האסיפה של הרב קוק, מאת: ר' איתם הנקין

ר' איתם הנקין הוא בנם של הרב יהודה הרצל והרבנית חנה והוא בוגר כולל ישיבת 'ניר' קרית ארבע. זו רשימתו השנייה של ר' איתם כאן.

הגליון האחרון של עלון בית הכנסת 'מעט מן האור' (גל' תקי"ב, פרשת שופטים תשס"ט), כמו גם עלונים נוספים, הוקדש לפתיחת חגיגות 75 שנה לפטירת הראי"ה קוק זצ"ל. בעמ' 18 נתפרסמה על ידי הרב יוחנן פריד "תעודה לא רשמית הנמצאת בגנזי בית הרב", ובה טיוטה בכתי"ק של הזמנה לאסיפת התייעצות בביתו של הראי"ה קוק "בדברים (הנוגעים למצב הרוחני) [חשובים מאד] של היישוב", ולצידה רשימה של שמות נכבדים ממנהיגי היישוב שכנראה היו מוזמנים לאסיפה (אוסישקין, בן גוריון, ברל כצנלסון, יצחק בן צבי, שפרינצק ועוד, וכן ראשי 'המזרחי' הרב בר אילן והרב מיימון). תאריך האסיפה, כפי הנקוב בטיוטה, הוא "יום ה' כ"ד באייר דנא", כשלדברי הרב פריד השנה בלתי ידועה שכן "אין בתוכו [=של המסמך] כל ציון של שנת הכתיבה וכל סימן מזהה אחר". הרב פריד ניתח באופן פרטני ומדוקדק את הטיוטה הזו על כל אותיותיה, והאריך בשבח חשיבותה ההיסטורית; ובאשר לנושא האסיפה הנכבדת, כתב ש"מסתבר שהעניין הסוער קשור לאירוע מיוחד ומשפיע על חיי היומיום והמצריך דיון מיוחד ודחוף".
לצורך פענוח הנסיבות גוייס החוקר ד"ר יוסי אבנרי, שכבר התמחה בכמה וכמה מחקרים בתולדות הראי"ה. הלה, כפי שמביא הרב פריד, "משער כי לפנינו אירוע הקשור בדרך זו או אחרת לרצח ארלוזורוב, שאירע בסיוון תרצ"ב (1932), והאשמת אנשי מפא"י את התנועה הרוויזיונ[י]סטית במעורבות ברצח". וכך מוסיפים השניים לתאר את פרשת ארלוזורוב ומעורבות הראי"ה בה. בשולי הסקירה מצויין בקיצור שבראש הטיוטה מופיעים שמות נוספים "שכנראה אין להם קשר לנושא המרכזי של הפתקה והם קשורים כנראה לפרשת פרעות תרפ"ט בחברון או במקום אחר" (לאור זהות השמות הללו).
אם כן, זוהי המסקנה בה מסתיימים דבריהם: שנת האסיפה אינה ידועה, אך היא קשורה כנראה לרצח ארלוזורוב (וממילא יהיה הכרח לקבוע שמדובר בשנת תרצ"ד. הרצח, אגב, אירע בסיוון תרצ"ג [1933] ולא תרצ"ב). אולם לאמיתו של דבר, באמצעות שימוש בכלי היסטוריוני אלמנטרי, ניתן לקבוע בוודאות את השנה המדוייקת בה מדובר, וממילא גם את הנסיבות האמיתיות של ההזמנה. אכן, לא נתפרש בטיוטה באיזו שנה מדובר, אולם נרשם: יום ה', כ"ד אייר. בדיקה פשוטה בתכלית (בכל לוח שנה בסגנון 'לוח 120', שכמותו יש כיום גם באינטרנט) מגלה שבכל התקופה שבין הפרעות בתרפ"ט ועד פטירת הראי"ה בתרצ"ה, היתה שנה אחת ויחידה שהתאריך כ"ד אייר חל בה ביום החמישי בשבוע, והיא שנת תר"ץ! (ולפניה: תרפ"ז)
ובכן, שלום לך רצח ארלוזורוב, אשר לו ולהזמנה הנזכרת אין דבר מן המשותף. מתברר שדווקא אותם שמות צדדיים בשולי הנייר, יש ויש להם "קשר לנושא המרכזי של הפתקה", וההקשר האמיתי של ההזמנה הוא אכן מאורעות תרפ"ט. דומני שניתן גם לשחזר בקירוב את הנסיבות הישירות לתכנון האסיפה:
אחת מהמלצותיה של ועדת שאו, הועדה הבריטית שחקרה את מאורעות תרפ"ט, הייתה להקים ועדת חקירה מיוחדת (נוספת) ובינלאומית שתוקדש לבירור סוגיית הכותל המערבי. המלצה זו נתפרסמה בציבור באדר תר"ץ (מרץ 1930), יחד עם שאר מסקנות ועדת שאו. כתב המינוי של "ועדת הכותל" ניתן באותה שנה ב26 למאי (כ"ח אייר!) – כשהעניין הציבורי סביב הקמת הועדה התקיים כמובן עוד לפני פרסום המינוי בפועל – ומועד האסיפה אותה תכנן הראי"ה היה ארבעה ימים בלבד קודם לכן! לאור עובדה זו, ולאור החלק המרכזי שמילא הראי"ה בפרשה זו של "ועדת הכותל" (ראה בין השאר במאמרו של יוסף שרביט, "הרב קוק ומאורעות תרפ"ט", בתוך 'זכרון ראיה', ירושלים תשמ"ז, עמ' ק"ס-קע"ו), יש איפוא יסוד סביר להניח שהצורך להתכונן לקראת הועדה ודיוניה (בדברים "הנוגעים למצב הרוחני של היישוב", כזכור) הוא שעמד מאחורי רצונו של הראי"ה לכנס את מנהיגי היישוב לאסיפה (שאיננו יודעים האם התקיימה בפועל – סמי מכאן חשיבותה ההיסטורית של הטיוטה כולה).