יום ראשון, 9 בינואר 2022

השלכת אשפה לפח חכם בשבת

 בגליון אמונת עתיך שבט תשפ"ב הופיעה התשובה הקצרה הבאה מאת הרב מנחם פרל העומד בראש מכון צומת:

לדברי הרב פרל אין להשליך אשפה לפח חכם בשבת משום "שהשלכת האשפה נקלטת בחיישן באמצעות גלאי נפח". 
מה בדיוק הבעיה בקליטה בחיישן באמצעות גלאי נפח? כנראה שאין צורך להכביר על כך במילים, כי הרב פרל לא מצא מקום להסביר לשואל את הבעיה. כנראה כוונתו היא שהגלאי משדר לאיזה מחשב מרכזי מה מצב הפח. נניח שהשידור של החיישן יש בו איסור, הרי לכל היותר מדובר באיסור דרבנן. השידור (שהוא האיסור, על פי דרך זו) אינה פעולה בידיים, אלא גרמא. אך גם אם נגדיר אותה כפעולה בידיים, הרי שזה פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן (ואם תאמר שניחא ליה לתושב שבחדר הבקרה יידעו את מצב הפח, י"ל שלתושב לא אכפת שיידעו כעת את מצב הפח, אלא רק כשהפח מתמלא). 

במשפט הבא הוא מסביר שהגלאי "לעיתים אף משדרת לרכב איסוף האשפה להגיע". האם זה מספיק כדי לאסור להשליך את הזבל? 

נניח לרגע שאם הפח מלא אז בהכרח ישלחו רכב לפנות את האשפה (נדמה לי שכל מי שמכיר את הרשויות המקומיות בארץ מבין עד כמה הנחה זו מטורפת, אבל תזרמו אתי). האם זו תהיה סיבה לאסור להשליך זבל לפח האשפה? קשה מאד לומר כך. ראשית, חלק ניכר מעובדי הזבל אינם יהודים. שנית, האדם הזורק את אשפתו אינו יודע אם הפח יתמלא או לא. ושלישית, נסיעת כלי הרכב אינה קשורה כלל לרכב האשפה - נהג הרכב הוא בעל תבונה, לא מכונה, ומעשהו נעשה בכוחו הוא, ולא בכוחו או כוח כוחו של זורק הזבל. 

אך על פי הרב פרל, כלל אין הכרח שישלחו רכב, אלא רק "לעיתים". כלומר, זה אפילו קל ממה שתיארנו בפיסקה הקודמת. שכן, גם אם זה היה מוגדר ככוחו או כוח כוחו של זורק הזבל, הרי זהו "דבר שאין מתכוין", שמותר לכתחילה.

על פניו מדובר בשאלה שהיה ראוי לדון בה מעט יותר מאשר שתי שורות, אז הרב פרל מפנה את הקורא המתעניין לעיין במאמרו של הרב אלחנן פרינץ בגליון המעיין. אני ממליץ לעיין במאמר המדובר (קישור). 

הנה פיסקת הסיכום מהמאמר הנ"ל:

"גם אם נאמר שהחיישנים הם גרמא ולא מעשה בידיים (דבר שלענ"ד קשה לומר) לא יהא מקום להקל מצד זה, שהרי לא מדובר במקום פסידא. כי כמעט תמיד ניתן לשהות ולהמתין עם האשפה עוד כמה שעות (הוא יכול להניחה במרפסתו וכד'). אך אם נטען שהנחת האשפה בפח החכם הוי ספק פסיק רישיה, יהיה מקום להקל. אלא שזה רק אם נוכל לומר שמדובר על דבר "דלא ניחא ליה" (ולא פשוט לומר שהוא בגדר זה). ואפילו אי נימא דניחא ליה שהרשויות ידעו שהמיכל מלא ויבואו לפנות את הזבל, ניתן אולי לומר דבעת שמשליך את האשפה לא איכפת לו כלל אם החיישן ישדר בשבת, ומצינו שכתב הביאור הלכה (סי' שכ ד"ה 'דלא ניחא ליה') דלא איכפת ליה הוא בכלל לא ניחא ליה. וראוי להעיר ולצרף הכא שאין כאן מלאכת מחשבת (בבא קמא ס, א) שבזה אסרה התורה. ויש עוד מקום לעיין בזה (וע"ע בשו"ת שיח נחום סי' כה).
וכ"כ להתיר הרה"ג שלמה דיכובסקי (מח"ס 'לב שומע לשלמה'), וזו לשונו: "אינני חושב שיש לחשוש בהרקת אשפה לפחים חכמים, כאשר האדם אינו חפץ בכך ואינו מעוניין במעשה, ואין שום תועלת מזה. יש לדמות מעשה זה לסוגר דלת הבית כדרכו, למרות שיודע שיש צבי בתוך הבית (מחלוקת הרשב"א והר"ן בשבת). מאותה סיבה אין להימנע מללכת כדרכו בשבת גם במקומות שיש בהם מצלמות אבטחה - כיום יש מצלמות כאלו במקומות ציבוריים רבים. האדם הולך כדרכו, ואין לו כל ענין בצילום האוטומטי" (ומו"ר הרה"ג יוסף ליברמן העלה להחמיר בזה, ועיין בדבריו שהובאה בהערה). וע"ע בקובץ אור השבת (כז תשע"ו, עמודים קמז-קצ)."
הרב פרינץ במאמרו הביא מספר סברות להקל, מדוע בחר הרב פרל לדחות אותם ולהכריע לאיסור?

