יום שלישי, 19 ביוני 2012

אל תשאירו את בית הכנסת ריק: אחדו מניינים בערב שבת

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.
"בית הכנסת היה כמעט ריק" – כך סיפר לי חבר שביקר באחד מבתי הכנסיות בשכונתי בליל שבת האחרון. הריקנות בבית הכנסת בליל שבת אינה סימן להידרדרות רוחנית או לנטישת הציבור הדתי את אזור מגורים זה, אלא דווקא סימן לכך שיש בקהילה כמות גדולה של הורים לילדים קטנים המעוניינים לקיים את סעודת ליל שבת כשילדיהם עדיין ערים. אותם הורים דואגים להכניס שבת מוקדם ולהתפלל קבלת שבת וערבית במניין המתקיים בזמן פלג המנחה. זה לא שהמניין המוקדם היה כל כך מלא, אך מספיק שכמה משפחות נוסעות להוריהם לשבת ועוד כמה עשרות מכניסים שבת מוקדם, כדי להשאיר את תפילת ליל שבת במניין הקבוע של בית הכנסת מדולדל מאד.

האם זה כזה נורא? כנראה שלא, הרי הרבה מאתנו חיים עם זה, ומעט מאד מתלוננים. ובכל זאת, נדמה לי שניתן להסכים שיש משהו מרומם בתפילות ליל שבת כשקולות השירה בוקעים מכל ספסלי בית הכנסת.

האם זה חייב להיות כך? הורגלנו לחשוב שזו הדרך הטובה ביותר, או למצער הרע במיעוטו. באופן הזה יכול כל אחד לבחור את המניין המתאים, את שעת התפילה המתאימה לו, את האנשים המתאימים לו. כל פתרון אחר יחייב כפייה על מי מהצדדים, שהרי אם נקיים רק מניין אחד מרכזי מוקדם, המאחרים יצטרכו להתקפל, ואם נקיים רק מניין אחד מרכזי מאוחר המקדימים יצטרכו לוותר. אפשר אמנם לערוך הצבעה, ואם יהיה רוב לכיוון אחד, אזי יהיה על המיעוט לקבל את דעת הרוב. אם לא ריבוי דעות, לפחות נדבק בשלטון הרוב.

מסתבר שאפשר גם אחרת, אך זוהי דרך שמעטים בלבד דרכו בה. אפשר לנסות להגיע להסכמה. לא צד זה יקבל את כל תאוותו ולא צד זה, אלא הצדדים יסכימו על אפשרות ביניים. לדוגמא, בנושא של תפילות ליל שבת אפשר להסכים להתחיל ערבית בשקיעה, ולהקדים את מנחה וקבלת שבת בהתאם. זוהי פשרה. בהחלט ייתכן שכולם יצאו לא מרוצים מהפשרה, ואז אין סיבה להנהיג אותה. אך יכול להיות שכל הצדדים יבינו שהם אמנם מוותרים על מה שהם היו מעוניינים בו מלכתחילה אך הם מרוויחים משהו אחר, שהוא אולי שווה יותר מהדברים עליהם הם נאלצים לוותר.

