‏הצגת רשומות עם תוויות הרב אלי סדן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הרב אלי סדן. הצג את כל הרשומות

יום שני, 9 במרץ 2015

הרב אלי סדן בתגובה ליואב שורק (על מחשבת הרב טאו)

ברשימה הקודמת עסקנו במחשבת ישיבות הקו, בעקבות מאמרו של יואב שורק על הרב טאו ובעקבות מאמרו של הרב אס"ף בנדל. השבוע פורסמה תגובה של הרב אלי סדן למאמרו של יואב שורק. התגובה הכתובה פורסמה במוסף שבת של מקור ראשון ובNRG. ותגובה מצולמת פורסמה בyoutube:



התגובה של הרב אלי סדן העציבה אותי. כמות הפעמים שהוא נצרך להוציא החוצה את הכינוי "רפורמים" כטיעון נגד המחנה שכנגד, מוכיחה שאין ממש בדבריו. גם הטיעון המרכזי שלו שהרב טאו מגן על הציונות הדתית מעצמה היא בעיני לא רק מתנשאת אלא גם לא נכונה.
את כל השיטה האומרת שצריך להשתלב בעולם החול, וכראיה יש קצינים וגרעינים תורניים, אינני מבין. היכן כל תלמידי הרב טאו באקדמיה ובהייטק? האם שם אין חול? מדוע אין צורך להשתלב שם? תחושת הבטן שלי היא שהמילה "להשתלב" היא כנראה לא הפועל הנכון למה שקבוצה זה מנסה לעשות.
גם ההצגה כאילו מבלי תורת הרב קוק (ובייחוד זו שעברה בידי הרב צבי יהודה לרב צבי טאו ולתלמידיו) אין לציונות הדתית שום רגלים לעמוד עליהם, היא בעיני רחוקה מאד מהאמת.
גם הזלזול וההתקפה על יואב שורק, היא בעיני לא במקומה. בייחוד כשמדובר בכתבה שרוב הדוברים בו לא הסכימו להתראיין בשמם (ומעניין אותי מאד אם ניתנה לרב אלי סדן האפשרות להתראיין לכתבה).
יש עוד הרבה מה להעיר על הדברים. הזדהתי מאד עם הדברים שכתב גלעד שושן באתר סרוגים - ראו את דבריו.

יום שני, 6 בפברואר 2012

קריאת כיוון

סיימתי לקרוא את החוברת של הרב אלי סדן, ראש מכינת עלי, "קריאת כיוון לציונות הדתית ב'".

אני חייב לציין שהסכמתי עם רוב ככל דבריו.

אפשר תמיד לדון ולהתפלסף על כל מיני נקודות קטנות, כגון: האם כל האקסיומות והנחות היסוד שלו נדרשות בכדי להגיע למסקנות? אך כמדומני שאין לזה צורך. המסקנות הן ברורות ונכונות, ובקלות היו יכולות להיכתב גם ע"י "בית הלל".

מצאתי עניין מיוחד דווקא בשתי פיסקאות מתוך פרק שמלכתחילה אפילו חשבתי לדלג עליו מפני שנושאו לא עניין אותי במיוחד - "השתלטות הדתיים על הצבא - האמנם?".
הפיסקא הראשונה עסקה במכינות החילוניות:
לכן אגב, היוזמה להקים מכינה קדם–צבאית גם לחילונים באה דווקא מהמכינה שלנו בעלי. פנינו לזאב נתיב והצענו לו להקים מכינה שתהיה שלוחה של עלי. ואכן במשך שנתיים מדרשת נחשון תיפקדה כשלוחה של עלי, ולאחר מכן עמדה עצמאית על רגליה, ובעקבות הנחשונים הוקמו עד היום קרוב ל–20 מכינות לציבור החילוני, וגם מכינות מעורבות — וכל זה לברכה גדולה, כדי לעורר את הנוער החילוני לחזור למלא תפקידיו כבעבר.

השנייה עוסקת ברצונם של גורמים מסוימים מתוכנו להשתלט על הצבא:
אגב, אני מודע לכך שיש רבנים או אנשי ציבור שמדברים בשפה של "השתלטות". אני תמיד מתחלחל כשאני שומע נימה זו, אבל לא קשה לזהות מאיזה בית מדרש הם באים. בדרך כלל הם שייכים לזרם ה"לא ממלכתי", אלו שחושבים שעל ידי כוח ואיומים אפשר לקדם מטרות דתיות בעם ישראל, ואני הקטן חולק עליהם מכל וכל. ומי שיבדוק היטב יגלה, שדווקא אלו שמדברים כך — יש להם מעט מאוד תלמידים בצבא בכלל ובצבא קבע בפרט.
אמרו לי קוראים יקרים, מאיזה בית מדרש הם באים? רמז: הזרם ה"לא ממלכתי" זה לא יוצאי בית המדרש ב"הר עציון".