‏הצגת רשומות עם תוויות הרב שמואל הלוי ואזנר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הרב שמואל הלוי ואזנר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 בנובמבר 2015

גלאים בשבת - חזרה לדעת הרב ואזנר

עסקנו בעבר בדעת הרב ואזנר בעניין חיישנים בשבת, וכן הזכרנו חלק מדברי הרב ישראל רוזן בנושא.

אני חוזר לנושא זה בעקבות תשובה קצרה של הרב ואזנר שהתפרסמה בגליון "יתד המאיר", חשוון תשע"ו:
הרב ואזנר נשאל בדבר התקנת נורות במעברי חצייה המופעלות כשמתקרבים הולכי רגל לחצות את הכביש, האם ניתן להתקין מערכת כזו שתעבוד גם בשבת. השואל, הרב לוי יצחק הלפרין, בקש למצוא פתרון הלכטכני שיהפוך את הפעלת מערכת התאורה למעין גרמא.
כפי שאני מבין את דבריו, הרב ואזנר כלל לא "מתלהב" מהפתרונות אותם מציע השואל, והוא אינו מאמץ את האפשרות למצוא פתרון הלכטכני. הפתרון שמציע הרב ואזנר הוא להתיר את התקנת המערכת בגלל שהיא מופעלת ע"י חיישנים.
לדעתו, אם האדם מתכוין להפעיל את המערכת ע"י החיישנים הרי שהפעלת המערכת תהיה אסורה מדרבנן. אין כאן איסור תורה, לדבריו, משום שאי אפשר לומר שיש כאן עשיית מלאכה, אם אין כלל מעשה. במקרה שלנו שהאדם אינו מתכוין להפעיל את המערכת (גם אם הוא יודע שהמערכת תפעל, וגם אם הוא מעוניין שהמערכת תפעל, הוא אינו חוצה את הכביש על מנת להפעיל את המערכת) הרי שלכאורה הדבר צריך להיות מותר לחלוטין, ואפילו לא איסור דרבנן. אך בכל זאת הוא בדרך כלל מחמיר לכתחילה במקרים שיש ודאות מוחלטת שהמערכת תופעל, אך מכיוון שבמקרה הזה יש סעיפים נוספים להקל, הרי שהדבר מותר. קרי, מותר להתקין מערכת כזו, ומותר לכתחילה לעבור היכן שמערכת כזו מותקנת.

נדמה שדברים אלו של הרב ואזנר מבהירים יותר את עמדתו.

נעבור עתה לדברים שכתב ראש מכון צומ"ת הרב ישראל רוזן בנושא. ברצוני הפעם להתמקד בשתי נקודות שמעלה הרב רוזן.
א. האם הפעלת מערכת ע"י חיישן זה מלאכה בשבת?
לדעתו של הרב רוזן, אם הדרך לעשות את המלאכה היא ע"י חיישן, הרי שאין שום הבדל בין עשיית המלאכה בידיים לבין עשייתו ע"י הפעלת חיישן. הדבר דומה בעיניו לכך שחורשים שדה בעזרת בהמה, ואעפ"כ חרישה נחשבת אב מלאכה.
הרב רוזן כמובן רשאי לדעתו. אך כדאי להדגיש שהרב ואזנר חלק לחלוטין על דעה זו. לדעת הרב ואזנר מלאכה המופעלת ע"י חיישן אינה יכולה להיות מוגדרת אב מלאכה, גם כשאדם מעוניין בתוצאה.

