יום חמישי, 24 במאי 2012

ועוד על לימוד בעמידה ובישיבה

חלקים קודמים: כאן וכאן.

שימו לב למקור הבא (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א ד"ה א [ג] לריח):
ובית מדרשו של ר"א היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה, פעם אחת נכנס ר' יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני, וזה שישב עליה דומה לארון הברית.
בבית מדרשו של רבי אליעזר בן הורקנוס היתה אבן אחת. האם היתה זו אבן אחת בין הרבה כסאות? לא נראה כך. אך אם היתה רק אבן אחת, היכן ישבו התלמידים? 
האם לא נראה מדברי רבי יהושע שהתלמידים היו עומדים מסביב לרבם שישב על האבן ש"היתה מיוחדת לו לישיבה", כפי שהעם עמדו מסביב להר סיני?

רבי אליעזר הגדול הוא איש המסורה - "בור סוד שאינו מאגד טיפה". הוא רואה את תפקידו בהעברת המסורה מהדור הקודם לדור הבא. לצורך זה הוא יושב ודורש ומצפה מתלמידיו לעמוד מסביבו ולקבל את דבריו ככאלה שנתנו בהר סיני. 

מכאן גם נסיק את ההבדל היסודי בין לימוד בעמידה לבין לימוד בישיבה: לימוד בעמידה זה לימוד של קבלה. לעומת זאת, לימוד בישיבה זה לימוד של דיאולוג, לימוד שגם לתלמיד יש מה להוסיף על תורת רבו, לימוד של ערבוב בין הדורות. 

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מסכת אבות פרק א משנה ד והוי מתאבק בעפר רגליהם
אומר הרע״ב שהרב יושב מוגבהה והתלמידים יושבים לרגליו,
ממש לא הבנתי את הדיוק המוזר הזה כאילו כולם עמדו מסביבו,
אתה חושב שהם יחלו ללמוד ככה משהו כשהם הסתירו אחד לשני
הרבה יותר פשוט לסבור שהם ישבו מסביב לאבנו כמו שמיצנו בעשרות מקומות אחרים וכפי שנאמר על המהלך על ראשי עם קדוש

RavTzair אמר/ה...

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ד הלכה ב

כיצד מלמדים, הרב יושב בראש והתלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהו כלם רואים הרב ושומעים דבריו, ולא ישב הרב על הכסא ותלמידיו על הקרקע אלא או הכל על הארץ או הכל על הכסאות, ובראשונה היה הרב יושב והתלמידים עומדים ומקודם חורבן בית שני נהגו הכל ללמד לתלמידים והם א יושבים.

אנונימי אמר/ה...

אם הרב מבין את הרמב"ם כמתאים למדרש, אז כמו שניתן להסיק שנעשה שם שלא כפי הרמב"ם (שהתלמידים יושבים), אפשר להסיק שהיה משהו אחר שהוא לא לפי הרמב"ם - שישבו על הארץ.

RavTzair אמר/ה...

אני לא מסיק. אני מציע שאולי עשו כפי שהרמב"ם מתאר שעשו בתחילה - תלמידים עומדים והרב יושב.

ובכל מקרה דבריך ש"אתה חושב שהם יחלו ללמוד ככה משהו כשהם הסתירו אחד לשני" נסתרים מדברי הרמב"ם.