יום שני, 15 בפברואר 2010

חידוש אמירת פיוטים, מאת: הרב "מענה לשון"

את תקנת חז"ל לקרוא ד' פרשיות בשבתות אדר השלימו הפייטנים בהוסיפם פיוטים מיוחדים לשבתות אלו. וכך נהגו ישראל להתרומם בשבתות מיוחדות אלה לא רק בקריאת התורה, אלא גם בתפילה. בדורות האחרונים חדלו מאמירת פיוטים, מטעמים שונים, ובעקבות זאת ישנם סידורים שהשמיטום לגמרי (כגון רנת ישראל, קורן, הרווחים בבתי הכנסת הלאומיים).
כיום, לפחות בחוגים מסוימים, ישנה בורות גמורה בנושא הפיוטים, וחבל (מבחינה רוחנית ותרבותית) שעולם עשיר זה יישכח, וחבל שלא נתבשׂם ממנו.
לענ"ד, ראוי לחדש אמירת פיוטים, אך באופן מבוקר. אין טעם להעמיס את כל הפיוטים, מהרבה טעמים[2], אך כדאי לפחות "לטעום" מעט, כדי להפגיש את הציבור עמם, והרוצה להוסיף - ידע לאן לפנות.
כוונתי היא שכל קהילה הרוצה בכך[3] תנהיג אמירת פיוט אחד עד שלושה (כך שלא תארך הוספה זו יותר משתים עד חמש דקות) במקום שמותר לכו"ע, כגון לפני הוצאת ס"ת. כדאי לבחור את הקטעים שהם יחסית מובנים, לְחַלֵּק לציבור את הנוסח שייאמר, בתוספת "פירוש מספיק", וניתן גם להוסיף דברי רקע טכניים ותוכניים-רעיוניים, וכך יוכלו הכל לספוג מהאווירה המיוחדת לשבת זו.

לדוגמה, מתוך הפיוטים האשכנזיים לשבת שקלים, הייתי בוחר בפיוט ה"זולת" [=המיועד להוספה לאחר "זולתך", לפני "עזרת אבותינו" בברכה שלאחר ק"ש], "אתה אהבת עמך... שונאיהם להכותם" - פיוט קצר, ומובן יחסית, הכולל חלק מהמסרים המיוחדים לשבת שקלים.
כמו כן, ניתן להוסיף את חלק הפיוט אשר לחנו מוכר ברבים מתוך פיוטי הקדושה ליוצר שקלים "כי אתה הוא ממ"ה מלכותו נצח נוראותיו שיחו... תפארתו". כמובן, שניתן לחבר או לאמץ לחנים, ובלבד שהם תואמים לתוכן ולצורה של הפיוט!
----------------------------------------------
[1] תודה למכללת הרצוג באלון שבות שפתחה בפניי שער לפיוטים, ובפרט לפרופ' אפרים חזן נר"ו שפתח בי סקרנות לתחום זה, וקרב לבי לפיוטים.
[2] כבר צווחו קדמונים נגד ריבוי מלל בעומדנו לפני ה', בפרט כשאין מבינים את מה שאומרים. הדברים בוטים במיוחד, כאשר מבלי דעת שוגים באמירת הפיוט, ולפעמים אף מודפס בסידור נוסח שגוי, שלא זו בלבד שאין לו פשר, אלא גרוע מכך: לפעמים נמצא מקלל ולא מברך.
למשל, בפיוט הקליר לשבת שקלים "אומן בשומעו" מנוקד בסידורים רבים:
"עִקְרם" [=עקר אותם, ח"ו!] במקום "עִקָּרם" [=העִקָּר שלהם, השורש של עמ"י, כלומר: אברהם אבינו!]
[3] אם לא בבית הכנסת, זה יכול להתבצע גם בשולחן שבת.

אין תגובות: