יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

הודעה מנהלית

אני יוצא לחופש לשבועיים.

נתראה אז.

בינתיים קבלו כמה קישורים מעניינים:
- קונטרס "גדול הנהנה מיגיעו" של ח"כ הרב חיים אמסלם, שעשה הרבה רעש בימים האחרונים - כדאי לשים לב שעל אף שהוא מביא את הרש"ר הירש אין הוא מתכוין ל"תורה עם דרך ארץ" הקלאסי, אלא לכך שאדם מחוייב לדאוג לפרנסתו.
- ראיון עם הרב אורי שרקי על "נורמליות ספרדית".
- האם הרבי חשב שהוא המשיח? קראו את התכתובת המעניינת הזו.
- למאמר הזה גם נחשפתי דרך האתר מהקישור הקודם: מי שלא ימצא פתרון של גיור לאלפי הגויים החיים בינינו עלול למצוא את עצמו מתמודד עם קריאות להתבוללות כפי שהדגים לאחרונה אלחנן שילה במאמר שהתפרסם במקור ראשון.
- מי שנהנה מספרי "נפש הרב" ו"מפניני הרב" של הג"ר צבי (הרשל) שכטר, מן הסתם יתרגש לשמוע שיש עכשיו גם "דברי הרב".

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: קורא נלהב תאריך: 18/11/10, 12:41:57
קישורים מרתקים!
יישר כח

שם השולח: אלחנן אלבוחר תאריך: 19/11/10, 06:30:51
בכינוי דבריו של אלחנן שילה "קריאה להתבוללות" ישנה מידה רבה של חוסר יושר אינטלקטואלי. אם מסירים מדבריו את העטיפה החצי-מחקרית חצי-דרשנית, מתקבל טיעון הלכתי פשוט המצדד בהעלמת עין, על בסיס 'חזקה' הקרובה מאד להערמה.

אפשר לדון בטיעון הזה באופן ענייני: עד כמה בירור יהדות דומה באמת לבירור ממזרות וכדומה. אבל לכנות אותו בשמות גנאי שאינם תואמים לתכנו? אמנם זו דרך מאבק המקובלת (לצערי הרב) בחלק מן העולם התורני, אבל הבלוג הזה בדרך כלל אינו אמון עליה. תמוה בעיני שזה מה שקרה כאן.

שם השולח: אלעד תאריך: 20/11/10, 20:08:39
אכן קישורים מרתקים
ולזה שמעלי- לכן זה הבלוג שלו כדי להגדיר את המאמרים כרצונו


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 22/11/10, 12:45:48
אלחנן,
אתה צודק - באמת לא ראיתי בדבריו של שילה שום טיעון הלכתי. בין היתר לא הבנתי את הנקודות הבאות:
א. במה עדיפה הצעתו על פני מה שקורה היום? איזה בעיה הוא פותר?
ב. על פי אותו "טיעון הלכתי", מה ההבדל בין נישואי יהודי-גויה לבין נישואי כהן-גיורת?
ג. צריך מידה רבה של תמימות (או משהו אחר) כדי לחשוב שאין סיכוי לפתרון של גרות (כזו או אחרת) אבל יש סיכוי לפתרון של התרת נישואי יהודים-גויים (שבחינוך שאני קיבלתי קוראים לו התבוללות)?

שם השולח: שלמה תאריך: 22/11/10,
20:54:07
הזדעזעתי מדברי אלחנן שילה, איך אפשר "לשים רגע בצד" את ה"אלמנט הדתי"??????

עם זאת אני לא יכול להתעלם מהעובדה שדברי ההוגים הציונים שהביא שילה מזכירים מאוד את דברי ר' צדוק ב"צדקת הצדיק", שעיקר היהדות היא "קריאת שם ישראל", וכפי שביאר ראש הישיבה שלי- העוסק הרבה בנושאי הגיור - הכוונה היא לכך שאדם רוצה להשתייך לעם ישראל, עוד לפני קיום תורה ומצוות. ר' צדוק לא אומר כאן אמירה הלכתית, אבל מאוד חשוב לראות את הצד האמיתי בכך שהשייכות הנפשית לעם ישראל יש לה חלק גדול מאוד ביהדות.
ומי יודע אולי כל ה"נספחים" שמרגישים ישראלים אבל אינם יהודים, היו מתנהגים אחרת אם היינו מצליחים לחבר את רוב עם ישראל לתורה... אולי זה הפיתרון שצריך להריץ.... (זה יפתור עוד כמה נושאים לא? =))

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אלחנן אלבוחר תאריך: 23/11/10, 06:04:15
התגובה הארוכה שכתבתי אתמול אינה מופיעה כאן.
אכתוב שוב בקיצור:

יש במאמר טיעון הלכתי אף שאינו מסודר, ועטוף בבליל של מחקרים, דרשות ושברי הגות חילונית. המחבר מבקש להקשות על הליכי בירור יהדות, בדומה להערמת הקשיים על חשיפת ממזרים. סגנון המחבר אינו נעים גם לאזני, אך זה אינו שייך לענייננו.

אין בכך היתר לנישואי תערובת, כשם שהערמת קשיים על בירור ממזרות אינה היתר לממזר לבוא בקהל. ההבדל הזה ברור מאד, ורק קריאה עוינת של המאמר יכולה להוביל למסקנה אחרת.

ברור לחלוטין איזו בעיה באה ההצעה לפתור: הקושי הבלתי נסבל להתגייר, והקלות הבלתי נסבלת של הפקעת גיור - שלך או של אבותיך - בידי רשם נישואין.

בין אם מקבלים את ההצעה הזו ובין אם מתנגדים לה בחריפות, ברור שמטרת הכותב אינה לפרק את המסגרת היהודית אלא להפך, לחזק אותה. זאת בניגוד גמור להתבוללות, המהווה יציאה מן הכלל וערעור שלו. לכן כינוי הגנאי הזה אינו במקומו כלל וכלל.

שם השולח: מישקה תאריך: 23/11/10, 06:29:58
אבל (גם זו שחזור של תגובתי) מי שסבור שדבריו של שילה אינם קבילים ברמה ההלכתית (ולדוגמא, שההחלה של קביעת הרמ"א שכל המשפחות בעם ישראל הן בחזקת כשרות, על מציאות בה ידוע שכל עולה רביעי מרוסיה אינו יהודי, היא מופרכת), ממילא אינו יכול לראות בדבריו אלא קריאה לצעד שפירושו התבוללות, גם אם כוונותיו של שילה אינן כך.

שם השולח: אלחנן אלבוחר תאריך: 23/11/10, 22:36:54
מישקה, במחילה הקביעה שלך שגויה.
זה כמו לומר על מי שחלוק עליך פוליטית, שהוא קורא לפגיעה בבטחון המדינה.
אין דבר כזה שנקרא לגיטימציה - לנתח עמדה בצורה עניינית גם בלי להסכים לה?
כבר אי אפשר להתווכח בצורה מכובדת?

שם השולח: אלחנן אלבוחר תאריך: 23/11/10, 22:55:34
אגב, אם כבר הזכרת את הנתונים: במציאות בה כל עולה רביעי מרוסיה אינו יהודי, ורוב העם אינו נמנע מנישואין עימם (בדרכים עוקפות רבנות כידוע) - תערער תוך שני דורות את חזקת הכשרות של כל העם. קריאה לגיור מיקל היא מבורכת, אבל בעשרים השנים האחרונות היא לא ממש מנעה את ההתפתחות הזו. סביר מאד להניח שתוך כמה שנים טיעונים המכשירים את הטמיעה בדיעבד יהיו כורח המציאות, גם אם מבחינת הסברא הם דחוקים ואפילו מופרכים. אחרת נגיע למצב בו רוב העם פסולי חיתון.

מהבחינה הזו אין הרבה הבדל בהשוואה לממזרים: מישהו כבר חישב ומצא שבהסתברות של כמעט 100% כולנו צאצאי ממזרים שלא נתגלו (זה פשוט, מכיון שהגידול במספר האבות הקדמונים שלנו הוא מעריכי). האם תאמר שזה מערער את חזקת הכשרות של מי מאיתנו?

שם השולח: מישקה תאריך: 24/11/10, 06:31:15
לא נראה לי שזה המקום להיכנס בעובי קורת ההלכה, אבל בכל אופן: א- גם לתרחיש הזה, הישראלים השייכים לקבוצה זו (שאבותיהם התחתנו עם נשים מאותו רבע העולים מחבר העמים שאינו יהודי. להערכתי לא יהיה מדובר ברוב ואף לא קרוב לזה גם עוד שלושה דורות, גם אם בהחלט זו תהיה בעיה ציבורית) לא יהיו פסולי חיתון אלא טעוני גיור לחומרא או הוכחת ייחוס. ב- לחישוב הזה אין שום משמעות הלכתית, מפני שמצד דיני התורה כשנשכח זכרו של הממזר (למשל אחרי כמה דורות) בטל מזרעו דין ממזרות. שילה, אגב, יכול לקרוא באותו אופן לממזרים להסתיר את ייחוסם ולבוא בקהל במרמה, כדי להשיג את התוצאה הזאת עבור זרעם בעתיד. אז בדור הראשון הם יעברו על איסור דאורייתא, לא נראה שדברים כאלה ממש מפריעים לו. רק שלפחות יהיה ישר ולא יטען (או אולי רק העורך של המוסף טען זאת בכותרת?) שזו "ההלכה המקורית". על עזרא ונחמיה שהפרישו את הנשים הנכריות, הוא שמע פעם?
וכאן אגב הסיבה שבהחלט אפשר לראות זאת גם מבחינה עניינית כצעד שפירושו למעשה קריאה להתבוללות: שילה מבקש במוצהר, כשהוא נשען על הוגים חילוניים מלפני כמה דורות, להגדיר את היהדות על בסיס קריטריונים לאומיים בלבד ולא דתיים. בעיני, כיהודי מאמין, זהו סוג של התבוללות ולא יעזרו כל העטיפות הפסבדו-הלכתיות.

שם השולח: משה (האתר שלי) תאריך: 28/11/10, 02:29:40
שמה שאסמלם אמר בדיני גירות בשם הרבנים הספרדים הרי שהחכם עובדיה שליט"א הוציא מכתב בו כותב שהוא סילף בענייני גירות!