תוריד את הכיפה - המשך

לאחרונה כתבתי רשימה על "תוריד את הכיפה" - האם יש מקום לומר שאדם שחטא צריך לוותר על מצוות מסויימות משום שהן נתפסות כסמל ליראת שמיים?

תלמיד חכם אחד הפנה אותי לשיעור של הרב יובל שרלו הדן בדברי הנביאים הקוראים לעם ישראל החוטא להמנע מלהביא קרבנות - קישור.

אתמול פרסם העתונאי אבישי בן-חיים קטעים מספרו של הרב יהודה נקי ,"שו"ת מעין אומר", ובו אוסף של שאלות שנשאל הרב עובדיה יוסף מאנשים שונים ותשובותיו הקצרות. בין היתר מובאים הדברים הבאים (קישור):
מסופר על שאלה שהגיעה מבית הסוהר: "הרב של השב"ס סיפר שרוב ספרי התורה בבתי הכלא פסולים, וביקש מרבנו שיכתוב מכתב בקשה לראש השב"ס - שהיה בזמנו ממעריצי רבנו - שיאשר תקציב לקניית ספר תורה לכל אגף בשב"ס". התשובה: "אין צורך, ויסמכו על דעת הרמב"ם שמתיר לקרוא בספרים פסולים". הרב נקי הוסיף: "אמרתי לרבנו: 'שכבר נבדקו ונמצאו פסולים', וענה :'אף על פי כן יסמכו על דעת הרמב"ם ויברכו. וכי צדיקי הדור יושבים שם?'".
וגם: "יהודי הנשוי בנישואים אזרחיים לגויה ורוצה לקנות מזוזה לשים בפתחו. מותר?". התשובה: "למה לא? אם רוצה לקיים מצוות מזוזה ובתנאי שישמור אותה בכבוד. ואפילו גוי אם ישמרנה בכבוד מותר לתת לו". הרב נקי מקשה: "שאל לגבי הברכה על המזוזה. הקפיד עליו מורנו ורבנו ואמר 'נשוי לגויה ושואל שאלות, ייתנו לו וילך לו'".

תוריד את הכיפה

אני בטוח שכל אדם דתי זוכר לפחות פעם אחת בחייו שאמרו לו "תוריד את הכיפה". אני חייב לומר שמעולם לא הבנתי את האמירה הזאת: וכי משום שאיני מתנהג כהוגן אני אמור לוותר על מנהג ישראל לכסות את ראשי?! וכי מי שאכל שום וריחו נודף יאכל שום וריחו ידוף?
בכל זאת הסברתי זאת לעצמי שאולי מדובר על מה שאומרים חז"ל שאדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שליבו חפץ.
הרב שמואל אליהו כתב היום מאמר באתר של מעריב ברוח "תוריד את הכיפה", כך סיכם זאת עורך האתר:
הרב שמואל אליהו מנסה להסביר לאליאור חן שהכיפה שלו לא תעשה רושם על אף שופט, אז שיוריד אותה במקום לפגוע בכל הדתיים

האם זו אמירה אמיתית? האם עדיף לפושע מהמגזר הדתי או החרדי להוריד את הכיפה? מה פשר האמירה "במקום לפגוע בכל הדתיים" - האם נאמר שפושע גלוי ראש פוגע בכל החילונים?

דבר נוסף שהציק לי במאמר זה בעניין האם לקרוא לפושע זה בכינוי הרב. אני מצטער אבל הנימוק:
בבדיקות שעשינו ברבנות הראשית לישראל לא מצאנו שום אדם שנתן לך כושר להיות "רב"
לא עושה עלי שום רושם.

הרב שמואל אליהו התפרסם רק לאחרונה כמי שמגבה את ניר בן-ארצי, ולא שמעתי שהוא טוען טענה דומה.

ערוץ יהדות באינטרנט

עמנואל שילה, עורך השבועון "בשבע" כתב בטורו האחרון (גליון 297) על ערוצי ה"יהדות" באינטרנט (ynet ו-nrg):
ולגבי ערוצי היהדות באתרי החדשות באינטרנט, נראה שאלה הפכו למרכז הפצה אינטנסיבי של חתרנות אנטי-הלכתית. נדמה לי שמוטב כי כותבים דתיים נורמטיביים יסלקו את ידיהם מכתיבה משותפת, תחת הכותרת 'יהדות'... יש מספיק אתרי יהדות כשרים באינטרנט.

תופעת אתרי היהדות היא מבחינתי אחת ההפתעות הגדולות של העשור האחרון. מי היה מאמין שערוץ יהדות יארח בתוכו את הויכוחים הכי יצריים באתרי החדשות של ידיעות ומעריב. אחרי שמעריב התחיל עם ערוץ היהדות שלו, ראו בידיעות את ההצלחה הגדולה לה הוא זוכה ופשוט העתיקו אותו והצליחו פי כמה וכמה. במהלך השנה האחרונה שמעתי שפינת השו"ת של רבני צוהר המתארח בערוץ היהדות של ידיעות זוכה לעשרות ואולי מאות אלפי כניסות בשנה.

אך עמנואל שילה טוען ש"יש מספיק אתרי יהדות כשרים באינטרנט". האמנם? על אילו אתרים עמנואל שילה מדבר? האתר היחיד שיכול להתמודד מול האתרים של מעריב וידיעות, מבחינת כוח אדם ונגישות למידע בזמן אמת, הוא אולי האתר של ערוץ 7. אך גם אתר ערוץ 7 סגור בפני כל מי שדעתו מעט שונה מהדעות של מנהליו וקוראיו הקבועים. רשימת הכותבים באתר ערוץ אינה מהשורה הראשונה של הציונות הדתית - לא מצד הפובלציסטים ולא מצד הרבנים (בצד הפובלציסטים יוצא מן הכלל הוא אורי אליצור שטורו הקבוע במוסף השבת של ידיעות מתפרסם באיחור של כמה ימים גם באתר ערוץ 7). אפילו רבנים מובילים מאד בציבור הדתי-לאומי, שדבריהם מתפרסמים מעל גבי עלונים רבים כל שבת, אינם מפרסמים דברים בדרך קבע בערוץ 7. באורח פלא, דווקא אותם ערוצים "חתרניים" כן יביאו את דבריהם של אותם רבנים.

