יום חמישי, 22 באפריל 2010

אור החיים לפרשת אחרי-מות - קדושים

קטע יוצא דופן ומיוחד מהאור-החיים לפרשת אחרי-מות:
או יאמר על זה הדרך 'אחרי מות' וגו' דיבר ה' למשה דרך מיתתן שהיתה על זה הדרך, 'בקרבתם לפני ה'' פירוש שנתקרבו לפני אור העליון בחיבת הקודש ובזה מתו, והוא סוד הנשיקה שבה מתים הצדיקים, והנה הם שוים למיתת כל הצדיקים, אלא שההפרש הוא שהצדיקים הנשיקה מתקרבת להם ואלו הם נתקרבו לה, והוא אומרו 'בקרבתם לפני ה''. ואומרו 'וימותו' בתוספות וא"ו, רמז הכתוב הפלאת חיבת הצדיקים, שהגם שהיו מרגישים במיתתם לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות חשיקות מתיקות עד כלות נפשותם מהם, והבן.

פירוש דבריו עד כה הם מזכירים את דברי הנצי"ב בזה שנדב ואביהוא שאפו להתקרב ולהדבק בהקב"ה ובזה הם מתו כי הם הלכו "עד כלות נפשותם מהם". אלא שבשונה מהנצי"ב שמעביר ביקורת על עבודת ה' מסוג זה, האור החיים חושק ומשתוקק לדרך זו והוא רחוק מאד מלבקר אותה.
ובפיסקא הבאה, האור החיים ממש ממריא על תשוקתו:
ובחינה זו אין מכיר איכותה והיא משוללת ההכרה, לא מפי מין האנושי ולא מפי כתבו, ולא תושג בהשערות מושכל הגשם, ולמשיג חלק מהשגה זו תבדיל ממנו המונע אותו מהתקבל, ותכירנו על ידי סימניה כי הוא זה הפכה מנגדה שונאה, ותפעיל בו פעולה רשומה לשלול ממנו כח המניעו והמקיימו, ולפעמים תמאסהו הנפש ותריבהו מריבה גדולה, והוא סוד הוללות הנביאים, ולכשתתרבה בחינה זו בפנימיותו תגעל הנפש את הבשר, ויצתה מעמה ושבה אל בית אביה, ואודיע למתבונן בפנימיות השכלת המושכל, שהשכלת ההשכל תשכיל ההשכלות, ובהשכל בהשכלתו ישכיל, שמושכל מושלל ההשכל, וכשישכיל בהערת עצמו ולא עצמו ישכיל שהמושכל ממושכל, בלתי מושכל מהשכל, והשכילו למשכילים ביחוד השכלתו בסוד נשמה לנשמתו, ואז מותריו יהיו עטרי מלכים וכסאם. וכי יש חיים לחיים שעליהם אמר משה 'ובחרת בחיים' בי"ת המודעות, ושוללת חיים הנשתוים בהרגש הכללי, ויברך ברוך אלהים חיים אשר סגל סגולה זו לסגולתו.

הפנה אותי לאור-החיים זה שאול שיף בעלונו "בסוד שיח".

תגובה 1:

חגי אמר/ה...

שם השולח: נתנאל תאריך: 23/04/10, 12:56:59
בהמשך לקטעים מופלאים: פירוש הרמב"ן בתחילת הפרשה על עניין שעיר לעזאזל, 'כשתגיע לגיל 33 תבין סודו...'