כבר נכתב די הרבה אודות ספר זה (ראו כאן לדוגמא), כך שאני לא אאריך. בגדול, מי שמחפש חידושים נועזים ופלפולים בנושא נ"ט בר נ"ט, זה לא הספר עבורו. אך למי שרוצה ספר פשוט שיוכל לחפש בו שאלות יום-יומיות בנושאי כשרות (מה עושים עם בשר לא מוכשר? איך צולים כבד? אילו כלים חייבים בטבילה? איך מכשירים כיריים קרמיות? וכד') זה ספר שנכתב עבורו.
עבור כל נושא המחבר מסביר בטוב טעם את כללי הנושא, ואחר כך עובר לפרקטיקה, כשבדרך הוא מזכיר חומרות הנוהגות בציבורים שונים סביב אותו נושא והוא מנתח האם זו חומרא ראויה ומהם השיקולים שצריך לקחת למי שמעוניין להחמיר בדבר זה.
למי שמורגל לספרי פסיקה "חרדיים" צפויה הפתעה נעימה בספר הזה.
אתן דוגמא אחת: קטניות בקרב זוגות "מעורבים" (אשכנזים וספרדים).
בספר "ואכלת ושבעת" (עמ' 305) כתבו כך:
בני זוג משתי עדות, כגון אשכנזי ובת עדות המזרח, הולכים בבית לפי מנהג האיש, וכך גם יחנכו את ילדיהם. עם זאת, האשה רשאית להחמיר לעצמה כמנהג בית אביה אם אין הדבר פוגם בשלום בית. לדוגמא: אשה אשכנזיה והאיש ספרדי, והיא מעוניינת להמשיך להימנע מלאכול קטניות למרות שהיא תבשל קטניות לאישה, וכד'. אם היא רוצה לנהוג כמנהג האיש להקל, ראוי לכתחילה שתעשה על כך 'התרת נדרים', אך גם בלא זה היא רשאית לנהוג כמנהג האיש. בהתארחם בבית הוריה היא רשאית לאכול כמנהג הוריה.
אפשר להשוות דברים אלו לנכתב בספר "הכשרות" (עמ' קצב):
בת עדות ספרד הנשואה לאשכנזי, נוהגת כבעלה ואסורה בקטניות, אלא אם כן, בעלה אינו מקפיד. מכל מקום, רשאית היא לבשל קטניות לצורך הוריה כשהיא בביתם.אשכנזיה הנשאת לבן ספרד, אף שרשאית, אם רוצה בכך בעלה, לנהוג מעתה בהיתר קטניות, מכל מקום, יש מחמירים וחוששים לפגיעה במנהג אבותיה, ועל כן ממשיכה ונזהרת בעצמה מאכילת קטניות.
קוראי הבלוג זכו כבר בשנה שעברה בשני הפרקים מהספר העוסקים בהלכות הכשרת כלים לפסח ובהלכות חמץ ומצה בפסח - ראו כאן.
2 תגובות:
שם השולח: מישקה תאריך: 03/04/11, 20:12:33בדוגמאות שהבאת ההבדל אינו כזה גדול, בעיקר בנימת הדברים (שגם זה משהו, אבל זו לא פסיקה אחרת לגמרי). שניהם מסכימים שאשכנזיה שנישאת לספרדי רשאית להקל, האחרון אפילו לא מזכיר שראוי לעשות התרת נדרים, אלא שהוא מסיים בהבאת דברי מסתייגים מזה.
שם השולח: נתנאל תאריך: 04/04/11, 08:44:07הבעיה בנושא הכשרות מתחילה להתפתח מכיוון חדש, נראה שיש מגמה של הרבנות הראשית להעביר את הפעולות אל 'ארגונים גדולים' ולא להסתמך על 'משתמשים בייתים' ו'ארגונים קטנים'.
לדוגמא, לא ניתן להשיג כיום בשר לא מוכשר ברשתות השיווק הגדולות, וכעת הרבנות רוצה שההכשרה תתבצע בבתי מטבחיים ולא באטליזים קטנים.
כמו לגבי הריסוס בירקות, יכול להיות מאוד שפותרים בעיה אחת ויוצרים בעיה אחרת, אבל במפורש באים למנוע דבר שנעשה במשך שנים בישראל - הכשרת בשר ביתית.
שם השולח: ירון תאריך: 05/04/11, 12:26:34אין ספק שמדובר בספר חשוב, וודאי בסגנונו היחודי ובמגמתו המבורכת לחנך את הציבור למבט יותר נכון של מדיניות הלכתית ולא של החמרה לכתחילה.
עם זאת, אני חייב לומר שהיה לי קצת קשה עם מסע היחצ"נות שהספר זוכה לו, על אף כל דברי השבח להם הוא ראוי. לפעמים נדמה, שבציבור שלנו נותנים יחס מועדף לכאלה שהם "חברים של" לעומת כאלה שאינם. כל עורך עלון שבת מקדם את החברים שלו ואת האג'נדה שהוא מביא, והדבר נפוץ בכלל כלי התקשורת המגזריים (אתרי היהדות של העיתונים, מקור ראשון, וכו')
בקיצור קצת חמוץ.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 05/04/11, 12:55:01ירון,
אני לא כתבתי כיח"צנות, אף שלמתי מכיסי על הספר.
באופן כללי, לא מפריע לי היח"צנות, וגם בעבר כשפנו אלי מחברי ספרים (אחד או שניים) ובקשו לקדם את ספרם, נענתי להם. מה שכל מפריע לי זה שעם כל מופעי היח"צנות, אף אחד לא כותב על איכותו של הספר, ובהרבה מקרים די ניכר שהכתב כלל לא קרא את הספר. אני הייתי רוצה הרבה יח"צנות, אבל עם הספר גרוע אז שיכתבו שהספר גרוע.
שם השולח: יואב שטרנברג תאריך: 05/04/11, 18:14:47קניתי את הספר ועברתי עליו. על חלקים מסויימים ברפרוף, ועל חלקים מסויימים (בעיקר הלכות פסח) יותר בעיון.
אני חושב שבניגוד לספר על הלכות נידה, כאן הוא ניסה להקיף יותר מדי בשביל כרך אחד, ולכן הספר חלקי ביותר. יש הסברים למי שלא יודע כלום על נושא מסויים, אבל התייחסויות ספציפיות לשאלות ספציות, יש רק קצת.
בקיצור, למי שרוצה לדעת מה לעשות באמת, הספר לא נותן כ"כ מענה, לדעתי, בניגוד לאיש ואשה שיש בו יותר הלכות ספציפיות.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 05/04/11, 19:31:28יואב,
אני חושב שבספר הזה הוא ניסה להתמקד רק במה צריך לעשות לכתחילה, ולא להכנס לכל מיני מצבים של בדיעבד, שהם עיקרם של הלכות כשרות ביו"ד ושבאמת הם מים שאין להם סוף.
שם השולח: ירון תאריך: 06/04/11, 07:23:52לרב בני, שלומות.
לא חשדתי בך כמי שעושה לספר יחסי ציבור. במקרה דנן אף זכיתי ליהנות מפרקי הפסח שפרסמת כבר בשנה שעברה. יתירה מכך, כמנוי קבוע על בלוגך (אפשר לומר כך?) אני למעשה מקבל על עצמי את זכותך לפרסם כל דבר שתחפוץ אף אם צומחת לך תועלת מכך. וכאמור, ברי שלא כך הדבר בדידן.
הגורמים כלפיהם הבעתי את ביקורתי הינם פרסומים ציבוריים יותר אשר אני מצפה מהם לכתיבה יותר מאוזנת ואובייקטיבית המשדרת יחס יותר "נקי" ונטול קישור חברתי אף אם חשובה לי דעתם שיכול ותהיה לשבח - כפי שראוי לספר זה.
הוסף רשומת תגובה