מה נכלל ב"דברי תורה"? - הבהרה

לפני מספר ימים הבאתי את הדברים הבאים מפירוש הרש"ר הירש לפרקי אבות:
וכן מעיר הריעב"ץ בפירושו על משנה זו, שבשום פנים אין לומר, ששיחת חולין בעניינים הדרושים לחיי האדם דינה כ"מושב לצים". אלא בהחלט מדובר כאן באנשים שמשיחים בדברים בטלים במקום לעסוק בדברי תורה.

הערתי על כך שחיפשי את דברי היעב"ץ הללו ולא מצאתי שכך הוא אומר.

אז מסתבר, כמובן, שהפגם היה בי.
אני חיפשתי את הדברים בפירוש החסיד יעב"ץ שכתב רבינו יוסף יעב"ץ הדורש שהיה ממגורשי ספרד ושפירושו לאבות ראה אור בשנת שט"ו. בפירוש זה אכן לא מצאתי את הדברים שהביא רש"ר הירש משמו של הריעב"ץ. חלק מהקוראים ניסו להגיב ולדייק בדברי היעב"ץ ולהראות כיצד הבין רש"ר הירש את דבריו, אך כלל לא נראה שלכך הוא התכוון.

לאחר מספר ימים העיר לי ידידי הרב "מענה לשון" שאני כנראה מחפש במקום הלא נכון, ושהכוונה כנראה לספר "לחם שמים" על פרקי אבות שכתב הרב יעקב עמדין בנו של החכם צבי, הידוע גם הוא בכינוי היעב"ץ = יעקב בן צבי.
כך כותב היעב"ץ עמדין בפירושו (קישור):
יותר על כן אמרו על הפסוק "כי דבר ה' בזה" זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, והיינו דווקא כשיושבים ואין להם עסק כלל לדבר בו, ועוסקים בדברים בטלים, אבל אין הכוונה על היושבים ומדברים בעניני העולם הצריכים, דא"כ לא שבקת חיי לכל בריה