אם כל זה נשמע לכם דמיוני, אולי תתפלאו לשמוע שיש מקומות בהם זה עובד ממש כך. ביישוב טלמון שבחבל בנימין מתקיים זה שנים רבות (כך לפחות ידוע לי, אם זה לא השתנה בזמן האחרון) מניין אחד ויחיד ביישוב בליל שבת. בתפילות האחרות מתקיימים מניינים שונים, על פי חלוקה לעדות, ולזמנים שונים, אך בליל שבת כולם מתקבצים לבית הכנסת המרכזי של היישוב לתפילה משותפת ברוב עם הדרת מלך. כך כותב רב היישוב טלמון, הרב רמי ברכיהו, לתושבי היישוב על המאמץ להשאיר על כנו את המניין המרוכז לליל שבת (מתוך הספר "טל לברכה – שאלות והתמודדויות לרב ולקהילה ביישוב קהילתי", חלק ב', עמ' 282):
הדבר הקל ביותר הוא להתנתק וליצור מנין משלך. "אני את שלי עשיתי", "אני פותר את הבעיות שלי לבד". לצערי הרב אנו חיים בתרבות של כיתתיות. המילים 'כלל', 'ציבוריות', 'קהילתיות', הן מילים שעבר זמנן... עם זאת, הלכות רבות בנויות על הערך של 'ברוב עם הדרת מלך'. אין מדובר בכלל הלכתי טכני, או ברעיון יפה גרידא, אלא באידיאל עצום. לא בכדי הדגישה התורה שלפני מעמד הר סיני 'ויחן שם ישראל נגד ההר', ודרשו זאת חז"ל כדבר המביע את אחדות האומה – 'כאיש אחד בלב אחד'. עבודת ה' ברוב עם, משמעה היכולת להיות שותף לקבוצה גדולה ככל שתהיה המבקשת קרבת אלוקים ביחד.
אם נצליח להגיע לחיים משותפים מתוך הבנה, הסכמה ופשרה בקהילות הקטנות שלנו, אולי נצליח לדרוש מהמנהיגים שלנו גם כן למצוא את הדרכים בו חלקים שונים מהציבור ירגישו בנוח.

14 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

הרעיון מאד יפה, ואני מאד אוהב אותו, למעט הסתייגות אחת: הוא יבטל לחלוטין את התפילות הספרדיות בליל שבת. ברוב הקהילות של הציבור שלנו הרוב הוא אשכנזי, ובדרך כלל הוא לא יסכים שתפילת ליל שבת תהיה בנוסח משולב, או פעם ככה ופעם ככה. מה שזה יגרום זה שלא יהיו יותר תפילות בנוסח עדות המזרח בליל שבת, וחבל.
בתור בן עדות המזרח הייתי מאד שמח לדעת אם זה משהו שאתה מוכן לקבל, כי אני כאשכנזי לא רוצה שיקרה דבר כזה...

RavTzair אמר/ה...

אני עוד לא מוכן להיות במקום של איחוד העדות, על אף שזה כן נעשה בטלמון בליל שבת (הרב ספרדי, רוב הציבור אשכנזי ועושים שבוע שבוע). אני אסתפק במציאת פתרון קהילתי לכל מיני זמנים בשנה שמעדיפים להתחלק מאשר להגיע לפתרון מוסכם: תפילות ליל שבת בקיץ, תפילות שמחת תורה, קריאת מגילה (עם/בלי רעש) ועוד כהנה וכהנה (מנין שכן מדברים בו ומנין שלא מדברים בו, מנין מהיר ומנין איטי).

אגב, אני ספרדי אך לא בן עדות המזרח.

חג'ג' אמר/ה...

שלום רב צעיר
אני לובי, התפילות שלנו מיוחדות, וגם אני כמוך איני בן עדות המזרח (אם כבר המערב..), בכל מקרה ברצוני להאיר את תשומת לבך שיש אחדות אמיתית ואחדות מדומה, האחדות האמיתית הרי היא כמנסרה שיודעת להכיל את כל גווני הקשת, את כל הסגנונות והעדות ואת המנהגים, כמו שכותב האר"י זצ"ל שאין לשנות מנוחסאות התפילה שכן הן מכוונות כנגד שער בשמיים שכנגד כל שבט.
ובמה שאתה מציע, ודאי האשכנזים יובילו את התפילה כמו שבדרך כלל קורה, וגם אם אתה אומר שבוע שבוע, שבוע אשכנזי ושבוע לובי או אלג'יראי או טונסיאי או מרוקאי או תימני??
קצת בעייתי..
ובכל מקרה לגופו של עניין, בישוב כוכב השחר עשו דבר מעניין, יש 3 בתי כנסת, ספרדי, תימני ואשכנזי באותו מבנה, חדרים נפרדים, והם מכוונים לסיים את התפילה באותו הזמן, וכך אם יש קידוש אחר התפילה כולם משתתפים, כולם אומרים שבת שלום זה לזה, וזאת מבלי לבטל מנהג אבות.
תחשוב על זה..

