בשבוע שעבר יצאנו, רעייתי ואני, לחופשה של כמה ימים. במסגרת זו נאלצתי ללוות את אשתי לקניון הסמוך כדי להיפטר ממזומנים עודפים. בזמן שהמתנתי לה הצצתי בחנויות בגדי הגברים שהיו באזור. בחנויות כבר היו מבצעי סוף-עונה למלאי החורף והתחילו למכור כבר בגדים לעונת הקיץ. הסתכלתי בחולצות השרוול הקצר וגליתי שלצערי שוב אאלץ לוותר על קניית חולצות קצרות חדשות גם בקיץ הנוכחי.
מזה כשנתיים החולצות המוצעות למכירה לגברים הנם בעלי שרוול קצר מאד. אני לא מוצא את החולצות הללו נוחות. אני מחפש חולצה עם שרוול קצר שמתארך עד קרוב למרפק. את חולצות השבת הלבנות בגזרה הרצויה אני מצליח למצוא, אך חולצות צבעוניות ויפות לימות החול אני מתקשה למצוא.
מאז שהתחילה האופנה החדשה, אני שואל את עצמי: האם האנשים האחרים לא הבחינו בשינוי האופנתי? האם הם מוצאים את השינוי הזה נח לצורכיהם? בהחלט ייתכן שאני יוצא דופן בנושא הזה, ובאמת לכולם טוב עם השינוי באופנת החולצות, חוץ ממני. אאלץ אם כן לסבול עד שהאופנה תשתנה שוב ותחזור לגזרה הנוחה והיפה.
אך יכול להיות שאני לא לבד בתחושותי אלה, ויש רבים אחרים שגם כן מחפשים את השרוולים הקצרים הארוכים, אם כן אני שואל את עצמי: היכן הכלכלה?
תמיד היה פשוט לי שאם יש ביקוש, אז יהיה מי שיספק את ההיצע. משום מה, אני לא רואה את ההיצע, ואני לא מבין למה.
ואם בגברים בלבד הדבר היה כך החרשתי, אך ממה שאני שומע מרעייתי הדבר הוא נכון גם בגזרה הנשית.
נשים רבות שהתרגלו ללכת עם חצאיות עד הרצפה צריכות לחפש מתחת לרצפה כדי למצוא חצאיות ארוכות. אשתי מספרת לי על חברותיה המתקשות למצוא עבור בנותיהן המתבגרות חצאיות באורך נורמלי. תופעה דומה מתרחשת גם בחולצות הנשיות. עד לפני מספר שנים היה קשה למצוא חולצות עם שרוולים באורך נורמלי. אז התרחש נס והתחילו להאריך את השרוולים, אך זה היה על חשבון הבד שאמור לכסות את האזור סביב הצוואר.
גם כאן אני שואל את עצמי (או יותר נכון, אשתי שואלת אותי): לנשים האחרות נוח עם ההיצע הקיים של החצאיות והחולצות עבורן ועבור בנותיהן? האם ממיעוט ההיצע צריך להסיק שאכן הציבור שלם עם הטרנד האופנתי הקיים?
אם לא, איך יכול להיות שלא קם מישהו שמוכן להכנס לוואקום שנוצר ולמכור בגדים שיענה לדרישות הצרכנים?
הערה לחיים ולדומירסקי: מחכה לתגובה שלך על זה שאני סתם קמצן.
מזה כשנתיים החולצות המוצעות למכירה לגברים הנם בעלי שרוול קצר מאד. אני לא מוצא את החולצות הללו נוחות. אני מחפש חולצה עם שרוול קצר שמתארך עד קרוב למרפק. את חולצות השבת הלבנות בגזרה הרצויה אני מצליח למצוא, אך חולצות צבעוניות ויפות לימות החול אני מתקשה למצוא.
מאז שהתחילה האופנה החדשה, אני שואל את עצמי: האם האנשים האחרים לא הבחינו בשינוי האופנתי? האם הם מוצאים את השינוי הזה נח לצורכיהם? בהחלט ייתכן שאני יוצא דופן בנושא הזה, ובאמת לכולם טוב עם השינוי באופנת החולצות, חוץ ממני. אאלץ אם כן לסבול עד שהאופנה תשתנה שוב ותחזור לגזרה הנוחה והיפה.
אך יכול להיות שאני לא לבד בתחושותי אלה, ויש רבים אחרים שגם כן מחפשים את השרוולים הקצרים הארוכים, אם כן אני שואל את עצמי: היכן הכלכלה?
תמיד היה פשוט לי שאם יש ביקוש, אז יהיה מי שיספק את ההיצע. משום מה, אני לא רואה את ההיצע, ואני לא מבין למה.
ואם בגברים בלבד הדבר היה כך החרשתי, אך ממה שאני שומע מרעייתי הדבר הוא נכון גם בגזרה הנשית.
נשים רבות שהתרגלו ללכת עם חצאיות עד הרצפה צריכות לחפש מתחת לרצפה כדי למצוא חצאיות ארוכות. אשתי מספרת לי על חברותיה המתקשות למצוא עבור בנותיהן המתבגרות חצאיות באורך נורמלי. תופעה דומה מתרחשת גם בחולצות הנשיות. עד לפני מספר שנים היה קשה למצוא חולצות עם שרוולים באורך נורמלי. אז התרחש נס והתחילו להאריך את השרוולים, אך זה היה על חשבון הבד שאמור לכסות את האזור סביב הצוואר.
גם כאן אני שואל את עצמי (או יותר נכון, אשתי שואלת אותי): לנשים האחרות נוח עם ההיצע הקיים של החצאיות והחולצות עבורן ועבור בנותיהן? האם ממיעוט ההיצע צריך להסיק שאכן הציבור שלם עם הטרנד האופנתי הקיים?
אם לא, איך יכול להיות שלא קם מישהו שמוכן להכנס לוואקום שנוצר ולמכור בגדים שיענה לדרישות הצרכנים?
הערה לחיים ולדומירסקי: מחכה לתגובה שלך על זה שאני סתם קמצן.
