היוצאים להציל בשבת - חלק ד'

חלקים קודמים: 
היוצאים להציל בשבת - חלק א'
היוצאים להציל בשבת - חלק ב'
היוצאים להציל בשבת - חלק ג'

בחלק זה, לאחר שראינו באריכות את הדיונים במרכזיים בסוגיא, אני מבקש לסכם את הדברים להלכה (להלכה למעשה יש להתייעץ עם פוסק ולא להסתמך על הדברים המתפרסמים באתר זה).

היוצאים להציל - אנשי צבא
ככל הידוע לי, מקובל ברבנות הצבאית, מאז תקופת הרב גורן, להורות שחיילים בסדיר או בקבע אינם חוזרים לביתם בשבת, אלא לכל היותר כשחוזרים מפעילות חוזרים לבסיס. וגם החזרה לבסיס אינה פשוטה, ואם יש מקום קרוב יותר בו אפשר לשהות וזה לא פוגע במבצעיות יש להעדיף את המקום הקרוב.
כך כותב הרבצ"ר הרב איל קרים בתשובה בספרו קשרי מלחמה (קישור). ואף על פי כן, יש מקרים יוצאי דופן בהם מתירים לחיילים (בדר"כ בקבע) שהוקפצו מביתם בשבת לחזור לביתם. ראו לדוגמא בתשובה זו. הרבצ"ר הרב קרים כתב בהקדמה לספרו את הדברים הבאים על סוגיית היוצאים להציל (הציטוט מכאן):

ברור שלא ניתן לכתוב בספר פסק המתיר את החזרה בשבת ללא סייגים, משום שהדבר יגרום לאנשים לדמות מילתא למילתא, וכולם יתחילו לנסוע בשבת גם כשאסור ... מאידך, לא ניתן לכתוב בספר פסק הלכה כוללני האוסר את החזרה בשבת, משום שישנם מקרים חריגים, שבהם יש להקל ולהתיר. לאחר שהתייעצתי עם שלושה רבנים מפוסקי דורנו, התנבאו שלושתם בסיגנון אחד, שיש לכתוב בגוף התשובה בספר "יעשה שאלת חכם".

היוצאים להציל - אנשי רפואה
לגבי אנשי רפואה שהוקפצו בשבת ראינו את מחלוקת הרב שלמה זלמן אוירבך (שהתיר חזרה ע"י גוי) והרב משה פיינשטיין (שהתיר חזרה ע"י יהודי). יש מי שרצה לומר שהתירו של הגר"מ פיינשטיין הוא רק בנוגע למי שהוקפץ בשבת, ולא למי שיוצא למשמרת שלו. בעיני, קשה לומר זאת. כל עוד היציאה היא בגדר "היוצא להציל", ונדמה לי שרופא/אחות היוצאים למשמרתם הם אכן בגדר "היוצאים להציל", הרי שחילוקו של האג"מ חל לגביהם: שאם זו הצלה שקצובה מראש בזמן הרי שיש להתיר לחזור גם באיסורי תורה משום "נמצאת מכשילן לעתיד לבוא".
בפועל, בבתי החולים הדתיים בארץ, דואגים לנהגים גויים שיסיעו את אנשי הרפואה בסיום משמרתם. בבתי חולים לא דתיים, עד כמה שידוע לי, הדבר פחות נפוץ. שמעתי על רב אחד המרכזים הרפואיים הגדולים בארץ שמתיר לאחיות לחזור ברכב בשבת.

