יום שבת, 9 במאי 2009

הרהורים על הלכה וערכים - חלק ו ואחרון

רשימה אחרונה בסדרה מאת: הרב יואב שטרנברג, בעל אתר הלכה פסוקה ואברך במכון ארץ חמדה.
לשאר חלקי הסדרה - כאן.
בהזדמנות זו נמסור לרב יואב "יישר כח" גדול על ההשקעה ועל המוכנות לשתף אותנו עם מחשבותיו בנושא זה. נשמח לקבל גם בעתיד סדרות מהסוג הזה. אני בטוח שכל מי שקרא את סדרת הרשימות שותף איתי בהרגשות אלו.

בפוסט הקודם, טענתי שיש להפריד בין פסיקות הלכתיות שלא נחלקו בהן הפוסקים מאז ימי הגמרא לכל הפחות, ובין פסיקות מאוחרות יותר. לגבי הראשונות, אין לנו אפשרות לחלוק. רב / דיין הטועה בפסיקה שכזו הוא 'טועה בדבר משנה', שדינו אינו דין. לעומת זאת, פסיקות מאוחרות יותר, ובכללן פסיקות השולחן ערוך (לחלק מדעות הפוסקים לכל הפחות) אינן פסיקות מוחלטות לחלוטין, ובאופן עקרוני רב / דיין רשאי לחלוק עליהן.
עם זאת, הבעיות הערכיות שלנו הן בדרך כלל עם פסיקות מהסוג הראשון - פסיקות הנוגעות למעמד האשה, היחס לגויים, מבנה המשפחה וכן הלאה - כל אלו עמדות עתיקות יומין, שהפסיקה ההלכתית בהן היא חד משמעית לכיוון אחד, והעמדה הערכית המקובלת היום שונה בתכלית.
בסיום דברי, ציינתי לדברי הרמב"ם הכותב שסנהדרין רשאית לדרוש פסוקים בשונה מבית דין שלפניה, ולדברי הרב קוק שהתייחס גם הוא לאפשרות מעין זו. ניתן למצוא דוגמאות נוספות לחשיבה מעין זו אצל פוסקים נוספים.
האם ניתן להאחז בגישה זו כדי לחלוק על פסיקות עתיקות יומין שאין בהן מחלוקת? האם למשל יהיה אפשרי לצרף נשים (ואולי גוים - מנקודת מבט הלכתית - מה בין שתי האפשרויות האלו) למנין?
עם זאת, לעניות דעתי, אין אף פוסק שאי פעם העלה על דעתו, להפוך את עולם ההלכה, רק בגלל ש'לא נראה לו' מה שהיה מקובל. דיון בשאלת 'לעתיד לבוא' הוא דיון על עולם שאיננו קיים כיום. השינויים ההלכתיים, לדעות אלו, יחולו יחד עם שינויים פיסיקליים רבים. 'וגר זאב עם כבש' לא מתקיים כיום, אלא רק בעולם שלעתיד לבוא.
לכן, גם אם נקבל עמדה לפיה לעתיד לבוא ישתנו הלכות כאלו ואחרות, הרי שכיום, ההלכה נשארת ביסודה כמות שהיא.
אגב, הנה נעשה תרגיל דמיוני קטן. נניח, שאנחנו חושבים, שכיום בעצם אין צורך בנוקשות של המצוות המעשיות. מספיק העקרון שאותו מגלמות המצוות. כמובן, ההלכה רואה חשיבות בנוקשות ובפרטים, אבל אנחנו פתוחים לשינויים.
אנחנו מוכנים לאמץ גם את דברי הנביא עמוס 'הלא כבני כושיים אתם לי' ובעצם למחוק את הייחודיות של העם היהודי. מכאן ולהבא, כל מי שמוכן להיכנס תחת כנפי התורה (שלנו) ייחשב כיהודי.
מהר מאוד, אנחנו מגיעים לעמדה הנוצרית. הורדנו 'רק' שתי הנחות קטנות, והפכנו מיהודים אורתודוקסיים לנוצרים פרוטסטנטים.
בקיצור, לעניות דעתי אין שום מקום להניח, שיחולו שינויים מהותיים בעמדות הבסיסיות של היהדות, ובכללן המון דברים שלנו, כאנשים מודרניים ספוגי התרבות המערבית, נראים לא רלוונטיים בכלל.

