פעמיים מוזכר בגמ' בברכות (לא ע"א ולד ע"ב) מימרא של רבי חייא בר אבא המצריך להתפלל דווקא במקום שיש בו חלונות:אמר רבי חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר: (דניאל ו יא) "וכוין פתיחן ליה בעליתה נגד ירושלם".
הפסוק בדניאל מורה שכך נהג דניאל – שהוא התפלל דווקא במקום שהיה בו פתח לכיוון ירושלים. רש"י והמצודות על דניאל מסבירים שהוא עשה כך כדי:
לכוון בתפלתו למולה כמ"ש "והתפללו אליך דרך ארצם וכו' העיר אשר בחרת וכו'" (מלכים א ח).
מזה משמע שיש עניין שיהיו חלונות דווקא לכיוון ירושלים ואין צורך בחלונות לכיוונים אחרים. אך רש"י על הגמ' בברכות מסביר שהחלונות נועדו למטרה אחרת (רש"י שם לד ע"ב):
שגורמין לו שיכוין לבו, שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע.
עפ"י זה יש עניין שיהיו חלונות לכל צד שהוא על מנת שיוכל לראות את השמיים כדי שיהיה לבו נכנע. [המהרש"א בח"א הולך גם כן בדרך דומה ומסביר שבמקום שאין חלונות אין לתפילה מהיכן לעלות למעלה].
הרמב"ם הביא הלכה זו בהלכות תפילה, אך נמנע להביא אותה יחד עם דיני בית כנסת בפרק י"א אלא הביא אותה יחד עם הדינים האחרים הקשורים להכנה לתפילה בפרק ה' ה"ו:
תקון המקום כיצד יעמוד במקום נמוך ויחזיר פניו לכותל, וצריך לפתוח חלונות או פתחים כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן שנאמר "וכוין פתיחן ליה בעיליתיה וגו'".
הכסף משנה מביא תשובה שכתב הרמב"ם ובו הוא מסביר שדין זה איננו מדיני בית כנסת אלא מדיני המתפלל ביחיד ובביכנ"ס אין צורך שיהיו חלונות. השו"ע הביא דין זה גם כן בהלכות תפילה (או"ח צ ס"ד) ולא בהלכות בית כנסת אבל הוא סובר שדין זה קיים גם בבית כנסת:
צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים, כדי להתפלל כנגדן, וטוב שיהיו בבהכ"נ י"ב חלונות.
המשנ"ב מביא בשם הפמ"ג שהי"ב חלונות יכולים להיות לכל צד ובלבד שחלקם יהיו לכיוון ירושלים.
בהלכות בית כנסת השו"ע מביא דין אחר הקשור לחלונות בית הכנסת (סי' קנ ס"ד):
הבונה כנגד חלון בית הכנסת, אין מספיק לו בהרחקת ד' אמות, לפי שהוא צריך אור גדול.
נמצאנו למדים שיש שלושה דינים בצורך בעשיית חלונות לבית כנסת:
א. פתח לכיוון ירושלים – לקיים את דברי שלמה "והתפללו אליך דרך... העיר אשר בחרת".
ב. פתחים לכיוונים נוספים – להגביר יראת שמיים ע"י ראיית השמיים.
ג. פתחים לכניסת אור ואויר – בדין זה יל"ע אם הוא שייך גם כיום כשיש תאורה ואוורור מלאכותיים (ואשמח אם מי מהקוראים יאיר עיני בדיונים בנושא זה).
סך כל הפתחים צריך להיות י"ב – אך בספר פסקי תשובות הביא בשם האשל אברהם בוטשאטש שמספר זה הוא מינימום ואפשר להוסיף עליו.
בתכנון המעשי יש לקחת בחשבון שבתי כנסיות הפונים לכיוון מזרח עלולים להיתקל בבעיה כאשר יפתחו פתחים לכיוון ירושלים (מזרח) שכן בזמן תפילת שחרית השמש עלול להפריע למתפללים. לכן, ראוי שיהיו חלונות לכיוון מזרח אך נראה שעדיף למעט יותר בצד זה ולהרבות בצדדים שאין בעיה של שמש. כמו כן, יש להעיר שהחתם סופר (או"ח כז – מובא בפסקי תש') כותב שיש להיזהר שהחלונות יהיו באופן שהמתפללים לא יביטו החוצה וזה יסיח את דעתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה