ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.
התוועדות ענק
אלפי משתתפים מכל החוגים התורניים יגיעו במוצאי שבת הבאה [פרשת וישלח] להתוועדות חסידית ראשונה מסוגה, לרגל י"ט כסלו, "ראש השנה לחסידות", יום הגאולה של האדמו"ר הזקן , מייסד תנועת חב"ד. ההתוועדות תתקיים בבניני האומה בירושלים בהשתתפות ה'חויזר' של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, הרה"ג יואל כהאן שליט"א.
בעוד שבהתוועדות חסידים "קלאסית" המשתתפים בה יושבים מסביב לשולחן אחד בהתוועדות זו, כ-3000 משתתפים מכל חוגי הציבור התורני, יישבו בכיסאות האולם אל מול פני הרבנים, שישבו סביב שולחן אחד וייתוועדו ופניהם אל הקהל. באמצעות מסכי ענק ואמצעים טכניים נוספים, הקהל כולו יהיה שותף באווירה המיוחדת במינה של ההתוועדות שתתקיים בחזית האולם.
ה'מתוועד' המרכזי בהתוועדות זו יהיה ר' יואל כהאן ה'חוזר' האגדי של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, שלהתוועדויותיו ולשיטת הסברתו יצאו מוניטין בקרב קהלים רחבים ומגוונים.בהתוועדות ישתתפו גם הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן ורבנים נוספים.
פרק מיוחד בערב זה יוקדש לללחנים של האדמו"ר הזקן אותם עשרת ה"ניגונים המכוונים" שהרבי הזקן חיבר בעצמו. את המנגינות הללו ילמדו וינגנו חיליק פראנק, מנדי ג'רופי ומקהלה אותנטית. שי מיוחד יחולק למשתתפים – תקליטור חדש של ניגוני אדמו"ר הזקן עם הסברים משובבי נפש.
"יארצייט" עד מתי?
בס' "הדרת קודש" (מכתבים סי' נ"ב) כותב: הגיד לי איש א' ששמע מהגה"צ ר' העניך זצ"ל אבד"ק אלעסק, כי יא"צ [יום זיכרון] צריכים לנהוג רק עד חמישים שנה, ובוודאי קיבל כן מן חותנו ורבו הגה"ק ר' שלום מבעלז זצ"ל, ע"כ. ואמנם בספר "מנחת אלעזר" (לקוטי תשובות שבסוף הס' סי' ל"ג) כותב אב"ד מונקאטש: על דבר מה שאומרים בשם צדיק א' שלא יזכירו נשמות רק עד נ' שנה, שד"ז[שדבר זה-ש.ש.] אסור לאמרו ואף יש לזה מקור בחוקי העכו"ם, וע"ש מה שהזכיר מדברי הרמב"ן (עה"ת פרשת משפטים על הפסוק "ועבדו לעולם").
ובספר "רב פעלים" (ח"ד סוד ישרים סי' י"ז) נשאל ה"בן איש חי" אם לאחר עשרים שנה צריך הבן לעשות לו יארצייט כנהוג? והוא כותב: "יום יא"צ אין לו גבול בשנים, ואפי' אם יחיה הבן מאה שנים אחר פטירת או"א [אביו ואמו-ש.ש.] צריך לעשות כל ימי חייו יום יא"צ למנוחת או"א... כי נפש האדם אע"פ שנפטרה מהעוה"ז וניצולה מכל עונש ונכנסה לג"ע, אינה קונה שלימות העליות שלה בפעם אחת אלא עולה בהדרגות בזמנים חלוקים, ויש נשמה שאפי' עד אלף שנים לא תגיע לכל המעלות שלה הראויות אליה... וא"כ תמיד יש תועלת לנפש האדם מכח מעשים טובים של בנו אפי' אחר מאה שנים ויותר"!
בספר ארחות רבינו בעל ה"קהלות יעקב" (עמ' ש"ה) נאמר: "אמר לי מו"ר זצוק"ל, שכעבור חמישים שנה הנפש מסתלקת מהגוף ואין כל תועלת בביקור על הקבר, רק לפעמים הקב"ה משאיר נפש של צדיק אחד גם יותר זמן מזה כדי שיהיה אל מי לפנות שיתפלל עליהם בעת צרה, או שהצדיק בעצמו רוצה להישאר"... עם זאת הוא מציין (שם עמוד ש"י): "ראיתי שמו"ר זצוק"ל אומר קדיש ומתפלל על הוריו אף לאחר חמישים שנה מפטירתם"!
שוב ראיתי בספר "מורא הורים וכיבודם" (עמ' קצ"ט) שהביא על "בעל דברי חיים" מצאנז, שלא היה מחזיק את יום היארצייט של הוריו לאחר חמישים שנה מפטירתם, יען כי לאחר יובל שנים נשמת הנפטר מגיעה למקומה. ["עליית נשמה"/ הרב צבי יברוב.]
