עוד על: תפילת מנחה - על שום מה?

בעבר כתבנו אודות השם "מנחה" לתפילה שאנו מתפללים בצהרי היום - תפילת מנחה.

לפני מספר ימים מצאתי התייחסות לשאלה זו גם בספר "דברי הרב" בדברים שכותב הרב צבי (הרשל) שכטר בשם רבו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (עמ' שב ואילך):

וביארו בזה חכמי הקבלה, דשני התמידים הבאים בכל יום עולות הם, ועולה באה לשם דורון. ונראה דתמיד של שחר בא בכדי ליתן הודיה להקב"ה על כך שהספיק לנו את כל ההכרחיים שבחיינו כגון אויר, מים, אוכל, ובגדים. והתמיד של בין הערבים בא בכדי ליתן הודיה על כך שהקב"ה מספיק לנו אף את כל המותרות גם כן. ולפיכך, עיקרו של הקרבן בתמיד של שחר היה גוף הכבש, שחיות הכבש משמש כסמל על החיות שלנו, שאנו מודים על עיקר מתנת החיים שלנו. ובתמיד של בין הערבים, העיקר שבו הוא היין השמן והסלת, אשר כל זה משמש כסמל למותרות. ואשר לפיכך דרשו רז"ל על הפסוק "לא תאכלו על הדם" - לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, שעיקרה של תפילת שחרית הוא ליתן הודיה וגם להתפלל עבור הצרכים המינימליים.

ולזה אמרו שלעולם יזהר אדם בתפילת המנחה, שאם אין לו לאדם אלא הצרכים ההכרחיים ואינו נותן על כך הודיה אין בזה כל כך עוולה, ומסתמא ימשיך ה' ליתן לו עוד. אבל מי שנותנים לו אף מותרות ואינו מודה עליהם, זוהי כבר עוולה גדולה ומדה מגונה. ומטעם זה קרבן התמיד (וגם התפילה) של בין הערבים יותר חשוב (מבחינה מסוימת) מאשר קרבן התמיד (והתפילה) של שחר.

תפילת מנחה - על שום מה?

לאחרונה שאל אותי מישהו: מדוע נקרא תפילת מנחה בשם זה? מה הקשר בין התפילה לקרבן מן הצומח?
תוספות במסכת פסחים (דף קז עמוד א ד"ה סמוך למנחה) שואלים שאלה זו:
תימה אמאי קרי ליה מנחה?
תשובתם היא שזה על שם מנחת התמיד שהיתה קריבה יחד עם קרבן התמיד של בין הערביים [כך כותב גם רד"ק בספר השרשים, שורש מנח.]. אך אם כך,
דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה מנחת חביתין ומנחת תמיד? - הרי גם עם תמיד של שחר קרב מנחת תמיד?
על זה עונים התוספות שתי תשובות:
וי"ל בשחר יש שם אחר תפלת שחרית - לשחרית כבר היה שם ולכן את השם מנחה העבירו לתפילה של הצהריים.
ועוד דאמרינן בפרק קמא דברכות (דף ו:) הוי זהיר בתפלת מנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ולכך קרי ליה תפלת מנחה שאז היה שעת רצון. - כיוון שאליהו נענה בזמן הקרבת המנחה (= מנחת התמיד) התפילה נקראת על שם אותה תפילה של אליהו.

[רואים מכאן, אגב, דבר מפליא: חז"ל ראו משמעות מיוחדת דווקא במנחה הקריבה עם קרבן התמיד, אולי אפילו יותר מקרבן התמיד עצמו. אולי על פי זה יש להסביר מדרש מעניין בפרשת קרח:
ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם אל תקבלם בתשובה. היה צריך למקרא לומר, אל תפן אל עבודתם. ומהו אל מנחתם? כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, יודע אני באלו שיש להם חלק באותה מנחה שישראל מקריבים לפניך בכל יום. הואיל ופירשו אלו מבניך, אל תסתכל בחלקם, תניחנו האש לא תאכלנו.]

מסורת הש"ס שם בפסחים מביא את דברי האבודרהם הכותב שיש להסביר שמנחה זה זמן ביום, וכך מתרגם התרגום את הפסוק "וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום": "לרוח היום" - "למנח יומא".