היוצאים להציל - אנשי משטרה
לנושא "היוצאים להציל בשבת" הגענו בעקבות מאמרו של הרב רמי ברכיהו, שהתמנה לאחרונה לכהונת רב המשטרה. במאמר המדובר, הולך הרב ברכיהו בעקבות הרב שאול ישראלי הרואה בפעילות המשטרה בשבת חלק מגדר "פיקוח נפש ציבורי". לכן, גם סיור של ניידת ברחובות השכונה היא מותרת בשבת, הגם שאיננו יודעים להצביע על "חולה לפנינו", או על הפיקוח-נפש הספציפי הקיים. בנוסף, מחלק הרב ברכיהו בין פעילות חיילים בצבא, שמקובל שהם נמצאים בבסיס, גם כשהם לא במשמרת וזה חלק מהכשירות המבצעית של הצבא, לבין פעילות השוטר שאין שום סיבה מבצעית שיהיה נוכח בתחנת המשטרה אם הוא אינו במשמרת. לכן, מסיק הרב ברכיהו:

גישה הלכתית זו של הרב רמי ברכיהו, שהצגנו באריכות בחלקים השונים של טורי "היוצאים להציל בשבת", ככל הידוע לי הינה גישה חדשה ברבנות המשטרתית. עד כה, גישת רבנות המשטרה היתה קרובה לגישה שהציג הרב הרצוג בתשובתו. כלומר, שכדי להתיר פעילות משטרתית בשבת יש לדעת מה חשש פיקוח-הנפש הקיים, ובמקרה שלא ידוע על פיקוח נפש ממשי הרי שפעילות זו אסורה בשבת. העובדה שבפועל המשטרה לא פעלה עפ"י גישה זו, לא הפריעה לרבנים שונים במשטרה לדבוק בה ולמעשה להורות לשוטרים דתיים שהפעילות שהם מבצעים בשבת הינה אסורה. כניסתו לתפקיד של הרב רמי ברכיהו הוא שינוי כיוון בפסיקה ההלכתית בנושא זה. עדיין, אין היתר הלכתי גורף לכל פעילות שהיא של המשטרה, אך הנחת התשתית לפעילות סדירה של המשטרה בשבת היא אבן יסוד בדרך למשטרה יהודית במדינה יהודית. 

הרבנות הצבאית - עם הפנים קדימה

לפני כשבוע התקיימה פגישה בין ראשי הרבנות הצבאית לבין ראשי ישיבות הסדר. סיכום של הפגישה הגיע לידי, ולקטתי ממנו את הדברים שחשבתי שיעניינו את ציבור המשרתים בסדיר, בקבע ובמילואים. 

ענף כשרות
מטרתנו לתת את הכשרות הגבוהה ביותר

רכש חומרי הגלם:
בשר ועופות - לפחות ברמת כשרות של רבנות מהדרין, על פי הגדרות הרבנות הראשית ל"מהדרין" (לא לפי מה שכתוב על ההכשר "מהדרין", שזה יכול להיות חסר משמעות).
חייל שיבקש רמה גבוהה יותר, של בד"ץ, יקבל.
בבשר יש שלוש רמות. כעת 30% חלק. שואפים להגיע לאחוז גבוה יותר.
אנחנו מפקחים במשחטות על כשרות השחיטה, מליחה והדחה.

מצוות התלויות בארץ
שני נגדים נמצאים בשווקים הסיטונאיים, ומשגיחים שהכל יהיה מעושר, ללא כל ספק.
ייתכנו בעיות של הפרשה מן הפטור על החיוב (בעל החנות מעדיף להוציא סחורה של אתמול לצורך המעשר, והיא כבר מעושרת), ומקפידים על כך שיעושר משל עכשיו.
בערלה - ללא כל ספק, לא מקילים גם בספק בשיעור נמוך.

חרקים
ירקות עלים - כולם נרכשים ללא חרקים. כולל כרוב, חסה וכדומה. מתוכנן לעבור לרכש של כרוב קצוץ בשקיות.
לא מסתפקים בהשגחה של גופי הכשרות - יש נגד שמקצוען בנושא ומסתובב בשטחי הגידול ובודק.
קטניות - יש היום אפשרויות להגיע לנקיות של הסחורה, ואנחנו עומדים על כך.
לאחרונה נפסלו 140 טון אורז, מכיוון שנמצאו בו חרקים קטנים. נתננו הנחיות ליצרן איך לשפר את מערך הניקוי והאריזה שלו.
זה בשלב הקנייה. אבל אחר כך תיתכן נגיעות במחסן. לשם כך יש נהלים לטיפול. דף הנחיות מדוייק איך לטפל בכל דבר, כגון שטיפה לירקות וכד'.
ניפוי הקמח - 50 מאש.
יש תוכנית להכניס לבסיסים הגדולים מכונות לניפוי אורז וקטניות.

