יום שישי, 9 בינואר 2015

התרת נישואין בטענת מקח טעות

פסק דין היסטורי ניתן בשבועות האחרונים בבית הדין הרבני בחיפה וזכה לחיזוק ואשרור ע"י בית הדין הרבני הגדול. המקרה הוא סבוך מאד וכמעט כל הדיינים שהביעו את דעתם בנושא סייגו את דבריהם בכך שפסק דינם נוגע אך ורק למקרה הספציפי הזה ושלא ניתן להקיש ממנו למקרים אחרים. עם זאת, השורה התחתונה היא שבית הדין התיר אשת איש לעולם בלא גט וקבע את מעמדה כרווקה לכל דבר וענין.

פסק הדין בשלמותו פורסם ברשת והוא נגיש כאן. נזכיר ממנו רק אי אלו נקודות.
המקרה המדובר הוא שאשה התחתנה עם אדם שלא ידעה שהוא סובל מסכיזופרניה ונוטל תרופות למחלת נפש, ולאחר מכן גם התברר שהיה מכור במידה כלשהי לסמים. האשה הגישה תביעת גירושין מיד כשנודע לה על מצב הבעל, וכבר שם טענה למקח טעות. הבעל ניסה להתאבד כתוצאה מהגשת תביעת הגירושין, אך נשאר בגדר צמח.

דייני בית הדין, הרב מימון נהרי, הרב יוסף יגודה, והרב יצחק רפפורט, כתבו להתיר את האשה (את פירוט הנימוקים להיתר אפשר לראות כאן):
ביארנו שלכל הדיעות, במום גדול מהסוג של המקרה דנן שיש אנן סהדי שלא תימצא אשה שתסכים להינשא לבעל כזה, תופסים הקידושין לכל היותר מדרבנן, ומשכך, יש להסתמך על הדעות המקילות להתיר ללא גט במקום עיגון גמור
אחד הדיינים, הרב יצחק רפפורט, כתב בדעת מיעוט שיש לזכות גט לאשה, כדרך שנעשה לא מזמן בפסק דין של בית הדין הרבני בצפת. כנגד דעה זו, וברקע גם כנגד פסק הדין של בית הדין בצפת, מאריך אב בית הדין הרב נהרי לכתוב שבשום פנים לא ניתן לזכות גט לאשה במקום שאין בעל.

דייני בית הדין בחיפה שלחו את פסק דינם לזקני הדיינים בארץ, ביניהם הרב צימבליסט והרב שלמה פישר ואחרים שגם הם הסכימו לפסק הדין. לאחר מכן בית הדין התנה את קיום פסק הדין באשרורו ע"י בית הדין הגדול. בבית הדין הגדול נזקקו לענין הרב יצחק יוסף, הראשון לציון, הרב דוד לאו, הרב הראשי, והדיין הרב ציון אלגרבלי. שלשתם הסכימו עם פסק הדין והחזירו אותו לבית הדין בחיפה לביצוע.

לתועלת הקוראים אני מצרף כאן את עמוד הסיכום מתוך מאמרו של הרב דוד בס שהתפרסם בתחומין כד בנושא "התרת נישואין בטענת מקח טעות":

11 תגובות:

מישקה אמר/ה...

בלי קשר לנושא, קפץ לי לעינים מה שכתבת "בבית הדין הגדול נזקקו לענין הרב יצחק יוסף, הראשון לציון, הרב דוד לאו, הרב הראשי". שני הרבנים הראשיים לא היו דיינים בביה"ד הגדול (או בכלל) לפני שנבחרו, ולכן פורמלית רק אחד מהם אמור להימצא שם (מתוקף התפקיד של נשיא ביה"ד הגדול) ברגע נתון, לא?

RavTzair אמר/ה...

אני לא בטוח בזה, אבל עד כמה שידוע לי מתוקף התפקיד של רב ראשי אתה אוטומטית נהיה דיין בבית הדין הגדול.

IsraelReader אמר/ה...

מתוך "רקע העובדתי" של המקרה:
"לטענת האשה לא היה לו זִקפה, דבר שלא ניתן לאמתו ובפרט שנולדה להם בת".

נראה לי, שיש כאן חשש כבד לדין מרומה מצדה של האשה, ויתכן מאד שהיא אשת איש גמורה כל עוד בעלה חי,ואסורה להתחתן עם כל אדם שבעולם. פלא על הרבנים הגאונים שלא עמדו על כך.

בא נתחיל עם שאלה פשוטה לגברת הנכבדה: מי הביא בתך לעולם?

ישנם ב' אפשריות.

א'. בעלך *כן* היה מסוגל לקיים יחסי אישות. אלא שכדי לשכנע הדיינים שיש כאן באמת מקח טעות, את משקרת בקשר לעובדות. נמצא שאת באמת אשת איש, ומחפשת להוציא במרמה "היתר נשואין".

אם בעלך היה אמנם מסוגל לקיים יחסי אישות, אבל לא הרבה בדבר כפי תאוותך, קשה להחליט על פי זה שיש כאן בכדי לבטל הקידושין בטענת "מקח טעות", כיון שבעולם הרפואה של היום קיימים הרבה דרכים לטפל בבעיות כאלו ולפתור אותם.

ב'. לטענתך שלא היה לבעלך זִקפה, נמצא שלדבריך בתך היא של מישהו אחר והיא ממזרת!
[בעלה היה בחזקת אדם ברי, ולכן האשה היא בחזקת איסור אשת איש. הטיעון שלא היה לבעלה זִקפה אינה ניתנת להוכחה היום, ולכן אין בטענה זו להפקיע חזקת הבריאות שלו, נמצא שהאשה נשארת בחזקת איסור שלה].

בלי ליכנס בפרטי פרטות כדי להסביר כל העובדות, אבל בקצרה, אני מעלה השערה, שמאד יתכן שהבעל היה לו אופי חלש, והיה אמנם מטופל בתרופות, דבר שהיה מאפשר לו לקיים חיי נשואין סבירים. ולכן לא היה שם פגם בתוקף ההלכתי של הקידושין.

אלא שהאשה מרוב כעסה, ולהיטותה להתגרש, גרמה לו למשבר עמוק, דבר שהביא אותו לנסות להתאבד מרוב יאוש.

Joseph אמר/ה...

IsraelReader - of course the dayanim realised this. She had a child with him! Read the psak again. They are matir her based on a "mum gadol" which has nothing to do with that claim.

אלחנן אמר/ה...

לפי ההתנהלות שתיארת עושה רושם שכל המעורבים בפסק הדין רואים אותו כבעל חשיבות יוצאת דופן. גם אתה מכנה אותו היסטורי.
אני מנסה להבין מדוע. בעמוד הסיכום שהבאת, הרב דוד בס מזכיר שני פסקי דין שהורו למעשה לבטל קידושי אשה מחמת מקח טעות. אז מה כ"כ מהפכני בפסק הדין הזה?

מישקה אמר/ה...

אלחנן, שזו כנראה הפעם הראשונה שעושים כן בבתי הדין במדינת ישראל.

RavTzair אמר/ה...

ההיסטורי הוא שזה פסק דין שניתן על דעתם של זקני וגדולי הדיינים בארץ, ואין עליו עוררין.
כדאי להזכיר שלמאמרו של הרב בס שהובא בדבריי נכתב גם תגובה מהרב איתם הנקין, ההולך בדרכי סבו הגדול.

מישקה אמר/ה...

נראה לי שמדוייק יותר לומר "כמה מזקני וגדולי הדיינים" וכו'. מדובר בסופו של דבר ברב צימבליסט, וברב אלגרבלי, לא? (וכמובן הרב פישר, שמשקלו גדול אפילו יותר אבל הוא לא תחת הכותרת "דיין") או שהיו עוד שהיו שותפים?

Joseph אמר/ה...

Mishkeh - no Rav Avraham Sherman too.

מישקה אמר/ה...

תודה יוסף

מישקה אמר/ה...

(עכשו ראיתי שזה באמת עוד כמה וכמה דיינים בכירים)