יום חמישי, 25 באוגוסט 2022

ביקורת ספרים: "אני מאמין", מאת: הרב ד"ר יהושע ברמן

 

לפני כמה שבועות ניגש אלי חבר ונתן לי את הספר שבתמונה. "אתה חייב לקרוא את זה", הוא אמר לי, "זה ממש וואו". אז ישבתי לקרוא את "אני מאמין - ביקורת המקרא, האמת ההיסטורית וי"ג עיקרי האמונה" של הרב ד"ר יהושע ברמן. אכן מדובר בספר מעולה ומומלץ. כשחשבתי לעצמי מה אכתוב בפוסט הזה, היה ברור לי שאסיים אותו בתקווה שהספר יתורגם בזמן הקרוב לעברית, אך כעת ראיתי בחיפוש ברשת שהוא כבר תורגם לעברית. אני לא בטוח מתי הוא ראה אור. המהדורה האנגלית יצאה לאור ב2020. אז בקיצור, הוא קיים גם בעברית - תקראו אותו.


הספר מציג גישה שאני חושב שנכון להגדיר אותה כמהפכנית, ובעיני היא גם משכנעת. יהיה מעניין לראות אם המהדורה העברית יצליח ליצר גלים. 

הספר מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון המחבר מתמודד עם כמה שאלות לא פשוטות על התורה: האם התרחשה יציאת מצרים, ואלו ראיות יש לכך? כיצד ניתן לגשר על הפערים הסיפוריים בין המתואר בחומש דברים לחומשים האחרים? כיצד ניתן לגשר בין ההבדלים ההלכתיים/מצוותיים בין חומש דברים לחומשים האחרים?

בחלק השני המחבר עוסק בעיקרי האמונה ובייחוד בעיקר השמיני שמגדיר הרמב"ם בי"ג עיקריו, האמונה בתורה מן השמים: האם יש ביהדות "עיקרי אמונה"? מה המשמעות של אותם עיקרים? ועד כמה הם מחייבים? 


גם בחלק השני של הספר יש חידושים יפים (לדוגמא, ממתי החלו חיבורים הלכתיים להתייחס לי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם?), אך החלק הראשון הוא ממש מרעיש עולמות.

נקודת המוצא של המחבר הוא שיש להבין את ספרי המקרא בהתאם לרוח הזמן בו הם נכתבו. 

לטענת המחבר לא מצאנו בחיבורים אחרים שנכתבו בזמן התורה סיפורים היסטוריים במובן שבו אנו תופסים היום תיאור היסטורי. וכך גם איננו מכירים חיבורים משפטיים/הלכתיים בקרב עמים אחרים בהם מצטטים קודקס משפטי קיים (משפטי חמורבי, לדוגמא). 

אם נתייחס באותו אופן לסיפורי ולמשפטי התורה, הסתירות לכאורה ייעלמו כמעט כלא היו. זאת, בניגוד לדוגמא לפתרונות לכאורה שמציעים בעלי תורת התעודות של ביקורת המקרא. המחבר מאריך להסביר מדוע פתרונות אלו כלל לא מתחילים.

עם זאת, יש להדגיש, שההתייחסות של המחבר אל המקרא בהתאם לחיבורים מקבילים מאותה תקופה פותח תיבת פנדורה לא קטנה, שגם איתה יש להתמודד.


מומלץ מאד!

4 תגובות:

משה פרידמן אמר/ה...

נשמע מעניין. יהיה נחמד אם תוכל לפרט קצת כי הדברים מאוד סתומים.

אגב, לפי האתר של המחלקה לתנ" באוניברסיטת ב"א יהושע ברגמן הוא פרופ'. לא שזה מאוד קריטי, אבל אם כבר אתה כותב את התואר עדיף פרופ' על ד"ר.

עומר אמר/ה...

איך הספר הזה לעומת העיון המקיף בי״ג עיקרי אמונה (כולל העיקר השמיני) אצל מרק שפירו ב: The Limits of Orthodox Theology: Maimonides' Thirteen Principles Reappraised
(הוא כותב הרבה ב-Seforim blog, שנדמה לי שהכרתי דרך הבלוג שלך...)

RavTzair אמר/ה...

הספר של שפירו מתמקד יותר במה האמינו יהודים בפועל במהלך הדורות, וכפועל יוצא מזה: עד כמה העיקרים באמת מחייבים.
הספר של ברמן שואל שאלה קצת אחרת (אמנם לא מנותקת מאלו של שפירו): כיצד התייחסו המחברים לאחר הרמב"ם לקביעתו של הרמב״ם שאלו עיקרי האמונה. הן בספרות המחשבה והן בספרות ההלכה.

RavTzair אמר/ה...

בעז"ה בפוסט עתידי.
לגבי התואר, העתקתי את מה שהופיע בגב הספר האנגלי.