אני רוצה לסכם את מה שנאמר בסדרה זו עד כה

שתי הנחות מוצא הונחו במסגרת הדיון שלי:
ראשית, אני מניח שההלכה מעצבת לא רק את עולם המעשה, אלא לכל הפחות באופן חלקי, את עולם המחשבה. לכן, אין לחיות בסתירה בין ההלכה ובין המחשבה.
שנית, אני מניח שלא ההלכה בפועל היא שיש לעצב על פיה את עולם המחשבה, אלא מחשבת ההלכה. לכן, אף שבפועל יתכן שמחללים שבת להציל גוי בדיוק כמו להציל יהודי, הרי שמבחינת הסברות שמאחורי ההלכה, יש הבדל עצום בין גוי ליהודי לעניין חילול שבת.
לאחר מכן, יש לדון בשאלה מהי ההלכה. לעניין זה, אני מוכן לאמץ את הקביעה המרחיבה ביותר, לגבי סמכות הפוסקים, ולטעון שכל הלכה שאין לגביה הכרעה חד משמעית מזמן התלמוד, יכולה להשתנות, באופן תיאורטי, אם הפוסק סבור שהיא אינה נכונה. לעומת זאת, הלכה פסוקה באופן חד משמעי מימי התלמוד, אינה ניתנת לשינוי.
יש להניח, שמרבית הבעיות של האדם המערבי המודרני עם ההלכה, נובעות מהלכות שיש לגביהם פסיקה חד משמעית.
אמנם, לעיתים ניתן לשנות גם הלכה פסוקה מקדמת דנא. הדבר אפשרי כאשר מצטרפים שני תנאים:
הראשון, ההלכה נכתבה על רקע חברתי / כלכלי / עובדתי מסויים.
השני, רקע זה השתנה.
שני תנאים אלו גם יחד צריכים להיבדק לגבי כל הלכה והלכה. בדרך כלל, קשה מאוד להגיע להכרעות ברורות בסוגיות אלו. פעמים רבות, קשה להחליט החלטה חד משמעית, אבל בתוך ההלכה קיימים מנגונים פנימיים, המאפשרים התאמה לזמנים אחרים, גם אם יתכן שההלכה במקורה לא נכתבה על רקע חברתי מסויים בדווקא.

זהו סיכום דברי עד כה.

יש כמובן, בעיה קטנה עם מה שכתבתי. ברור לכל בר דעת, שחלים שינוים משמעותיים מאוד בתפיסת העולם של האדם הדתי. ברור ששינויים אלו באים לידי ביטוי גם באורח החיים של מי ששומר מצוות כראוי. כיצד הדבר יתכן, אם לפי מה שכתבתי אין כמעט מקום לשינוי ההלכה?
התשובה היא, שההלכות הפסוקות בידינו אינן עיקר החיים. אנחנו עושים המון דברים בחיים, שאינם הלכה פסוקה, אלא שטח אפור במקרה הטוב. בשטח הזה, הערכים ההלכתיים משחקים תפקיד חשוב, אך לא בלעדי.
האם ההלכה (והתורה בכללה) מניחה שלאישה יש תפקיד שונה מזה של הגבר. התשובה היא חד משמעית - כן!! האם פירוש הדברים שהאשה צריכה להישאר כל היום בבית ולהתעסק עם תינוקות, והגבר צריך לעשות את כל השאר? לא בהכרח.
האם ההלכה מעדיפה חיי יהודים על חיי גוים, ואת היהודים על הגויים באופן כללי. ביסודו של דבר, התשובה חיובית. האם משמעות הדברים שגויים הם טיפשים ושאין מה לדבר איתם, וכל כוונתם לרעה? לא בהכרח.
לכן, את המאבק לשינוי מעמד האשה למשל (אחרי הכל, סוגיא זו היתה הרקע לכל הדיון הזה) ניתן לנהל בתחום ה'אפור'. האם נשים יעלו לתורה, יגידו קדיש? יחזיקו ספר תורה וירקדו עמו בשמחת תורה? ילמדו תורה? כל אלו שאלות, שאין לגביהן הכרעה חד משמעית, ובהחלט יש מקום לעמדתו של הפוסק. אבל נשים ככל הנראה לעולם לא יצטרפו למנין, לא יקדשו גבר וכדומה.

אין תגובות: