יום שבת, 29 בדצמבר 2012

ימי עיון "בין "חושן משפט" למערכת המשפט"



בחנוכה האחרון התקיימו ימי עיון בישיבת הר-עציון שבאלון שבות בנושא "בין "חושן משפט" למערכת המשפט". ההקלטות עלו לרשת באתר קש"ת והנה הקישורים לפניכם:

דברי פתיחה: השופט נעם סולברג, שופט בית המשפט העליון 
"דינא דמלכותא דינא" - פרופ' רון קליינמן, המרכז האקדמי קריית אונו
שילוב המשפט העברי במשפט המדינה - בעד ונגד - ד"ר מיכאל ויגודה, ראש המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים. (לא עלה לרשת)



במקום שאין ...? 
הרהורים על עשיית משפט במדינת ישראל בימינו, חזון ומציאות
ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א


רב שיח: "דין תורה" האמנם?
האם וכיצד מיושם "חושן משפט" בבתי הדין
הרב ברוך גיגי, ראש הישיבה
הרב שלמה לוי, ראש הכולל בישיבה
הרב דוד בס, אב ביה"ד המיוחד לעניני גיור
מנחה: הרב ד"ר יצחק ברנד, הפקולטה למשפטים, בר אילן


"השיבה שופטינו - חידוש הסמיכה" - הרב משה ליכטנשטיין, ראש הישיבה
"צדק וסדר במשפט התורה ובדין ישראל" - הרב עדו רכניץ, מנהל רשת בתי הדין "גזית-ארץ חמדה"


"ושפטו את העם משפט צדק - היחס בין משפט וצדק" - הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת גן


רב שיח: ה"יש (לנו) שופטים בירושלים" 
הציבור הדתי ומערכת המשפט
הרב יעקב מדן, ראש הישיבה
הרב אבי גיסר, רב עפרה, ראש מכון "משפטי ארץ", יו"ר מועצת חמ"ד
ד"ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת "שערי משפט"
מנחה: הרב אמנון בזק

עוד לא הספקתי להאזין לכל ההקלטות, ונסיתי בינתיים להאזין לנושאים שחשבתי שיענינו אותי ביותר. לצערי, יש לי תחושה שלא נגעו בשורש של הבעיות הקיימות כיום ביחס בין בתי המשפט לבתי הדין, ובין הציבור הדתי לשניים הראשונים.  חלק הנושאים שלא מצאתי להם התייחסות מספקת:
- האם נכון להגדיר את בתי המשפט כערכאות של גויים? אם כן, לאיזה רמה? האם גם בג"ץ זה ערכאות?
- אם בתי המשפט הם כערכאות, האם ממונות הנפסקים בערכאות יוגדרו כגזל? 
- האם יש דרך הגיונית לשנות את המערכת הקיימת כך שלא תוגדר כערכאות? 
- האם הגיוני שכל בית דין וכל הרכב יחליט איזה מחוקי המדינה נראים לו ואיזה לא? 
- האם יש צדק בבתי הדין לממונות? מהם המדדים לקבוע זאת? 
- מתי יוגדרו בתי הדין כערכאות? האם בכך שהם כפופים לבג"ץ או לחוק הבוררות הם יוגדרו כערכאות? 




7 תגובות:

תתן אמת אמר/ה...

תודה על הקישורים. רציתי להשתתף בימי העיון, אך נבצר ממני, ואני שמח שיש לי הזדמנות לשמוע זאת.
רציתי להגיב גם לגבי שאלותיך בסוף. בפוסט אחר כבר התווכחנו לגבי מעמדם של בתי המשפט (שלדעתי מוגדרים כערכאות), כך שאין סיבה להעלות שוב את הטיעונים.
כמובן שיש דרך לשנות אך היא אולי תיחשב לא הגיונית: שהשופטים שנבחרים יהיו ע"פ קנה המידה המצוין לכך בהלכה, וההלכה תהיה הבסיס המשפטי. זה כמובן מחייב להחליף 99% מהשופטים - וכנראה זה לא ישים. לכן לדעתי הדרך היחידה העומדת בפנינו כעת היא העמדת מערכת משפט אלטרנטיבית, וחוק הבוררות נותן מטריה מספיק רחבה לרוצים בכך.
לגבי ההחלטה איזה מחוקי המדינה ישימים הלכתית - זוהי באמת בעיה גדולה, ונראה לי שישנם מספר פתרונות לכך, שלא כאן המקום לפרטם (רק דוגמא אחת: קיבוע החוקים הנ"ל כבר בכתב הבוררות).
האם יש צדק? ובכן, נראה לי שכל מי שלמד סנהדרין יכול לענות על כך. אני מתפלא מאוד על השאלה.

טוביה אמר/ה...

ל'תתן אמת'.

דוקא לגבי זהות השופטים הבעיה הרבה פחות חמורה. לא גרע מ'ערכאות שבסוריא'.

מה שצריך להחליף זה את שיטת המשפט, וזה מסובך עד מאד, בפרט שאין בהלכה פתרונות לכל השאלות המשפטיות ה'חדשות'.

אגב, אם מקבעים את כל חוקי המדינה בכתב הבוררות, שוב נכנסים לבעיה של 'ערכאות' אז מה הועלנו?

עזי אמר/ה...

כל דיון במעמד בתי המשפט הממלכתיים, חייב גם לקחת בחשבון את האלטרנטיבה - מערכת משפט תורנית.
בתור הקדמה ורקע, מומלץ מאד לעיין בדיון הזה:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2869800&forum_id=1364
(קצת ארוך אבל נותן מידע חשוב ותובנות חדשות)

RavTzair אמר/ה...

תתן אמת,
לא הבנתי את דבריך:
"האם יש צדק? ובכן, נראה לי שכל מי שלמד סנהדרין יכול לענות על כך. אני מתפלא מאוד על השאלה."
נא באר.

טוביה,
אם אין להלכה פתרונות לשאלות, למה צריך להחליף (לפחות באותם תחומים בהם אין תשובות טובות)?

טוביה אמר/ה...

ההלכה תמצא פתרונות כאשר הבעיות תגענה לפתחה.

הדיינים לא יוכלו לכתוב פסקי דין ולחדש דינים אם המקרים לא יגיעו לפתחם במלוא עוצמתם.

אז אולי בתי הדין שמחים שאין להם כרגע 'שטף' של תביעות בנושאים מודרניים, אבל על כל תובע, חובה גמורה באופן אישי ללכת לבית הדין, ובזה הוא גם יקדם את משפט התורה בכל הענינים שעדיין הוא לא קיים בהם.

RavTzair אמר/ה...

טוביה,
אתה גם מוכן לממן את ההוצאות לכל אלה שעליהם הדיינים יתגלחו?

יכול להיות שמי שפונה לבית הדין מקדם את משפט התורה, אבל שייקח בחשבון שבשם קידום משפט התורה יכול להיות שהוא מוותר על צדק, ועל חלק מממונו. יכול להיות שהוא בעצם תורם צדקה לצורך קידום משפט התורה.

מישקה אמר/ה...

רב צעיר, גם השופטים של מערכת המשפט הכללית "התגלחו" על הרבה אנשים עד שנבנה מה שאתה מכיר היום. חסר דוגמאות לכל מיני "הלכות" של בתי המשפט למיניהם שהתחלפו ונהפכו במשך השנים לכאן ולכאן עד להתייצבותן? (ואגב האמירה שמטרת מערכת משפט מצד מהותה אינה להשכין צדק אבסולוטי, במובן האנושי המקובל, אלא להכריע מי צודק לאור החוק הקיים, נאמרה על ידי אהרן ברק באי אלה בגצים).