יום שני, 3 בספטמבר 2012

2 הערות לשוניות בסליחות

1. בסליחה הידועה "אנשי אמונה אבדו" מופיע המשפט:
זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם
פירוש המשפט הוא שאותם "אנשי אמונה" ידעו לעצור את הכעס (האף והחמה) בעזרת תפילותיהם (לחשם ושועם).
אך מה פירוש המילה זועכים?

בספר איוב פרק יז פסוק א מופיע הפסוק:
רוּחִי חֻבָּלָה יָמַי נִזְעָכוּ קְבָרִים לִי.
המילה "נזעכו" הוא מאותו שורש של "זועכים".

ר' עמוס חכם, שהשבוע שלושים לפטירתו, מסביר את המילה "נזעכו":
יש מפרשים בחילוף ז' בד' כמו נדעכו. ופרושו: נעקרו ונפסקו. ויש אומרים שיש שרש זע"ך, שהוראתו "פסק", ופרושו: ימי נפסקו. ויש לזה קצת ראיה בערבית. 

אם כן, "זועכים אף בלחשם" פירושו: או "דועכים אף בלחשם" (האף דעך בגלל לחשם), או "מפסיקים אף בלחשם".

2. בפיוט "אבינו מלכנו" שבסוף הסליחות מופיע המשפט:
לך פרשנו שעל אָבִינוּ אָתָּה המציא לנו תעל אֵין לָנוּ אֶלָּא אָתָּה
מה פירוש המילים "שעל" ו"תעל"?

בספר ישעיהו פרק מ פסוק יב מופיע הפסוק:
מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם.
מה פירוש המילה "בשעלו"?
שוב נחכים מדבריו של ר' עמוס חכם:
'שעל' הוא בית הקבול של כף היד, בשעה שהיא קפוצה.... 'שעלו'=כף ידו. 
בהמשך הוא מפנה ליחזקאל פרק יג פסוק יט:
וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה בְּכַזֶּבְכֶם לְעַמִּי שֹׁמְעֵי כָזָב.
והוא מסביר:
בשעלי שעורים = בשעורים כמלוא כף ידו. 
 אז פירוש הביטוי "לך פרשנו שעל" הוא "לך פרשנו כף", כמו הביטוי "אפרש כפי אל ה'", "ובפרשכם כפיכם" וכד'.

ובקשר לפירוש המילה "תעל", נדמה לי שהוא מלשון: מעלה - מדרגה.

ולכן: "לך פרשנו שעל, המציא לנו תעל" = "לך פרשנו כפיים, תעזור לנו לעלות מעלה".

עדכון: מספר קוראים העירו בצדק שדברי על המילה "תעל" אינם נכונים.

המילה "תעל" היא כנראה מלשון רפואה כפי שמופיע בפסוק בירמיהו:
עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי, בְּתוּלַת בַּת-מִצְרָיִם; לַשָּׁוְא הרביתי (הִרְבֵּית) רְפֻאוֹת, תְּעָלָה אֵין לָךְ.

ולפי זה "לך פרשנו שעל, המציא לנו תעל" = "לך פרשנו כפיים, המציא לנו רפואה". 

13 תגובות:

Baruch Alster אמר/ה...

יישר כח.
למה לא תעל מלשון תעלה=רפואה?

RavTzair אמר/ה...

יכול להיות שאתה צודק.
כמו בפסוק בירמיהו: עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי, בְּתוּלַת בַּת-מִצְרָיִם; לַשָּׁוְא הרביתי (הִרְבֵּית) רְפֻאוֹת, תְּעָלָה אֵין לָךְ.

yopl אמר/ה...

במחילה, ניתן להבין "זועכים" מהתקבולת בתוך הפסוק.
אף מקביל לחמה
לחשם מקביל לשוועם
ולכן, כנראה, זועכים מקביל לעצרו

RavTzair אמר/ה...

ברור שיש תקבולת. אבל מה פירוש המילה? מאיפה היא מגיעה? ואם היה כתוב "שלדחגכישק" גם היית אומר שאפשר להבין מהתקבולת?

אנונימי אמר/ה...

נפלא

יואל אמר/ה...

רק הערה:
ד ו-ז מתחלפות כידוע בארמית (זהב-דהב) ובסליחות ניתן למצוא עוד מקומות שזה קורה כמו ב"זוחלים" שבא מהשורש דחל שמשמעותו פחד ורעדה.

RavTzair אמר/ה...

יואל,
כך הבאתי בשם ר' עמוס חכם על הפסוק "נזעכו" באיוב.

אלחנן אמר/ה...

יישר כח, רשימה מצוינת.

אבן שושן מפרש "תעלה" (2) - רפואה, תועלת. והיא משורש יע"ל המופיע במקרא בעיקר בבנין הפעיל (הועיל) אותו הוא מפרש כ'הביא תועלת, הצליח'. לפי זה המילה "תעל" יכולה להתפרש גם כהצלחה באופן כללי.

אגב, אם איני טועה, במקרא המילה "רפואה" משמעותה טיפול רפואי (כמו "תרופה") ולא תוצאה; "תעלה" משמעה אם כן הצלחת הטיפול.

RavTzair אמר/ה...

לכל חובבי הז'אנר:
יש משפט בפיוט בסוף הסליחות:
http://www.piyut.org.il/tradition/1036.html?currPerformance=1364
זְכֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה מֵעוֹדִי
עַד מָתַי לְנֶגְדִּי תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ
מה פירוש "תחדש עדיך"?

אלחנן אמר/ה...

ממקום שבאת:
http://www.piyut.org.il/textual/398.html
(בלשונית הפירוש)

עַד מָתַי לְנֶגְדִי תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ - עד מתי תחדש נגדי עדים אשר יעידו על רוע מפעלי. עפ"י פירוש המצודת דוד לאיוב י, יז: תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ נֶגְדִּי וְתֶרֶב כַּעַשְׂךָ עִמָּדִי.

מקור ההרמז הוא ודאי, וגם הפירוש מסתבר.

RavTzair אמר/ה...

אני חשבתי שה"עדים" הם עם ישראל - "אתם עדי נאם ה'". אולי הפייטן השתמש בלשון הפסוק מאיוב, אך היפך את משמעותו, להיות: תחדש אותנו. אני חושב שזה מסתדר טוב יותר עם המשפטים האחרים בפיוט.

אלחנן אמר/ה...

לא נראה לי ש"תחדש עדיך" משמעותו חיובית. לפירושך צריך לפסק את המשפט כך: עד מתי לנגדי? תחדש עדיך! - וזה מסורבל הן מבחינת התחביר והן מבחינת הסגנון. כמו כן באיוב "תחדש עדיך נגדי" בא כרצף אחד.

לגבי משפטים אחרים, לא ברור לי מה הכוונה. מכל מקום ישנם עוד כמה בתים שמסתיימים בנימה שלילית, למשל "כי כל עוונותי שתה לנגדך", "שבעו נדודיך", "שרפו מועדיך".

Unknown אמר/ה...

טעם נוסף ששמעתי (איני זוכר המקור)
זועכים אף בלחשם.
פעמים רבות בשס ובחומש מתחלפות אותיות המפיקות צליל זהה לדוגמה ש' וס'..

לפי זה ניתן לפרש זועכים = זועקים

אותם אנשים אמונה לחשם נשמעת כזעקה בשמיים.