מדרש לפורים

"כשבת המלך" א"ר יצחק: אומות העולם אין להם ישיבה איתיבון (=הקשו עליו) והכתיב: "כשבת המלך"?! אמר להם: 'בשבת המלך' אין כתיב כאן אלא 'כשבת המלך' - ישיבה שאינה ישיבה. אבל ישיבתן של ישראל - ישיבה, שנאמר: (שופטים י"א) "בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה": (אסתר רבתי א יא)
המדרש משווה בין שני פסוקים המדברים על ישיבה, אחד על אומות העולם (אחשוורוש) ואחד על עם ישראל. בפסוק על אחשוורוש כתוב "כשבת" ולעומת זאת בפסוק על בני ישראל כתוב "בשבת". מזה מסיק המדרש שישיבתן של אומות העולם אינה באמת ישיבה - היא רק נראית כישיבה (והכ"ף הוא כ"ף הדמיון), ואילו אצל ישראל הישיבה היא ישיבה אמיתית.

מה מדרש זה בא לומר לנו? האם אין פסוקים שבהם כתובה ישיבה אצל אומות העולם?

מעניין להתבונן בשני הפסוקים שהמדרש מורה עליהם. הפסוק הראשון, הרי הוא ממגילת אסתר (א ב):
בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
הפסוק השני הוא מנאומו של יפתח אל מלך בני עמון בספר שופטים (שופטים יא כו):
בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ, וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל-יְדֵי אַרְנוֹן, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם, בָּעֵת הַהִיא.
נסתכל במציאות ששני פסוקים אלו מתארים. הפסוק הראשון מתאר את פסגת שאיפות האנושות. בזמן, שעל פי חז"ל, אין למלך שום דאגות שהרי הוא שולט על כל העולם, הדבר היחיד שיש לו לעשות זה משתה למאה ושמונים יום. זה מה שכתוב בפסוק הראשון.
הפסוק השני מתאר מצב בו עם ישראל יושב על אדמה "כבושה", לכאורה לכל אורך הזמן היה להם לחשוש שיבואו עליהם בטענות ועוררין וינסו להוציאם מאדמתם.
כמה נפלא זה שאת המציאות הראשונה בחר מחבר המגילה לתאר במילה "כשבת" ואת המציאות הנגדית לתאר במילה "בשבת". רבי יצחק מלמדנו שההבדל הזה נובע מכך שהראשון הוא מאומות העולם ואילו השני מדבר אודות ישראל.
אנו יכולים ללמוד מכך את הנקודה הפנימית ביותר של פורים: לא תמיד מה שנראה לעיני בשר הוא מה שנראה בעיני רוחניות. אדם יכול להראות שהוא נמצא במצב של "בשבת" והוא באמת נמצא במצב של "כשבת", וכן הפוך.
זה גם מה שצריך להבין מהסיפור המופיע בחז"ל אודות ביתו של המן שזרקה את דלי השופכין על אביה כי היא חשבה שזהו מרדכי. אנשים מכניסים את עצמם לקוספציות והם מיישרים את כל העולם לפי תובנות אלו, ופתאום הם מגלים שבהסתלכות פנימית הדברים הם בעצם הפוכים לחלוטין.
פורים שמח!

לכל אלו המתגעגעים לרצינות של הבלוג הזה - זה יחזור אחרי פורים.