כידוע אסור לאכול במוצאי שבת לפני עשיית הבדלה. אך האם מותר לאכול לאחר הבדלה אם לא התפלל עדיין ערבית של מוצ"ש?
ההבנה שלי היא שתפילת ערבית איננה מעכבת - עי' שו"ע או"ח רצ"ט סע' ג'.
אך על דברי השולחן ערוך (אורח חיים סימן רצט סעיף י):
אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל, ואם הבדיל בתפלה מותר אע"פ שעדיין לא הבדיל על הכוס. ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר: המבדיל (בין הקודש ובין החול). בלא ברכה, ועושה מלאכה.
כותב המשנה ברורה (סימן רצט ס"ק לה):
ומ"מ לענין אכילה לא מהני עד שיבדיל הבדלה גמורה על הכוס [מו] וגם בתפלה:
ובשער הציון כתב כך:
(מו) אחרונים, אם לא שהתפלל ושכח להבדיל דאז די בכוס לבד, וכנ"ל בסימן רצ"ד:
אשמח אם מישהו יכול להפנות אותי ל"אחרונים" כאלה.
[דבר זה הוא נפקא-מינה בשבוע הבא, אם מתפללים ערבית של ליל פורים מאוחר יותר מזמן צאת שבת אם יכולים להבדיל ולטעום משהו.]
תגובה 1:
שם השולח: נתנאל תאריך: 17/02/10, 20:09:47לענ"ד הציון לאחרונים עולה על הרישא של דבריו, שיש צורך בהבדלה גמורה על הכוס, ולא די בהבדלה שבתפילה לאכילה.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/02/10, 20:23:03נתנאל,
ואיך אתה מסביר את דבריו "וגם בתפילה"? יש מקור לחידוש זה של "וגם בתפילה"?
ת"ח אחד הפנה אותי למקורות הבאים העוסקים ממש בשאלה שלי:
ציץ אליעזר טז, יז
שבט הלוי ט, סג
שניהם מסבירים שדברי המשנ"ב "וגם בתפילה" מכוונים על מה שלמעלה יותר, כלומר: לא רק אדם שאמר "ברוך המבדיל" צריך להבדיל על הכוס לפני שהוא אוכל, גם אדם שהתפלל צריך להבדיל על הכוס לפני שהוא אוכל.
דבריהם קשים מאד ולענ"ד נסתרים מדברי שער הציון במקום (שהבאתי בפנים הרשימה).
שם השולח: נתנאל תאריך: 18/02/10, 16:51:54לי דווקא נראה כמו הפירוש שהבאת בציץ אליעזר ובשבט הלוי.
בהערת אגב, זו בעיה שחוזרת על עצמה של "מה בדיוק התכוון הכותב" כאשר מדובר בהבנת משפט קצר. כאשר חיבור בנוי תחבירית על פרקים ופיסקאות מפורטות, הוא יהיה ברור יותר. ומאידך גיסא, ככל שחיבור בנוי תחבירית יותר על משפטים קצרים, למעשה הוא יהיה פחות בהיר ונפתח פתח לפירושים שונים של כוונתו. זה עוד אחת מהסיבות שלי לחבב את ערוך השולחן.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 18/02/10, 17:59:08אני לא מבין איך אפשר להסביר את ה"שער הציון" לס"ק זה, אם מסבירים כמו הצי"א או שבה"ל.
הוסף רשומת תגובה