שבת
מוציאים נוהל שבת, כגון איך להגיש אוכל חם בשבת בבוקר.
לקראת כל חג יוצאים עם הנחיות ספציפיות לפי הנצרך, שיורדות עד לטבח.

פיקוח במטבחים
נמצאים בתהליך, שמשגיחי הכשרות יעברו את הקורס והמבחנים של הרבנות הראשית, כמוסמכים להשגחת כשרות.
הוצאת נגדי הכשרות מעבודת המטבח, שיעסקו רק בכשרות. יצא כבר מסמך בנושא, וזה בתהליך מתקדם.
רכבים לנגדי הכשרות, כדי שיוכלו לבקר במוצבים. יש אישור לביקורות פתע, ללא התראה מראש.

דוכני מזון בבסיסים (שקליות וכד')
מושגחים באותה רמה של הרבנות הצבאית.
מטבחים קטנים - הגנ"שים ומוצבים
זו נקודת התורפה, כיוון שכל הזמן מתחלפים חיילים, ואין אפשרות לדאוג שישמרו על הכשרות.
מקווים להגיע למצב שלא יצטרכו לבשל - לספק חמגשיות לחימום במיקרוגל. צפוי פיילוט בתחילת ספטמבר.

קייטרינגים שמספקים אוכל לצבא
גם הם מושגחים על ידי הרבנות הצבאית, באותה רמה.
בקייטרינגים לוקחים מרווח בטחון יותר גבוה, כיוון שאי אפשר לפקד על הטבחים, שהם אזרחים. כגון שדורשים שישתמשו באורז ברור בוואקום, או שיקנו כרוב ללא חרקים שהוא כבר קצוץ ושטוף.

טבילת כלים
ההנחייה היא שכל כלי חדש חייב טבילה. רבני היחידות אחראים על כך. רע"ן כשרות מחובר למחשב של ניפוק הכלים ליחידות, והוא מעדכן את הרב על כך שיש ניפוק ליחידה שלו. יש מקווה כלים בבסיס אספקה.

סקירה על ענף הלכה
פרסומים הלכתיים
הספר היסודי הוא תורת המחנה - נכתב ע"י צוות בהובלת הרב אייל קרים, בהתייעצות עם רבנים חשובים (הרב נבנצאל, הרב ליאור, הרב אבינר).
יצא חלק א', המקיף את מעגל היממה. חלק ב' עוסק בהלכות שבת, ואחר כך בעז"ה חגים ועוד.
כמו כן יצא תקציר - קיצור תורת המחנה.
שניהם יחד ייצאו לחיילים בפורמט כיס, של שבעה ספרונים.
יופץ לחיילים שבשירות, והמגמה היא להוציא גם לתלמידים, שיוכלו ללמוד זאת לקראת הגיוס.

הלכה כסדרה - עירובין, בית כנסת, אוהל ומחנה, מזוזה, חגים.
חוברות לגבי מקצועות צבאיים ספציפיים בשבת: שריון, תותחנים, חיל הים, רפואה. וכן עורפיים: דובר צה"ל, מודיעין.

גליונות של שו"ת מן הקו הטלפוני הפתוח, המורים בקו - יוצאות אחת לחודשיים.

ההנחייה היא לפנות קודם כל אל הרב היחידתי / חטיבתי / פיקודי, שהוא המרא דאתרא והאחראי בשטח. רק לאחר מכן לפנות לקו הפתוח.

תוכנית לרבני היחידות - רב צבאי שאין לו סמיכה מן הרבנות הראשית, עובר במהלך השירות הכשרה ועושה את הבחינות, וזה התנאי לקידום לדרגת רב סרן.

דברי הרב אייל קרים ראש ענף הלכה
פרסומים הלכתיים
יש הרבה ספרים בהלכות צבא, והספר "תורת המחנה" נכתב על בסיס עיון בכל הספרים הללו. הוא מתווה את המדיניות ההלכתית בצה"ל.
חשוב שהתלמידים ילמדו ממנו לקראת הגיוס.
הוא מיועד לאשכנזים, ספרדים ותימנים.

החוברות למקצועות השונים, נכתבו בתיאום עם קצינים בכירים בחילות הללו, והם חתומים עליהם. זו מדיניות של צה"ל, ולא רק של הרבנות הצבאית.

הפסקים של ענף הלכה
אנחנו הרבה פעמים מקילים וסומכים על דעות קצה, כדי לאפשר לחייל לקיים תורה ומצוות גם בתנאים קשים. כגון: הנחת תפילין בלילה למי שנמצא באימון ימי כל היום; תפילת מנחה אחרי השקיעה, הליכה לתפילה בציבור עם פלאפון בשבת; נשיאת כפיים עם נעליים, או בכיסוי בשמיכה במקום טלית; ועוד ועוד.
באזרחות הייתי אולי עונה אחרת, אבל בצבא אני אחפש את הדרך שלא יווצר מצב שהחייל לא מתפלל או לא מניח תפילין במשך זמן.
כמו כן אנחנו רוצים למנוע ככל האפשר הפרעה אמיתית לאימונים. ולכן מאפשרים תפילה מוקדמת (קודם הנץ) כשזה נצרך בשביל לקיים תרגיל.
בשבוע לחימה - חשוב שהחיילים ידמו לגמרי מצב של לחימה. כל הזמן נמצאים עם אפודים, ומפוזרים בשטח. זה חשוב, כדי שיפעלו כראוי בזמן אמת. ולכן יש לעשות כך גם בזמן התפילה - שיתפללו עם אפודים, ולא יתקבצו למניין.
מאידך, יש מצבים הפוכים. למשל, תרגיל שרצו לעשות בשבת, שבעיקרון בתרגיל עצמו אין בעיה (ממילא הרכבים מסיירים שם), אבל זה מחייב תיאומים, קצין הדרכה שיעקוב אחרי התרגיל, וכדומה, ולכן מנענו את זה.

מעמדו של רב היחידה
חשוב מאד להעצים את מעמדו.

המפקדים לא תמיד מבינים בהלכה. הם שומעים מחיילי ההסדר כל מיני דעות ודרישות הלכתיות שונות, והם צריכים כתובת אחת ברורה. והכתובת הוא רב היחידה.

רב היחידה מכיר את המציאות. למשל: חיילים ששמרו על בסיס חה"א, דרשו ללכת ברגל אל מגדלי השמירה. ראש הישיבה הצדיק את הדרישה. אבל יש הוראת בטיחות שאסור לחצות מסלולי המראה, וראש הישיבה לא ידע את זה.
וכמובן רב היחידה יכול לפעמים לפתור את הבעיה באופן מציאותי על ידי עבודה בשטח ותיאום עם המפקדים.

שאלות ממוניות בצבא
התייעצנו עם רבנים חשובים, אך לא קיבלנו תשובות ברורות.
הבעיה היא שהצבא בעצמו לא מגדיר הגדרות ברורות.

אחריות מערכתית על הפסיקה
יש מצבים שבעצם מותרים באופן פרטי, אבל בראייה מערכתית אנחנו לא מאפשרים זאת.
למשל חימום מאכלים בשבת. או ניוד אוכל ברכב שנוסע בהיתר.





עד כאן.


לסיום הרשימה הזאת אני רוצה להוסיף סיפור שכתב אחד הרבנים בפורום הרבנים המתוקשב:

ביום ששי אחד, חצי שעה לפני שבת, מתקשר אלי בני מן הבסיס בו הוא נמצא, ושואל אותי לגבי נהלי השמירה בשבת. התקשרתי אל הרב אייל קרים. הוא ענה מייד. הוא ידע במה מדובר, הסביר לי את הנתונים הטכניים ואת השיקולים הבטחוניים, ובלי לדעת על איזה בסיס מדובר, הביא דוגמה מאותו בסיס עצמו עם השיקולים הייחודיים שלו.