יום שלישי, 26 ביוני 2012

ביקורת ספרים: ציוני דרך, הרב שלמה ריסקין

מזמן לא נהניתי מקריאת ספר כמו מהספר הזה.

כשהייתי נער היה עיתון שאנשים היו קוראים בשם "מעריב". בגליון סוף השבוע שלו היה פינה ובו נתבקשו כל מיני אנשי רוח לציין שבע או עשר תחנות תרבותיות בחייהם. כלומר, שבעה אישים, ספרים, סרטים וכד' שהשפיעו על אישיותם ועיצבו את מי שהם היום. על אף שבבית הורי לא היו קוראים מעריב, כשהזדמן לידי גליון סוף השבוע של העיתון, מיד אחרי שהייתי קורא את טורו של אדם ברוך הייתי עובר לקרוא על אותן תחנות תרבות. לפעמים הכותבים היו אנשי חוסר-רוח ואז לא הייתי מפיק כלום מתחנותיהם, אך לפעמים היה מדובר באישים שבהחלט הפקתי משהו מתחנותיהם.
הספר "ציוני דרך - זכרונות וסיפורים בדרך לציון" מכיל 100 סיפורים קצרים, כל אחד בן שניים שלושה עמודים. הסיפורים מרכיבים תחנות בחייו של הרב שלמה ריסקין, מייסד בית הכנסת "לינקולן סקוור", רשת "אור תורה סטון" ורבה של אפרת.
בעיני, דבר ראשון הקונספט הוא נכון וחכם. כמעט לכל אדם מעל גיל מסוים יש חכמת חיים שהוא יכול לחלוק עם הדור הצעיר יותר, והצעירים יפיקו מזה רק תועלת. כשמדובר באדם בעל קבלות, על אחת כמה וכמה. לאחר קריאת הספר, שאלתי את עצמי למה לא ישב כל רב מעל גיל שבעים ויכתוב על התחנות בחייו שהשפיעו על מי שהוא ועיצבו את דמותו, בדיוק כמו אותו טור ישן ב"מעריב".
בנוסף לזה, צריך כשרון מסוים לדעת איך לספר סיפור. אני מקווה שרבנים ישראלים לא יעלבו אם אומר שדוקא לרב האמריקאי, כמו הרב ריסקין, יש יכולות טובות מאד בתחום הזה.
החיבור בין שני הדברים - תחנות מעניינות וכשרון לספר סיפור (ולפעמים אף לתבל אותו בדבר תורה נחמד), הופכים את הספר הזה להנאה צרופה.
מה לא תמצאו בספר? כשלונות! לכל רב יש כשלונות, הספר מכיל כמעט אך ורק הצלחות (יש מקרה אחד או שניים יוצאים דופן). הקורא מסוגל לחשוב שהרב ריסקין מעולם לא יודע כשלון מהו. אני בטוח שזה לא נכון. אינני רואה בזה ביקורת על הספר, כי הספר נועד לספר סיפורים מחייו, וזאת בהחלט זכותו לא לעמוד על כשלונות, ואפילו יותר מכך לא להרגיש שכשלונות ליוו אותו לאורך זמן, ואני מכבד זאת.

הספר פותח במשפט:
יש סיפורים שקרו באמת אבל אינם אמתיים, ויש סיפורים אמתיים שלא קרו באמת.

ומסיים בפסקה הבאה:
זכרו שלא עליכם המלאכה לגמור, אך אינכם בני חורין להיבטל ממנה. לא כל מי שחולם זוכה לראות את חלומו מתגשם, אבל אם אין לכם חלום בכלל, אין ספק שהוא לא יתגשם. ולפעמים, אם ה' ירצה באמת, ואם אתם תכרו אוזן למסרים שהוא מטמין לכם, ההתגשמות תהיה אולי גדולה אפילו יותר מהחלום. אני אוהב לחשוב שמי שמאמין באל הבלתי נראה, יש לו עין פנימית שיכולה לחלום את הבלתי אפשרי, ושרק מי שמעז לחלום את הבלתי אפשרי יש לו סיכוי להשיג את הבלתי אפשרי...
רבים אומרים שמי שרואה מאמין. אני סבור שמי שמאמין - גם רואה. 

ואידך פירושה הוא - זיל גמור! אני ממליץ!





הערה לסיום על חוק הסופרים:
קניתי את הספר ב"צומת ספרים" רק בגלל שהוא היה בחצי מחיר. איך סיכוי בעולם שהייתי משלם עליו את המחיר הנקוב עליו 118 ש"ח. אינני יודע איך ישפיע חוק הסופרים על מחירי הספרים, אך אני בטוח שהצעד הראשון לקראת שוק ספרים הגיוני וסביר צריך להיות בהורדת המחיר הקטלוגי של ספרי קריאה. 

2 comments:

אשר אמר/ה...

בדיוק בשבת האחרונה קראתי את הספר הזה
נהניתי כל כך!!
הסיפור שהפיל אותי מהכיסא היה הסיפור שלו על סיום הש"ס שהרב משה פיינשטיין עשה איתו ועם עוד 8 תלמידים וכשהוא שאל אותו אם זה הסיום הראשון שלו הרב פיינשטיין אמר במבוכה שזה הפעם המאה!!!
לא חשבתי שדבר כזה קיים.. מהבחינה הזו באמת כיף לקרוא את הספר כי כיף לשמוע על האנשים הגדולים שעיצבו את חייו של הרב ריסקין

שלמה אמר/ה...

לגבי המחיר:
אני בטוח שכשיצליחו לפתור את הבעיה שבגללה ספרים דיגיטליים לא נפוצים, ואז לא יצטרכו לשלם על דפוס והפצה של ספרים ותחזוק של חנויות ספרים, מחיר הספרים ירד מבלי לפגוע בסופרים.
דבר שני מי שמתפרנס רק מכתיבה, אם הוא לא מוכר מיליוני ספרים, שלא יתפלא שהוא לא מצליח להתפרנס