אליסף

במהלך שהותי במילואים הזדמן לי להיות מספר ימים בבסיס של חיל המודיעין הסדיר אי שם בדרום הארץ. ראיתי שם תופעה שלמדתי ממנה, קראו לו: אליסף.
אליסף הינו בחור ישיבה נשוי בישיבת רמת-גן של הרב יהושע שפירא המשרת כרגע בצבא כמש"ק דת בבסיס של חיל המודיעין בקרבת מקום מגוריו ברמת-גן. יומיים בשבוע (לילה אחד) יורד אליסף דרומה לבסיס שבו שהיתי ומשמש שם גם כמש"ק דת. אך את תפקידו כמש"ק דת הוא אינו רואה בסיפוק צרכי הדת של החיילים הדתיים אלא בהפצת תורה לכלל החיילים שאותם הוא פוגש בבסיס.
מהרגע שהוא הגיע לבסיס ועד שהוא עזב ביום למחרת לא פסיק פומיה מגירסא. הוא ניגש לכל חייל שהוא פגש בין אם הוא סדיר, מילואים, דתי, מסורתי, חילוני ושאל אותו אם הוא מעוניין ללמוד משהו או להצטרף לאחד השיעורים שהוא נותן בבסיס. הוא איננו נרתע גם מאלו שצוחקים לו בפרצוף כשהוא מציע להם להצטרף לשיעור והוא ממשיך לדבר איתם על מנת למשוך אותם לאיזה שהוא שיחה על עניינים שבקדושה. הוא נותן בבסיס שני שיעורים קבועים: אחד על נושאים הקשורים לזוגיות ושלום בית, כמובן באופן שזה פונה יותר לחייל/ת הסדיר המתמודד עם עניינים שבינו לבינה. בשיעור זה הוא לימד בעבר את קונטרס החסד של הג"ר אליהו דסלר ובשבוע שעבר הוא לימד מאמר של הרב יצחק גינזבורג בנושא שלום בית. השיעור השני היה על "חזון הצמחונות והשלום" של מרן הרב קוק זצ"ל. אני נכנסתי לכמה דקות לאחד השיעורים ונוכחתי לראות שעל אף שאליסף לא ניחן בכשרונות רטוריים יוצאי דופן, מכיוון שהוא מדבר לעניין ומוסר תכנים מעניינים החיילים שהשתתפו מצאו עניין בדבריו.
אחד הפעילויות שלו בבסיס היה הקמת ספרייה אמונית לחיילי הבסיס. אין המדובר בספריית ספרי הקודש הנמצאים בבית הכנסת בבסיס, אלא במדף אחד של ספרים הנמצא במועדון של החיילים (סמוך ונראה למערכת הקולנוע הביתית). בספרייה זו ניתן למצוא ספרים כמו: מקימי, מלאכים כבני אדם, מים שאין להם סוף, ספרים בהוצאת "בראש יהודי", ספרים בנושא שלום בית (הרב אבינר, הרב ארוש, הרב גינזבורג), ועוד על זה הדרך.

כפי שפתחתי, למדתי מזה שני דברים:
א. אפשרי וחשוב לארגן שיעורים קבועים לבני נוער שאינם מבתים דתיים, בנושאים המעניינים אותם. ייתכן ולשם כך רצוי להביא דווקא מרצה יותר צעיר ממני (על אף שאני "רב צעיר"), שיכול לדבר אליהם בשפתם. אני מאד רוצה להרים משהו כזה בחדשים הקרובים - נראה אם נצליח.
ב. זה רעיון טוב שיהיה בבית הכנסת (שנבנה במהרה בימינו) מקום ובו יהיו מספר מדפי ספרים עם ספרים לא תורניים אבל כן אמוניים. דהיינו, ספרי קריאה המעשירים את עולמם הרוחני של הקוראים. אני גם מניח שלמדפים אלו יהיה יותר פופולאריות מאשר למדפים עם הילקוט-יוסף והמשניות קהתי. עם זאת, נראה לי שרצוי שזה יהיה במקום יותר צדדי ולא כחלק מהספריה התורנית המרכזית של בית הכנסת. כלומר, כדבר נוסף ולא במקום ח"ו.