א אמר/ה...

חג'ג

מה שאתה מציע יכול לעבוד בישוב, אבל בעיר אין גורם דתי-אירגוני שיכול לכפות תהליך כזה, ולכן הפיצול הדתי מונצח. אם בביה"ס אפשר ללמוד יחד, למה שדווקא התפילה לפי נוסחים שנוצרו עקב הגלות הדוויה היא זו שתפצל את הדתיים לקהילות נפרדות? (ואין שום קשר בין נוסח שהשבטים התפללו בו לנוסחאות שברור שנוצרו בשל הגלות; ואגב כולנו משבט יהודה כידוע אז אפשר נוסח אחד, עשרת השבטים אבדו).

חג'ג' אמר/ה...

דבריך אינם נכונים, אלא אם אתה חולק על הרב חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש..

להלן ציטוט דבריו: "יש שינויים רבים בין סידורי התפילות, בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה; הנה בעניין הזה אמר לי מורי [=האר"י] ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער א' מיוחד לו; והוא סוד י"ב שערים הנזכר בסוף יחזקאל. והנה אין ספק, כי אם תפילות כל השבטים היו שוות, לא היה צורך לי"ב חלונות ושערים, וכל שער יש לו דרך בפני עצמו; אלא ודאי מוכרח הוא, שכיוון שתפילותיהם משונות, לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט. כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא, כך צריך להיות סדר תפילתו. ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק כמנהג סדר תפילתו כמנהג אבותיו, לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה, וכיוון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא, אולי הוא מן השבט ההוא, הראוי לו אותו המנהג, ועתה בא לבטלו, ואין תפילתו עולה למעלה, אם לא בדרך הסדר ההוא" (שער הכוונות, עניין נוסח התפילה)." עכ"ל.

ואם כן נפלה שאלתך מדוע בבית ספר ניתן ללמוד יחד ותפילה צריך נוסח שונה, כי טעם האר"י לא שייך כלל ללימוד תורה אלא לתפילה.

א אמר/ה...

גם דברי קבלה צריך להבין - דברי האר"י הם אמירה רעיונית להצדקת האפשרות להתפלל בכל נוסח כנגד טענות על השאלה איזה נוסח הכי מדויק והתביעה לשנות לנוסח "האמיתי", וכוונתו שלכל נוסח יש מקום כי הוא מייצג קבוצה.
אבל ברור שבמישור הריאלי הנוסחים השתנו והתפתחו במשך הדורות פשוט תפתח סידורים ותעסוק קצת בחקר התפילה ותגלה זאת.
[אגב האר"י עצמו היה אשכנזי ועבר להתפלל בנוסח ספרדי, ראה חיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' כ)]
מצד הדין ברור שאין מניעה לעבור מנוסח לנוסח, הבעיה היא חברתית בלבד.

חג'ג' אמר/ה...

אני מבין שכבודו נמנה עם פרשני הזוהר וכתבי האר"י שהוא מוציא אותם מכוונתם ומשחק בהם כרצונו. איפה כתוב שזה לימוד זכות או הצדקה רעיונית? "ראוי לכל אחד ואחד להחזיק כמנהג סדר תפילתו כמנהג אבותיו" האם סיבה זאת חברתית בלבד?

לידיעתך עסקתי לא מעט בחקר התפילה, והאמן לי שאני יודע במה מדובר, והנוסחים שונים בין עדה לעדה. וחלילה לזלזל במנהג אבות, וראה בשו"ת של מר"ן החיד"א בתשובה על אחד שזלזל בפיוט חד גדיא, ודי לחכימא ברמיזא.

ואגב, מתשובתך ברור שאתה אשכנזי (ואז אין לך הרבה מה להפסיד בנוסח ומנגינות) או שאתה ספרדי שלא מכיר נוסח מדוייק כמו מרוקאי לובי טוניסאי וכו', ואם היית מתפלל בבית כנסת מקורי לא היית מעלה על הדעת לשנות אפילו נגינה קלה בשביל איזו אחדות חברתית מדומה, שנובעת מאי יכולת להכיל את השונות של האחר...

א אמר/ה...

פיך כבר העיד -
כפי שכתבת הענין הוא שימור מנהגי אבות - מקור מנהגי אבות הוא במושג מנהג המקום, ומן הדין אדם שהיה עובר ממקום למקום היה עליו לקבל את מנהג המקום כולל שינוי נוסח, והרי לך שזו הגדרה חברתית.
רק משעה שהחלו לנדוד קהילות ובפרט בעקבות הגירושים השונים נשתנה העיקרון ההלכתי והנציחו מנהגי קהילות שאח"כ הפכו למנהג הספר או העדה או בית אבא.
אבל מנהג אבות במקורו הכתיב התנהגות אחידה לבני המקום כדי שיהיו קהל אחד, וזה מה שצריך להוביל גם היום.

הכלת השונה משמעה, יצירת נוסח חדש לכולם שישלב בין הדברים העיקריים של הנוסחים במקום הנצחת השונה והפילוג. ונזכה לנוסח יחד שבטי ישראל.

[ולגבי לימוד קבלה, מנין לך מה ידיעותי?]

שלמה אמר/ה...

שכוייח על הדיון המעניין. (חזק וברוך בעדות המזרח-ית)

אני גם מצדד בדעה שהשאיפה היא לבטל את העדתיות. בבית המקדש לא היו עזרת אשכנזים וספרדים. נכון שאסור לבטל נוסח - בוודאי שדברי האר"י שציינת צריכים להיות בסיס בהתייחסות שלנו לנושא - אבל אנחנו עם אחד ובחזרתנו לארץ עלינו למצוא בכל תחום (ולא רק בתפילה) את המשותף, לא מתוך טשטוש ההבדלים אלא מתוך איחודם. אגב, הבנה וידע בחקר התפילה אינם מספיקים בשביל להביע דעה בעניינים כאלה (אני למשל לא מבין בהתגלגלות של התפילות במרוצת הדורות אבל למדתי קצת על עם ישראל ועל הגאולה ונראה לי שזה לא אמור להמשיך ככה)

סתם הערה קטנה - גם לכותב הבלוג:
אני אשכנזי שגר בעיר שרוב תושביה יוצאי מרוקו. אני מאוד אוהב את הנוסח המקומי אבל גם אני וגם המתפללים רואים אותי כזר, ואת נוסח התפילה שלהם כדבר מובן מאליו. אני מבין זאת, ואילו לא הייתה לי ברירה הייתי שוקל להצטרף לקהילה מרוקאית. לכן נראה לי שהפתרון לבעייה שהעלית לא יווצר ע"י ה"שורשיים" במסורתם אלא דווקא כאלה שסבא שלהם לא כל כך התפלל... (יש לנו פה אחד "פרידמן" שחזר בתשובה דרך הרב ברלנד אז הוא ברסלבר ספרדי מבית אשכנזי...)

חג'ג' אמר/ה...

ל-א', דבריך היו נכונים אילו זה היה האידיאל שכל השבטים יתפללו בנוסח אחד.

אמנם, אנו רואים שאיש על דגלו התפללו ועמדו, וכמו שכתב האר"י זצ"ל שיש לכל אחד שער מיוחד לתפילתו בשמיים.

כלומר רצונך לאחד העדות ע"י חיבור נוסח אחיד שיכלול דברים עיקריים אינו עומד באותה שאיפה עם שאיפת התורה, וחזרה השאלה עליך.

ואם תאמר, מדובר בעדות ולא בשבטים, אין איתנו יודע עד מה ומיהו זה ואיזה הוא ששייך לשבט כזה או אחר, ולכן אין לשנות מהמנהג כלל.

ואגב גם הלכה למעשה, אנו הולכים בדרכי אבות, לדוגמא, חרף היותי ספרדי (או ליתר דיוק לובי) אני אוכל בשר לא חלק מעיקר הדין, כי כך נהגו בלוב כדעת הרמ"א להקל, ובזה לא קיבלנו שיטת הרב עובדיה יוסף שליט"א שיש לכל עדות הספרדים (המערב והמזרח) לקבל דעת מר"ן בכל דבר ועניין.

אם יש לך ידיעות לגבי פירוש דברי הרב חיים ויטאל, וברצונך להוציא אותם מהבנתם הברורה, הראיה עליך להביא מקור ממפרשי כתבי הקבלה שמפרש כדבריך. אני למדתי שלכל דבר צריך מקור..

ושים לב כמה התורה הקפידה להדגיש הבדל בין כל שבט לשבט, בין כל נשיא לנשיא, וחלוקה של השבטים לפי אזורים, וכמה היה קשה להתיר חתונה בין שבטים, וגם אחרי שהותרה, יש כללים, האשה הולכת אחרי הבעל למקומו לשבטו ולמנהגיו.

ואתה הראת לדעת, שדעת התורה ושאיפתה שונה ממה שכבודו הציג, ודוקא ע"י פסיפס השבטים יש אחדות אמיתית, ע"י מתן ביטוי לכל שבט ושבט ויחודו.

שלמה היקר, שים לב שבבית המקדש היו שבטים, היו כהנים, לויים, ישראלים, כלומר יש הבדל ולא כולם כאחד אלא שונים, והגם שלכל ישראל יש מכנה משותף בבית המקדש, לא באנו לבטל מכנה משותף לכל ישראל, אין אנו בעד פירוד, אלא בתחומים מסויימים ראויה האחדות ובתחומים מסויימים היחודיות.

וברוכים תהיו על בירור דעת תורה.

א אמר/ה...

אני שמח שיש לך מידע היסטורי איך השבטים התפללו ובאיזה נוסח.

חג'ג' אמר/ה...

לאר"י הקדוש יש, ולי יש בזכותו.
מקורות.. לא דמיונות..

ראובן אמר/ה...

כבוד הרב שלום וברכה
מאד נמשכתי לכותרת "אל תשאירו את בית הכנסת ריק"
ובכן אני חילוני עם נגיעות של מסורת ואכן מסכים שניתן להסכים שיש משהו מרומם בתפילות ליל שבת כשקולות השירה בוקעים מכל ספסלי בית הכנסת,ויש הרגשה של ירידת השכינה על באי ההיכל .
אבל לצערי יש מספר מבאי ההיכל שמגיעם עם יוהרה כמו "קורח"שרוצים להשפיע ושדבריהם ישמעו וגם יעשו,ודברים מגיע עד לא עלינו לאלימות מילולית שגורם לך להדיר רגלך מהקום שבו הגעת במטרה של קודש ונגיעה בשכינה
ולדעתי לא השכילו רבים מבאי ההיכל"לאהבת רעך כמוך"ואין הדבר קיים בבית הכנסת שלי בלבד , בשכונה שלי יש 5בתי כנסת שבקושי פעילים בשבת והיו בהם מניינים בגין דור המקימים אך הדור השני מהסיבות שהודגשו הדירו רגליהם וצער לי לא פעם לראות תפילות חסרי מניין ולבי רוטט מבושה
כן כחילוני עם נגיעה למסורת שמאס באלה שמגיעם לא לשם הקדושה
כולכם ברוכים וחזקו ואימצו ובשורות טובות

RavTzair אמר/ה...

ראובן,
התרגשתי מדבריך ואני מאחל לכולנו שבתי הכנסת ישובו ויתמלאו מיהודים מכל הסוגים.