מעבר למסקנה ההלכתית המוטעית, בעיני יש כאן מעשה שלא ייעשה. 
מכון צומ"ת משווקת פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות. גם אם היה ברור שיש בעיה הלכתית כלשהי, יש בעיה של "והייתם נקיים" כשאתה הפוסק האוסר וגם האיש המוכר את הפתרון להתיר את האיסור. אך כשהבעיה ההלכתית אינה ברורה כלל, ואין בידך מאמר הלכתי מקיף הנותן תוקף לדבריך, השילוב של פסיקה מחמירה עם שיווק פתרון טכנולוגי הופך להיות קרוב מאד לדבר העלול לעוור עיני חכמים ולסלף דברי צדיקים. 

2 comments:

RavTzair אמר/ה...

תגובת הרב מנחם פרל:

שלום.
א. היה יותר הגון בעיני לא היית פונה אלי בשאלותיך טרם פרסום דברי הלעג והסילוף.
ב. מכון צומת לא מוכר שום פתרון לחיישני הפחים. זו האשמת שוא מיותרת ומזיקה. איננו מרווחים מהיעוץ הזה דבר. אנחנו עמותה (מלכ"ר) שפועלים לתועלת הציבור.
ג. השלכת השקית לפח תוך חציית חיישנים, שולחת פולס חשמלי למערכת. מקצת הפוסקים רואים בכך כמלאכה האסורה מהתורה (הגרח"ק. הרח"ג בשם החזו"א. וכך מורים להלכה ב'משמרת השבת'). גם המתירים, על פי כל הטעמים שמנית, מתירים על סמך צירופים. צירופים מתירים רק כשיש צורך, דחק, הפסד וכד'. כך למדתי ממו"ר הרי"י נובירט זצ"ל. כשאין סיבה מיוחדת, לימדני, אנחנו מורים כחזו"א. כאן, אין סיבה מיוחדת, משום שכל מועצה יכולה לדרוש תנאי כזה במכרז.
ג. לא כתבתי איסור אלא 'אין להשליך'. החוברת 'אמונת עיתך' מיועדת לתלמידי חכמים שקראו כבר כמה תשובות הלכתיות בחייהם, ולמדו להבדיל ולדייק בין המושגים.
ד. ירושלים מחולקת ל3. בשכונות הלא יהודיות אוספים אשפה בשבת. כך מסר לי ראש העיריה, משה ליאון. כמה עשרות משפחות יהודיות גרות במקומות הללו.
ה. ברשויות המפותחות בישראל, נהג רכב האשפה יוצא רק על פי קריאות מוקד החיישנים בפחים, ולא נוסע במסלול קבוע.
ו. היתרו של הרב וואזנר לעבור ליד חיישן המפעיל תאורה, מתייחס למקום שאין בו תועלת לעובר שם (פס"ר דלנח"ל). לא כך למתגורר בשכונה ומעוניין שרכב פינוי האשפה יגיע בזמן ולא יתגלגלו פריטי אשפה ברחובות.

RavTzair אמר/ה...

תגובתי לתגובתו:
1. מכיוון שמכון צומ"ת מוכרת שירותי ייעוץ בנושא הזה, אינני יודע כיצד אפשר לכתוב כי אינכם מרוויחים מהייעוץ דבר. ולכן, אין קשר להיותכם מלכ"ר.
2. אינני יודע כיצד אפשר לטעון שהחזו"א אוסר מקרה כזה, כשהחזו"א לא הכיר ולא יכל להכיר שום מציאות קרובה למציאות כזאת.
חוץ מזה, אין כאן שום צירופים, אלא מספר סיבות מדוע הדבר מותר לכתחילה.
וגם אם תאמר שיש צירופים, הרי ש"לצורך הרבים" זה גם סיבה להתיר על סמך צירופים. (גם אינני יודע מדוע החלטת שאין כאן הפסד מרובה. מדובר בכסף רב שאתה מבקש שהעיריות יוציאו מכנסי התושבים עבור פתרון לבעיה שאינה קיימת).
לא יעלה על הדעת לפסוק לציבור כדעה המחמירה ביותר. האם בקרוב נראה תשובות של ראש מכון צומ"ת המצריכים התקן שבת למזגן, כי כך מורים במשמרת השבת?
3. עדיין לא הבנתי כיצד קשור נסיעתו של רכב האשפה לפעולת זריקת האשפה. האם לדעתך זה פסיק רישה?
4. היתרו של הרב ואזנר זה גם בניחא ליה. וכדבריו כתב גם הרב אשר וייס, כפי שהראתי כאן:
http://ravtzair.blogspot.com/2019/02/blog-post_21.html?m=1
כך או כך, איננו נצרכים לדעותיהם, מכיוון שכאן אין שום פסיק רישה, מלבד הפעלת החיישן עצמו שהוא גם לא נעשה בידיים וגם הוא לא ניחא ליה.