ב. הבנת דעתו של הרב וואזנר בעניין חיישנים בשבת.
את הדעה של הרב וואזנר על חיישנים בשבת מציגים באתר מכון צומת כך (קישור):
פסק הלכתי זה מתייחס אך ורק כאשר האדם עובר אורח במקום שיש בו חיישנים אשר איננו מעונין בהם, והם אינם פועלים דבר לטובתו. הוא מהלך ברחוב ובפתחי בתים נדלקות נורות שהציבו בעלי הבית, לצורכם. אך אם אדם מסתובב במקום חשוך יחסית, וחיישן מדליק את התאורה שהוא נהנה ממנה, גם אם איננו מתכוון לכך - פעולה זו אסורה בשבת, כאחראי לתוצאה החשמלית שנגרמה על ידו.
 הרב רוזן עצמו מציג את עמדת הרב וואזנר באופן הבא (קישור - הדגשים במקור):
הרב וואזנר (תחומין כג, עמ' 277) חידש חידוש מפליג, שהמהלך לתומו נחשב כ'מתעסק'; ולכן, אם חיישן קלט את תנועת האדם והפעיל זרקור חשמלי - מותר, גם אם מדובר באיסור דאורייתא. דבריו אמורים אך ורק כשהאדם אינו צריך את התוצאה של הפעלת המכשיר החשמלי ואינו מעוניין בה, וכל הדיון הוא מצד 'פסיק רישא'. ואם כן, מכיוון שלא הייתה פעולה אקטיבית ישירה, ואין לאדם צורך בתוצאה – מתיר זאת הרב וואזנר. אין להסיק מדבריו בשום אופן שיש היתר לכתחילה, למשל, להיכנס לחדר מדרגות חשוך עם חיישן תאורה, או למסדרון מלון חשוך שהתאורה בו נדלקת כשאדם עובר בו. אכן, רבנים רבים מתירים (לנוסעים לחו"ל, כעין 'שעת דחק') לעשות כן במקרה שהאדם אינו זקוק ממש לתוצאה. למשל, אם חדר המדרגות או מסדרון המלון אינם חשוכים לחלוטין, וניתן לעבור בהם גם בלי התאורה הנדלקת על ידי חיישן התנועה – שוב אין צורך בה. אין ללמוד מ'היתר' בדיעבד זה שאפשר להתיר לכתחילה התקנת חיישן כזה בחדר המדרגות בבית, במוסד או במלון.
האם הרב רוזן ומכון צומת מציגים נכונה את עמדת הרב וואזנר?
להבנתי, האמירה כי הרב וואזנר מיקל רק במקרה ש"האדם אינו צריך את התוצאה של הפעלת המכשיר החשמלי ואינו מעוניין בה" או במקרה שהאדם "איננו מעוניין בהם [=בחיישנים] והם אינם פועלים דבר לטובתו", איננו נכון. אמנם הרב וואזנר כותב כי הוא "מחמיר בעלמא" גם כשהאדם איננו מעוניין במלאכה, כל עוד המלאכה תתרחש בודאות. אך לאמיתו של דבר הרב וואזנר כותב כאן כמעט בפירוש שאין כאן איסור (אפילו לא איסור דרבנן) כל עוד האדם אינו מתכוין להפעיל את המערכת. בודאי ובודאי, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בתשובה זו של הרב וואזנר, כשיש סניפים נוספים להקל הרב וואזנר יתיר זאת לכתחילה.

עוד רשימות בנושא:

יום חמישי, 16 באפריל 2015

היחס למחללי שבת בשו"ת שבט הלוי

בעקבות פטירתו של הג"ר שמואל הלוי ואזנר, בעל "שבט הלוי" לפני כשבועיים בליל הסדר, עיינתי מעט בכרכי "שבט הלוי". 
נושא אחד שפגשתי בו מספר פעמים בספרו הדהים אותי. הנושא הוא היחס לחילונים ולמחללי שבת בימינו. הרב ואזנר לא מקבל קטגורית את הגדרתם של חילונים כ"תינוקות שנשבו", אא"כ ידוע שהם כאלה, וככלל הוא מתייחס אל אדם המומר לחלל שבת כגוי גמור.

כך לדוגמא רואים בתשובה לשאלה שנשאל מהרב אליהו שלזינגר, רב שכונת גילה בירושלים, אודות כיבוד בעליה לאבא של נער בר-מצוה שמחלל שבת (שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן סא):
ב"ה, בין המצרים תשנ"ה לפ"ק.
כבוד ידידינו המפואר הרב הגאון המושלם כש"ת ר' אלי' שלזינגר שליט"א, רב שכ' גילה ומקו"ח.
אחדשה"ט וש"ת באהבה.

מצאתי תוך מכתבים מכ' של כ"ת בענין מחללי שבת הבאים לבית הכנסת לערוך בר מצוה, והם רוצים שיתנו גם עלי' לאב ולסבא מחללי שבת בפרהסיא, הנה ביסוד הדברים דנתי בעניי בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' י"ט וע"ש מלשון הח"צ סי' י"ג, ומה דברור להלכה דמומר ממש, או מחלל שבת בפרהסיא דנדון כמומר לכה"ת וגוי לכל דבריו דאין להעלותו בשום פנים, והקטן הזה שנעשה בר מצוה יש לדון אולי ישאר שומר התורה וישמור שבת, והן אמת דלדעת הגאון בנין ציון בח"א דאם מחללי שבת עושים קידוש דמאמינים בבה"ע [=בבריאת העולם] דאפשר אין נדונים כגוים וה"נ כשבאים לברך עה"ת וכה"ג, מכ"מ סו"ס עדין ברשעתם, ואיכא גדר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי כמש"כ הח"צ סי' י"ג ואף אם בכל זאת נדון אותם כתינוק שנשבה כאשר העיר כ"ת, ואף זה אינו ברור כלל, מכ"מ לו יהא כן מכ"מ מן הנסיון והמסורה דאם אנחנו נותנים להם כל הכבוד המגיע לשומרי המצוות והתורה שגם הם מסתפקים בדרכם דיחשבו הרני כמותכם, ולעולם לא ישובו.

