יום רביעי, 6 ביוני 2012

הכסף יענה את הכל

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן
 
לפני מספר שנים מצאתי בספר כלי חמדה את הסיפור הבא, שהוא כנראה על מחבר הספר הרב מאיר דן פלאצקי:


בעיירות הרבה שבחו"ל (הכוונה כנראה לארה"ב) הציעו לו משראות (=משרות) רבנות עם פרסי (=משכורת) כמה אלפים דולרים, ולא נתרצה להשתקע שם ואמר להם אז מה שאמרו רז"ל בפרקי אבות על ר' יוסי בן קסמא שפגע בו אדם אחד והציע לו שידור במקומו ויתן לו אלף אלפים דנרי זהב וכו' א"ל אם אתה נותן לי כל כסף וזהב וכו' איני דר אלא במקום תורה. ומנא (=ומהיכן) ידע שעירו אינו מקום תורה? אך כל דבר הכרחי צריך להיות בזול וכידוע בענין אויר, מים, לחם וכדומה ולכן כשר"י בן קסמא ראה בזה שרוצה ליתן לו הון רב לכן אמר [ש]נראה מזה שהתורה לא נחשב אצלם כ"כ כדבר הכרחי מכיון שמשלמים ביוקר.

העולה מהסיפור הזה הוא שאם הרבנות זה דבר נצרך, אז יש לצפות שלא ישלמו עליו ביוקר. וככל שהוא יותר נצרך ויותר חיוני כך יש לצפות שהוא יהיה יותר קרוב להיות חינם.

אני מסתכל מסביבי ורואה הרבה רבני קהילות, מהם יש המבצעים את עבודתם בהתנדבות מלאה, הן משום שיש להם פרנסה בריווח ממקור אחר, והן משום שהם מבינים שמצבם הכלכלי של חברי הקהילה אינו מאפשר להם לשלם לו. אחרים מקבלים מקהילותיהם משכורת זעומה, ברמת כמה אחוזי משרת הוראה, ואחרים מתפרנסים בכבוד מקופת הקהילה. בדרך כלל החילוק בין הקהילות איננו ברמת התפיסה שלהם אם התורה הוא מצרך חיוני או לא, אלא ברמה הכלכלית של הקהילה. כך שלצערנו, אין לנו אלא לומר שהוורט של הכלי-חמדה הוא אמנם וורט נחמד, אך הרבה אמת אין בו.

עם זאת, אין זה פותר אותנו מלשאול מה השאיפה שלנו. האם היינו רוצים, באם היה מתאפשר הדבר, שרב הקהילה שלנו היה מתפקד בהתנדבות? האם יש בדבר טעם לפגם?

היתרון הגדול לקהילה ברב המשרת בהתנדבות הוא בכסף בלבד. אינני מזלזל חלילה בכסף, אך אם זו המעלה היחידה יש לשאול האם הרווח גדול על ההפסד.

היתרון לקהילה המעסיקה רב הוא שהקהילה יכולה להציב דרישות לרב. יותר קל להם לבוא בציפיות לרב. אמנם, לעיתים ישנם חברי קהילה הסבורים שמכיוון שהם משלמים לרב כמה גרושים בחודש הוא למעשה עבד נרצע שלהם, אך הרוב בוודאי מבינים שהציפיות צריכות להיות סבירות. הרב, המקבל כסף עבור שירותיו לקהילה, מרגיש גם הוא מחויב יותר למלא את צרכי הקהילה.

רב שאיננו חתום על חוזה מול הקהילה, גם איננו מחויב להם כשזה לא נוח לו. רב כזה יכול להחליט שמכיוון שהוא לא מצליח ליצור תפילה מסודרת בשמחת תורה בקהילה, הוא ייסע להתארח במקום אחר לחג. אף אחד מהקהילה לא יכול לבוא אליו בטענות שהוא נעדר מתפקידו בחג כל כך מרכזי בחיי הקהילה.

המחויבות הזאת איננה רק בהצבת דרישות ובמילואם. אדם שיודע שהוא משלם משכורת של רב, יש סיכוי שהוא יחפש אחר דרכים להרגיש שהוא מקבל תמורה עבור האגרה שהוא משלם. זה בודאי ייצור מחויבת גדולה יותר מצד חברי הקהילה לבית הכנסת ולרב.

והערה לסיום: קהילות רבות מחפשות כיום רבנים הנשואים לתלמידות חכמים מתוך ציפייה שגם הרבנית תיטול חלק בהנהגה הרוחנית של הקהילה. דא עקא, שאת החוזה חותמים מול הרב, ולא מול הרבנית. המשכורת המשולמת היא משכורת לאדם אחד ולא לשניים. מי החליט שעל הרבנית למלא תפקיד של רבנית בהתנדבות, בשעה שבעלה הוא רב בשכר?

2 comments:

ב אמר/ה...

את העיקר לא כתבת
כדי שהרב ימשיך לצמוח כת"ח עליו להמשיך ללמוד בצורה משמעותית, אם הוא כל הזמן יחפש פרנסה או יעבוד במקצוע חול כדבר עיקרי לרוב זה יקשה מאוד על אפשרות הצמיחה בתורה שלו.ואם הוא ישב בישיבה (כאיש אקדמיה) גם התורה שלו תהיה מנותקת מהמציאות ומחיי הציבור. ואם יחפשו לו מימון מהמדינה הוא יאבד חלק ניכר מעצמאותו.
הקהילה צריכה להבין שהאתגר שלה כקהילה דתית הוא להיות שותפה בהצמחה והעצמת הרב כת"ח. זה לא נכון שאין לאנשים בקהילות כסף זה פשוט לא בסדרי העדיפויות שלהם לממן רב או להצמיח את ההנהגה התורנית שלהם.

אנונימי אמר/ה...

יתרון נוסף שיש לרב שלא מקבל תשלום מהקהילה: עצמאות רוחנית. הוא לא משועבד לדרישות הציבוריות, וזה מאפשר לו לחיות לפי האמת שלו. זו מעלה נחוצה לרב ירא-שמים במציאות מודרנית שהליברליזם ותנועות אחרות שובות לבבות.

(אגב, ישנם עוד צדדים לפה ולפה, למשל, ראה בספר 'עין אי"ה' ברכות ח"א עמ' 59 פסקה קמו)