מאז שאני זוכר את עצמי הייתי צרכן תקשורת מבית ערוץ 7. כמעט ולא פספסתי את תוכניתו של אדיר זיק ז"ל, ואני קורא באופן קבע את עיתון "בשבע". עם זאת, תמיד ידעתי שמשום מה תוכנית כמו "המילה האחרונה" של גל"צ, שלדעתי היא אחת התוכניות האיכותיות ביותר שיש ברדיו ושהוא כנראה זוכה לרייטינג עצום מהציבור הדתי, לעולם לא תשודר בערוץ 7 - הרי יש בזה משום מתן לגיטימציה לדעות של השכנים שלי. כיום, באתר ערוץ 7 ניתן לקרוא מאמרים של ימניים שאינם שומרי שבת, אך אין מספיק פתיחות כדי לשמוע אדם דתי, ואפילו רב, שהוא קצת פחות ימני או קצת יותר פתוח לציבור הרחב.

האמת המצערת היא שאין כיום תחליף באינטרנט בישראל לערוצי היהדות של ידיעות ומעריב. ניתן למנות שורה ארוכה של נושאים הנוגעים בציפור נפשה של הציונות הדתית שלא זכו בשום מקום לסיקור נרחב כפי שזכו בערוצים אלו, החל מפסילת רבני צוהר כעורכי חופות, דרך בחירת הדיינים וכלה בשערוריית פסק הדין בנושאי הגיור. הסיקור שנושאים אלו זכו להם בערוצי היהדות הן מבחינת תוכן חדשותי והן מבחינת מאמרים פובלציסטיים היה איכותי מאד, ולא נמצאה כדוגמתה בערוץ 7 או באתר אחר באינטרנט בארץ.

לצערי, גם מבחינת תוכן תורני גרידא יש חוסר גדול, ולא ייפלא בעיני אם טורו של הרב רפי פויירשטין בערוץ היהדות של ידיעות זוכה לרייטינג הרבה הרבה יותר גבוה בציבור הדתי ובציבור הכללי מאשר כל מאמרי פרשת שבוע יחד המתפרסמים באתר ישיבה. חיפוש פשוט של תוכן תורני באינטרנט יוביל בהרבה מקרים לאתרים שאינם דתיים לאומים (חב"ד, חרדים).

בנימת סיום אומר כי על אף שזאת לא הסיבה העיקרית, הדברים שכתבתי כאן מצטרפים לעוד מספר סיבות שמדרבנות אותי להמשיך לכתוב כאן את דבריי, ובזאת לתרום מעט להתהוות שיח תורני איכותי באינטרנט שאיננו "הפצה אינטנסיבית של חתרנות אנטי-הלכתית" אך בכל זאת מעניין ורב גוני. אני רק מקווה שיום אחד מישהו יתעורר ויבין שבמקום להשקיע בהוצאת עוד עלון שבת שלא יואיל לאף אחד, עדיף לפתוח ערוץ יהדות איכותי באינטרנט.

"שליפות" עם הגאון נאמ"ן ס"ט

לא בכל יום מתפרסם ראיון עם אחד מגדולי ישראל ובטח לא ראיון מהסוג הזה. אני מבקש להפנות תשומת לב לראיון יוצא דופן עם הג"ר מאיר מאזוז שליט"א, שנערך ע"י אתר האינטרנט של העיתון מעריב - NRG יהדות. הראיון איננו ראיון רגיל, כמו זה שהתפרסם בעיתון בשבע לפני זמן מה, אלא ראיון בסגנון "שליפות" דהיינו שהמראיין נותן למרואיין מילה או ביטוי וזה צריך לומר משפט קצר וקולע על אותו המשפט. כל השליפות מהנות ומומלצות וברצוני רק להצביע על כמה שאני מצאתי בהם עניין מיוחד:
כתר ארם צובא - התנ"ך העתיק ביותר בעולם, אבל לא המדויק ביותר.
ס"ט - ראשי תיבות "סיפי טב" (סופו יהיה טוב – י"נ). ההסבר שמדובר בראשי תיבות של "ספרדי טהור" הוא שקר וכזב. בעניין זה כדאי לעיין גם ברשימותיו המאלפות של פרופ' מארק שפירא בספרים בלוג.
הר הבית - יש להציע גבולות ברורים על דעת גדולי הרבנים.
האקדמיה ללשון העברית - יש להם הרבה מה לתקן בשפה. הם מוותרים ביודעין על מבטא האותיות הגרוניות, על הדגש, על השווא הנע, על מלעיל ומלרע ועוד ועוד.
יציאה בשאלה - שיצאו! סופם לחזור. כבר הבטיח זאת הרמב"ם.
ועוד אחד אחרון:
הרבנות הראשית לישראל - עומדים בראשה תלמידי חכמים גדולים.

הראיון בכללותו נמצא כאן.

באמת מגיע הפעם כל הכבוד לצוות אתר האינטרנט NRGיהדות, שהצליחו להשיג את הראיון הזה עם הרב מזוז, ונקווה שהם ואתרים אחרים ימשיכו בדרך זו ויביאו רק תכנים איכותיים כאלה לקהל הקוראים.