יום ראשון, 7 ביוני 2009

הכנת תה בשבת (לאור הידיעות החדשות על ייצורו), מאת: הרב שמואל דוד

הדברים הבאים, שנכתבו ע"י הרב שמואל דוד, רב העיר עפולה, הגיעו אלי באי-מייל ויש בהם לענ"ד חידוש גדול להלכה. עוד בעניין בישול בכלי שני ושלישי - ראו כאן וכאן.

תה שחור וירוק
במכתבו אלי של הטכנולוג הראשי של "תה ויסוצקי" הוא כותב את שלבי ייצור התה השחור והירוק. שני השלבים האחרונים לפני תהליך העירבוב הם: קליית התה בתנורים בטמפרטורה של 170 - 250 מעלות למשך 8 דקות, ואחר כך המשך הקלייה ב-100 מעלות למשך כ-6 דקות. כמדומני שדבר זה לא היה ידוע לפוסקים, ויתכן כי עקב כך, ישתנה דין הכנת התה בשבת.
לפי זה באנו למחלוקת אם יש בישול אחר קלייה או אפייה. בשולחן ערוך (סימן שיח סעיף ה) נפסק:
יש מי שאומר דדבר שנאפה או ניצלה, אם בישלו אחר כך במשקה יש בו משום בישול, ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו. ויש מתירים. הגה בכלי שני, ויש מקילים אפילו בכלי ראשון. ונהגו להיזהר לכתחילה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו.
המחבר הביא את דעת המתירים ביש אומרים בתרא, וגם בלשון רבים, ואת הדעה המחמירה הביא כדעת יש מי שאומר, מכאן שדעתו להקל. מוסיף על כך הגר"ע יוסף את האחרונים שהעידו שאכן המנהג אצל הספרדים הוא שאין בישול אחר אפיה בכלל, ולכן התיר לעשות קפה (שהוא קלוי) אפילו בעירוי מכלי ראשון, ואם כן הוא הדין בתה שחור או ירוק. לעומת זאת האשכנזים נוהגים כדעת הרמ"א להחמיר לכתחילה אפילו בכלי שני. כנראה משום שסוברים שדבר קלוי או אפוי נחשב כקל בישול שיש בו בישול אף בכלי שני. ונראה מדברי הרמ"א שנהגו להיזהר רק לכתחילה, היינו בשעת דחק ניתן להקל לכל הפחות בכלי שני. ואולי אם מקפידים לשרות את התה במים רגע אחד, ולא להניחו מן היד ולהוציאו מיד, גם האשכנזים יכולים לכתחילה להקל בכלי שני, אך אי אפשר להורות כך לרבים כי קיים חשש שלא יעשו את ההבחנה, ולא יקפידו על כך, ולכן יש להורות להקל בכלי שלישי בלבד.
אם כן לספרדים ניתן להקל לערות אפילו מכלי ראשון, כגון ממיחם על תה שחור או ירוק. ואני נהגתי להורות לספרדים לעולם למזוג את המים לכוס, ורק אחר כך לשים בה סוכר, קפה או תה, על מנת שלא לחייבם לזכור דין שונה לתה, לקפה ולנס קפה. ועל כן, הרגילים להכין תמצית תה ולהשאירו חם, מה טוב. ואלה שמשתמשים בשקיות תה שחור או ירוק
לספרדים: אף כי מן הדין מותר בכלי ראשון, מורים להתיר בכלי שני.
לאשכנזים: לכתחילה בכלי שלישי, ובשעת צורך יכולים גם בכלי שני, אך לא להשאיר את השקית בכוס אלא רגע קל, ולהקפיד להוציא את השקית מיד.


חליטת צמחים
לגבי תה צמחים כתב לי הטכנולוג הנ"ל כי עלי התה עוברים ייבוש בשמש בלבד. ונראה כי כמו שקולייס האיספנין שהוא מעין דג מלוח נחשב קל בישול משום שמליח כרותח, וכאילו עבר תהליך מסוים של בישול, שלאחריו הוא מתבשל בקלות, ולכן הוא קל בישול שאסרוהו חכמים אפילו בכלי שני. הוא הדין בייבוש בשמש, הוא גורם לעלי התה להיות קלי בישול, שאסור להשרותם אף בכלי שני גם לפי הספרדים. ואף שנראה כי ניתן היה להקל בהשריית עלי התה הללו לרגע קט בלבד, והוצאתם מכוס התה מיד, כאמור אין לתת לכל אחד תורתו בידו, ואנשים לא ידעו את ההבחנה, ויטעו לחשוב שהכל מותר. על כן יש להורות שאין להתיר הנחת חליטת עלי צמחים אלא בכלי שלישי, גם לספרדים. ואם ניתן, כחומרה לחשוש לדעות האוסרות קלי בישול אף בכלי שלישי, לא להשהות את השקית בכוס אלא רגע קל בלבד.

תגובה 1:

eli magzimof אמר/ה...

שלום רב.

האם עלי נענע נחשבים גם כקלי בישול לעניין שהזכרת חליטת עליי צמחים מיובשים?
השאלה היא לגבי נענע טריה

תודה.
אלי
Eli.magzimof@gmail.com