הדאגה של הרב מבריסק
הגר"ש קפלן שנילווה אל מרן הגרי"ז סולובייצ'יק {הלא הוא הרב מבריסק} זצ"ל, בעלותו ארצה, סיפר על אחת מחוויותיו באותה נסיעה:
בהיותם באניה בדרך מאודיסה לתורכיה היו עמם עוד בני תורה רבים. הם דאגו מראש שהאוכל שיוגש להם בדרך יהיה בהכשר כיאה לבני תורה. היחיד שלא הסכים לטעום מהאוכל שהוגש שם היה הרב מבריסק זצ"ל. גם לבני ביתו ולילדיו שהיו בגיל הרך לא הרשה לאכול מהמזון שהיה באניה. יום אחד ניגש רב החובל אל הרב לברר מדוע הוא נמנע מלאכול. רב החובל שדיבר בשפה הרוסית נזקק למתורגמן שיעביר את דבריו אל הרב זצ"ל. וכששמע באמצעות המתורגמן (הרב קפלן) שהרב חושש לטיב כשרות המזון, הציע שהרב ישלח שליח לבטן האניה ויוציא מבריכת הדגים אשר שם, דג חי ויבדוק אם הוא כשר. אחר כך יסור למחסן שע"י המטבח ויקבל כלים חדשים שעדיין לא בושל בהם, ובמו ידיו יקלף לעצמו תפוחי אדמה ושאר ירקות ויבשלם בעצמו בסירים חדשים. לאחר הרהור קל השיב הרב: נו, "שיהיה עבור הילדים". ובטרם שלח את הרב קפלן לבצע המשימה, א"ל: "ראה להדליק בעצמך את הגז כדי שלא ניכשל בבישולי עכו"מ. ובאים הגוי בעצמו יבעיר את הכיריים, כבה אותם והדלק אותם מחדש.
ירד הרב קפלן אל בטן האניה, ועשה את הכל כמצווה. כאשר ראה הרב את רב החובל שהוא מכבה את הגז ומדליק מחדש, שאלו: "למה אתה חושש, לבישולי עכו"ם? אני יהודי!" כאשר חזר הרב קפלן וסיפר את הדבר לרב מבריסק הגיב הרב בהתרגשות "וואס, ער איז א ייד?, (מה, הוא יהודי?) מיד הוסיף ואמר: "עכשיו נגולה אבן מלבי. מאז בא אלי רב החובל הייתי מוטרד מאד מהמחשבה, מדוע הגוי הזה דואג כ"כ לילדים שלי? עכשיו ששמעתי שהוא יהודי נחה דעתי"... [ מאוספו של ר' יעקב גולדבלאט]
קטע מדו"ח מצמרר
דו"ח המומחים שליוו את משלחת הרבנים מטעם ועידת רבני אירופה
[ימים שלישי רביעי חמישי לפרשת תולדות ה'תש"ע]
ה"ה הרבנים: י. ר. ו- י.ק. [ מסיבות בלתי צפויות, נמנע ברגע האחרון מהרב מיכה רוטשילד להגיע לאיסטנבול למרות שכבר היה במסלול לעלות למטוס]
סיכום ביקור בבתי העלמין העתיקים בתורכיה, איסטנבול, שחוללו קשות בידי יהודים.
בסיור בבתי העלמין נטלו חלק הנתבעים עתה בדין תורה: הרב יצחק חליבה, בנו הרב נפתלי חליבה, ראשי קהילות אורטוקוי, חוסקוי, וקוזקונז'וק, שליוו את נציגי ועידת רבני אירופה: הרב יחיה טובול שליט"א והרב יצחק דיין שליט"א החוקרים בפרשה. [מן הראוי לציין כי המומחים נעזרו בצילומי אוויר]
"בית העלמין בחוסקוי:
מראות זוועה נתגלו לעינינו גם בבית קברות זה. טרסות חדשות שנבנו אל תוך קברים ישנים בחלקים רבים של בית העלמין. בטרסות אלו ראינו, לדאבוננו, שכבר הספיקו לקבור בהן עשרות אנשים במהלך השנים האחרונות.
כמו כן, ישנם אזורים שלמים של קבורות חדשות בתוך קברים ישנים מחוץ לאזור הטרסות. העובדה היא, שלאחר כל קבורה חדשה האדמה שנחשפת מלאה, כמובן, בעצמות קדמונים.
משם המשכנו לאזור קברו של מהר"י בסאן זצוק"ל, הנמצא בסמיכות רבה באזור שחולל רח"ל. זיהינו הזנחה קשה מאוד בכל בית העלמין הזה. ראינו קברים פרוצים ופתוחים (באזור המדרון במיוחד), והעזובה זועקת לשמיים.
מערכת הכבישים שנבנתה בבית העלמין הזה — נבנתה גם היא תוך הרס קברים רבים. ניתן לראות בבירור את הבדלי המפלסים בין הקברים, שנמצאים בצידי הדרך לבין מפלס הכביש. יש לציין, כי הכביש נועד לאפשר גישה לחלקות החדשות וקבורה חדשה.
מבנה ההספדים החדש גם הוא נבנה אל תוך קברים ישנים ופגיעה קשה בהם.
לשאלתנו על פשר עבודות של טרקטורים באזור האוטוסטרדה הצמוד לבית העלמין — הסבירו לנו אנשי הקהילה, שאכן לפני מספר שבועות פנו אליהם הרשויות לפנות שני קברים שהתגלו תוך כדי עבודות, ונציגי הקהילה אישרו בפנינו שאכן פינו את שני הקברים רח"ל.
עברנו לחלקו השני של בית העלמין הזה, שנחצה על ידי אוטוסטרדה. על חלק מהשטח נבנה מחסן עירוני ומגרש חניה למשאיות של העירייה. בצמוד אליו ישנו שטח שבו ניתן לראות מאות רבות של מצבות שעדיין פזורות במקום. גם שם ההזנחה והעזובה זועקות לשמיים. "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה