 16/10/10, 21:07:01


1. אם המאמר של ד"ר הכהן הוא אכן תגובה לזה של הרב וסרמן, הרי זו תגובה אוטומטית ומתלהמת.
המאמר של הרב וסרמן כלל אינו יוצא נגד לימודים אקדמיים, אלא נגד הנהירה לאוניברסיטה כעדר (במקרים רבים לתארים חסרי ערך); נגד הזלזול הגורף במקצועות שאינם דורשים תואר אקדמי, כגון בעלי מלאכה; ונגד העמדת הקריירה במרכז במקום המשפחה. דברים טובים ונכוחים.

2. גם בילדותנו החברה החרדית לא היתה כה תמימה וקדושה. בכל אופן יש הידרדרות ברורה במישור התרבותי (ע"ע 'מוקדי הישועות' והסגולות למיניהן, מאן דכר שמם אצל הליטאים לפני 20 שנה, והיום פשה הנגע). לגבי שחיתות במובן הפלילי יש לזכור שני דברים: א' ככל שהציבור יותר גדול, יש לו יותר כוח וזה מזמין שחיתות. ב' תהליכים המתנהלים בריכוזיות וללא שקיפות מידרדרים על פי רוב לשחיתות, שרק מחמירה ככל שחולף הזמן.

3. קשה להתעלם גם מהצד השני של השינוי: יושב חרדי צעיר וכותב ביקורת פנימית נוקבת, על בסיס שיר חילוני כמו 'הילדים של חורף 73' (בביצוע נשים כמדומני), והיא מתפרסמת באינטרנט באתר הנקרא ע"י אלפים מכל רחבי הקשת החרדית. אף אחד מהמרכיבים במשפט הזה לא היה אפשרי לפני 20-30 שנה. משמע, גם בלי היכרות בלתי אמצעית עם חילונים, התרבות הישראלית המערבית חדרה לתוכם עמוק פנימה.





שם השולח: וסרמן אברהם תאריך: 17/10/10, 12:45:52


לכבוד
רב צעיר

צרפתי את הקישור לראיון שנערך עמי לאחר הכתבה המסלפת בעתון הארץ בו הבהרתי את מה שהיה כתוב ממילא בעולם קטן בו פרסמתי את דבריי. אודה לך אם תתן לזה מקום זהה לדברים שפרסמת נגדי - כנראה בלא לדעת את האמת, ובלא לשאול אותי מה אכן אני חושב. דומה שגם רב צעיר אמור לדון את חברו לכף זכות, ולמצער - לברר קצת יותר טרם שהוא מפרסם משהו על מישהו.
אברהם וסרמן
סלו' 0544571855
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1193105.html - 107k