בספר "נפש הגר" על תרגום אונקלוס הוא מסביר את הביטוי "למנח יומא":
וכתב הרב ר' נתן אדלער ושני פעלים בלשון ארמי מנח ודנח. הראשון לשון מנוח וכו' ומורה על שקיעת החמה והשני כמו זרח זריחת השמש כמו לקמן: "ויזרח לו השמש" - "ודנח ליה שמשא".

מנחה והדלקת נרות חנוכה - מה קודם?

במהלך השבוע כמעט ולא מתעוררת התלבטות האם עדיף להקדים הדלקת נר חנוכה לתפילת מנחה, או לא, משום שמדליקים נרות חנוכה לאחר השקיעה ומנחה מתפללים לפני השקיעה. אך בערב שבת או במקרה ואדם נדרש לצאת מביתו לפני השקיעה, מדלקים נרות החל מפלג המנחה ואילך ואז מתעוררת השאלה איזה להקדים: תפילת מנחה או הדלקת נרות.

השערי תשובה מביא את הדברים הבאים (סימן תרעט ס"ק א):
וע' בבר"י שכ' בשם מהר"ש אבוהב תשו' כת"י יש ליזהר להתפלל מנחה בע"ש של חנוכה ואח"כ להדליק נ"ח כי תפילת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונ"ח זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקת אחר תמיד של בין הערבים עכ"ל:

גם הפרי מגדים (אשל אברהם סי' תרעא) בדעה שיש להקדים תפילת מנחה להדלקת נרות חנוכה אך מטעם שונה:
משמע בביתו בערב שבת יתפלל מנחה תחלה ואח"כ ידליק נרות מטעם דמפלג הוה לילה... משא"כ אם מתפלל מנחה אח"כ הוה כתרתי דסתרי אהדדי.

השערי תשובה בשם מהר"ש אבוהב סובר שיש להתפלל מנחה קודם להדלקת נרות משום שכך היה הסדר במקדש: קודם תמיד של בין הערביים ואח"כ הדלקת המנורה. הפרי מגדים סבור שעליו להתפלל לפני פלג המנחה כדי שזמן פלג המנחה לא יהיה זמן סותר, מצד אחד יום (שהרי מתפללים בו מנחה) ומאידך לילה (שהרי מדליקים בו נרות חנוכה).

טעמו של הפמ"ג קצת צ"ע שהרי לאחר הדלקת נרות חנוכה מדליקים נרות שבת ואיך ניתן לומר שזה כבר לילה - שבת? ולכאורה היה נראה שיותר נכון לומר שהסיבה שמדליקים מפלג המנחה איננו בגלל שזה כבר כמו-לילה, אלא מפני שאי-אפשר להדליק בלילה ולכן נתנו לאדם אפשרות להדליק ביום.

המשנ"ב כתב בעקבות דברי השערי תשובה והפמ"ג שלכתחילה נכון להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות. בספר פסקי תשובות כתב ש"רוב העולם אין מקפידים על כך ומדליקים נרות ואח"כ מתפללים מנחה" והביא מסידור השל"ה הקדוש שכתב בפשטות: "בערב שבת ידליק ואח"כ ילך לביהכ"נ להתפלל מנחה בציבור".

כמדומני שרוב אחרוני זמנינו הולכים בעקבות המשנ"ב וסוברים שרק לכתחילה יש להעדיף תפילת מנחה לפני הדלקת נרות, אך בודאי שיש להעדיף תפילה בציבור לאחר הדלקת נרות מאשר תפילה ביחיד לפני ההדלקה. לעומת זאת יש מאחרוני זמנינו שסוברים שיש להתפלל מנחה ביחידות לפני הדלקת נרות.

שמעתי פעם מהג"ר מרדכי אליהו (שהקב"ה ישלח לו רפואה שלמה) שיש חילוק בדבר: בערב שבת עדיף להתפלל מנחה ביחיד לפני הדלקת נרות מאשר מנחה בציבור לאחר ההדלקה. לעומת זאת, אם בימות השבוע האדם צריך להדליק נרות מוקדם והוא מדליק מפלג המנחה (לפני השקיעה) אזי עליו להעדיף תפילה בציבור לאחר הדלקת הנרות מאשר תפילה ביחיד לפני.
אינני מבין את החילוק הזה, ובזמנו כששמעתי זאת ממנו הייתי לצערי צעיר מדי מכדי לשאול. אם מישהו מכיר הסבר לחילוק כזה, אשמח לשמוע.