אבל הא ודאי שאם הם באמת תינוקות שנשבו שמצוה לדבר אליהם באהבה ולקרבם אולי יתעורר ניצוץ הישראלי בקרבם לבא אל תחת כנפי השכינה.
אבל התדהמה הגדולה באמת היתה כשגיליתי שהוא דבק בקו זה גם בשאלות פיקוח נפש. כך לדוגמא בשאלה מרופא ששאל האם לטפל בחולה מחלל שבת שהמירב שאפשר העניק לו מבחינה רפואית זה חיי שעה (שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן מח):
כבוד ידידי הרב הארוך השלם טובא בתורה הרה"ג ר' דוד טרופ לאי"ט.
אחדשה"ט וש"ת באהבה.
זה איזה שבועות קבלתי מכתבו היקר, ואשיב בקצור, השאלה חופשי שבנסיעתו בש"ק נפגע בתאונה והובהל לבית חולים במצב אנוש (מרוצץ) חייו חיי שעה מוגבלים ביותר האם לטפל בו בש"ק כאשר כרוך הטיפול בחילול ש"ק. 
ומסקנת התשובה, לאחר דיון ארוך:
סו"ד דברי הפמ"ג סי' שכ"ח ופשטות ההלכה מפורשים לאיסור, ורק אפשר ללמד זכות על המקילים בזה כיון דהרבה מחללי שבת הם תנוקות שנשבו בין הגוים ומומרים, וגם אולי מאמינים במעשה בראשית וכזה אינו מומר לכה"ת לדעת הגאון בנין ציון כאשר הבאתי כ"פ בתשובתי.
ובתשובה אחרת, לאחר שהוא נשאל האם על כבאי חרדי לצאת בשבת לטפל בפצועים מחללי שבת, הוא משיב את התשובה הזאת (שו"ת שבט הלוי חלק י סימן סה):
ב"ה, יום א' וישלח תש"ס לפ"ק.

כבוד ידידי המכובד הרב הגאון מפואר ונכבד כש"ת מוהר"ר מאיר קסלר שליט"א ראב"ד מודיעין עילית קרית ספר. אחדשה"ט וש"ת.

לפני כמה ימים קבלתי מכתבו, ויסלח על האיחור מחמת העומס. בענין איש הכבאי בקהילתכם קרית ספר שנדרש מארגון הכבאים לצאת בשבת במקרה של תאונות בכביש הראשי הסמוך לעירכם, ושאלתו דמר אם מותר לו לצאת להציל מחללי שבת, והפוסקים דנו בזה, וכ"ת ראה מש"כ בעניי בשבט הלוי ח"ה סי' מ"ח, דאעפ"י דהדבר נוטה להחמיר יש לימוד זכות על המקילים, וספיקא דמר אם לעמוד ע"ז שבשום פעם לא יצא במקרה של תאונת דרכים.

באמת הקשה לשאול, כי גם הקום ועשה וגם השב ואל תעשה בזה צריך הרבה סיעתא דשמיא, אמנם הדבר נוטה כי כל זמן שקבלו רק הקריאה ועדין לא ידוע הפרטים ויתכן שישנם נפגעים שחיוב להציל, יעשה הנסיעה ברכב שגוי מנהיג והוא יושב על ידו, ובהגיע לשם בפרט אם ישנם עוד מצילים יעשה רק מלאכה דרבנן, ואם אי אפשר להכריע, בפרט דאולי נמצאים גם תינוקות וקטנים שלדעת הרבה פוסקים יש להם דין תינוק שנשבה לא כאביהם, או דמצב בהול ודחוף כ"כ שאי אפשר לברר שום דבר, מספק או ס"ס דפקו"נ המותר צריך שיעשה גם מעשה דהצלה ממש, מהלכה, וגם בצירוף עונש אם מונע עצמו, ומחשש הסתה נגד יראי ה', כסניף לעיקר ההלכה, ואם יעלה בידכם להמנע לגמרי בשבתות, מרויחים שלא להכנס להלכה מסובכת.
את התשובה הזאת אינני מבין גם לשיטתו של הרב ואזנר. הוא הרי מסכים ש"לדעת הרבה פוסקים" תינוקות וקטנים הם תינוקות שנשבו ומותר לחלל שבת עבורם, גם לשיטתו. וא"כ כל מקרה של תאונה בכביש גם ספק פיקוח נפש, אז מדוע אסור לצאת לקריאה בלי נהג גוי? זאת ועוד, שעל הכביש, כל כביש, יש מקרים של נסיעה של פיקוח נפש שהיא נסיעה בהיתר בשבת, וא"כ כל תאונה זה ספק פיקוח נפש של מישהו שלא מחלל שבת.