אני חושב שמאז שהגעתי למודיעין הנושא שאני הכי נשאל עליו זה איך עושים סוכה כשיש פרגולה על גבי המקום המיועד לסוכה. [כאן אני צריך להכיר טובה לאנשי טירת יהודה שהשכימו קום בימי שישי על מנת לשמוע שיעור במסכת סוכה מאברך צעיר, שהיום הוא רב צעיר. השיעורים הללו נתנו לי את הרקע להתמודד עם שאלות רבות בענייני סוכה]. בכל מקרה, כרגיל, אין להסתמך על הכתוב כאן להלכה למעשה ויש להתייעץ עם רב בכל מקרה לגופו.המציאות מתחלקת לשני חלקים:
1. פרגולות העשויות מחמרים הפסולים לסיכוך - פלסטיק, מתכת וכד'.
דין פרגולה כזו נידונה בשולחן ערוך או"ח סי' תרכו - "העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג". במילים פשוטות ניתן לתת את הכלל הבא: אם רוב שטח הפרגולה ממולא בחומר (פלסטיק/מתכת) ומיעוטו אויר - הפרגולה הזו נידונה כגג לכל דבר ולא ניתן לשים מתחתיה או מעליה סכך בשום צורה. הדרך היחידה שבה ניתן לעשות סוכה במקום שיש פרגולה כזו היא בפירוק הפרגולה. אם רוב השטח הוא אויר ומיעוט השטח הוא חומר (לדוג': בפרגולה בצורת רשת, שתי וערב, שריבועי החלל בין החומר הוא 7.2*7.2 לעומת רוחב הפס המקיף שהוא 2.8, יצא שמתוך כל 100 סמ"ר - יותר מ50 סמ"ר זה אויר), אם האדם ימלא את כל החלל בסכך כשר אזי יהיה יותר סכך כשר מאשר סכך פסול (הפרגולה) ולכן מיעוט הסכך הפסול יהיה בטל ברוב הסכך הכשר והסוכה תהיה כשרה. באופן שהפרגולה היא "כשרה לסוכה" (שהרוב אויר) ניתן לשים את הסכך מתחת לפרגולה, מעל לפרגולה או על גבי הפרגולה (לכאורה זו האפשרות העדיפה). על מנת למנוע בעיית "מעמיד בדבר המקבל טומאה" רצוי לשים קודם קרשים על גבי הפרגולה ורק עליהם לשים את הסכך.
2. פרגולה העשויה מחומר הכשר לסכך - עץ.
אם הפרגולה בנויה באופן שאין רוב של צל אז ודאי שצריך לשים סכך כדי שיהיה צילתה מרובה מחמתה, וראוי לשים יותר סכך מאשר יש בפרגולה עצמה.
אם הפרגולה בנויה באופן שיש רוב של צל (צלתה מרובה מחמתה), אזי יש שלוש בעיות אפשריות:
א. סוכה ישנה - סוכה שנבנתה לשם צל אך לא לשם חג הסוכות.
ב. תעשה ולא מן העשוי - אם המחיצות לא היו קיימות בשעת בניית הפרגולה.
ג. כשרות קרשי הפרגולה לסוכה - גזרת תיקרה.
לגבי הבעיה הראשונה, בעית סוכה ישנה, השו"ע כותב שמספיק שיחדש בה דבר ואפילו סכך בגודל טפח על גבי טפח.
לגבי הבעיה השניה, תעשה ולא מן העשוי, לא ראיתי מי שדן בזה אך לכאורה ניתן בצירוף סעיפים נוספים להסתמך על שיטות ראשונים המקלים בזה ומחלקים בין המקרה הזה לבין המקרה המובא בגמרא שאדם חפר סוכה בתוך גדיש. כך שקשה לי להאמין שיהיה מי שיפסול את הסוכה מטעם זה (אם מישהו מכיר דיון בנושא זה אשמח להפניה).
לגבי הבעיה השלישית, האם ניתן בכלל להכיל שם דירת עראי על פרגולה, נחלקו בזה גדולי זמנינו. אני עצמי שמעתי מהג"ר מרדכי אליהו שיש לדון בקרשים אלו כסכך פסול לכל דבר משום שאין להם דין דירת עראי ויש לגזור בהם גזרת תיקרה, או ליתר דיוק לא גזרה אטו תקרה אלא "תקרה ממש" (כמודמני ששמעתי דברים דומים ממו"ר הרב שבתי רפפורט). לעומת זאת יש מי שכתב שאין מקום לפסול קרשים אלו לסוכה וגזרת תקרה זה דווקא בקרשים רחבים. באופן זה כתב הרב יעקב אריאל כאן במסקנה:
למעשה נראה איפוא להורות שלכתחילה יש לבנות פרגולות שחמתן מרובה מצילתן. אך פרגולה הקיימת ועומדת ואין מקום אחר לעשות סוכה מותר להשתמש בה לשם סוכה.
גם הרב ישראל מאיר לאו פרסם מאמר בתחומין כא, ובו הוא כותב שאין כלל מקום לחשוש לאסור מדין תקרה והבעיה היחידה שיש לפתור זה את בעית הסוכה הישנה. הרב לאו מגדיל לעשות וכותב שלאחר שיתקן משהו בסוכה, כדי לפתור את בעית הסוכה הישנה אזי הסוכה תהיה כשרה למהדרין (!).
הבלוג יוצא לחופשה עד אחרי סוכות - חג שמח לכולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה