לפני שבוע נפטרה בשכונתנו ליאורה גרהם. ליאורה, אמא לשני ילדים קטנים שטרם מלאו לה שלושים, נאבקה במחלת הסרטן למעלה משנתיים בעוז ובגבורה. היא הקרינה מרוחה על כל מי שבאה איתו במגע. היא הראתה לנו כיצד צריך להעריך כל דבר קטן בחיים וכיצד יש להנות מכל רגע קט ואפילו מן הדברים הפעוטים ביותר. במשך תקופה מסויימת ליאורה היתה כותבת כמין יומן בפייסבוק, יומן שהיה מלא באמונה ובעוז רוח. תרגמתי את אחד מהקטעים שנכתב לפני כשנתיים (24.9.09).
לעיתים קרובות אנשים שואלים אותי מה שלומי, אך קשה לי להשיב משום שאיני יודעת. ברוב הימים יש רגעים נפלאים ורגעים קשים ורוב הזמן אני דוחפת את עצמי לעשות דברים נורמליים, על אף שאני מרגישה כמו שק איגרוף.אחד הדרכים בהם אני מביעה את עצמי הוא ע"י ציור. זה לא רק תחביב, זו הדרך החיונית והמעוררת חיות שלי להתבונן על דברים יפים ומחשבות יפות. האמנות היא גם ברומטר לתחושותי. ככל שאני יותר שמחה ושלוה, הציורים מראים אהבה ודיוק.בעדכון הזה אתן לתמונות לספר את הסיפור, עם שתי דוגמאות של תמונות חדשות.משמשים:אחרי שהוסיפו לי את השם חיה, משפחתי ואני חזרנו מבית הכנסת באפרת. עיני התמקדו באשכול משמשים שגדלו על עץ. את ילדותי ביליתי באקלים קר, כך שפרות הארץ תמיד נראו לי אקזוטיים במיוחד. אבא שלי אמר לי שהוא היה רוצה שאצייר תמונה של המשמשים, כדי לחגוג את דבר היופי הראשון שהבחנתי בו עם שמי החדש ועם התקווה לבשורות טובות.הגן הבוטני:לפני כמה חדשים, אחי דני לקח אותי לבית הקפה בגן הבוטני המהמם בירושלים. זה היה בתקופה קשה במיוחד עבורי, שהיה לי בו קושי אמיתי לראות קצת אור מעבר לחשכת מצבי. כשהלכנו דרך הגן לבית הקפה הייתי יותר מדי מדוכדכת כדי להבחין ביופי שמסביב. בבית הקפה, כשנפגשנו גם עם בת דודתי, הרגשתי החלה להשתפר. אחי דני הקריא לי דברים שכתב הרב סולובייצ'יק על איש הגורל מול על איש הייעוד. כשהוא ניצב מול סבל, איש הגורל מרגיש נחות וחסר אונים (כך בדיוק הרגשתי אז) והוא שואל מדוע הוא סובל. לעומתו, איש הייעוד משלים עם המציאות המרה ובמקום לשאול "למה?" הוא שואל "בהינתן שזה מצבי, מה עלי לעשות?".כשחזרנו דרך הגן, פסיעותי כבר לא היו כל כך כבידות וצלמתי מספר תמונות מתוך מחשבה שאולי אצייר אותם בבוא היום. דני העיר "את יודעת שבדרך לכאן בכלל לא היית במצב רוח לצלם".הציורים של הגן הבוטני מציינים את היום בו סייעו לי לקחת שליטה על חיי, להיות יצירתית ככל שאני יכולה להרשות לעצמי בהתאם למצבי, ולנסות להיות "איש הייעוד".
ת.נ.צ.ב.ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה