בעל מידות ותפילה בציבור

מדי פעם אני מציץ בבלוג באנגלית בשם On the Main Line. היום גליתי שם סיפור אודות הג"ר יחיאל יעקב ויינברג בעל ה"שרידי אש" שכתב תלמידו הרב ד"ר אליעזר ברקוביץ. הסיפור מופיע באנגלית, מפאת קוצר הזמן איני מתרגם אותו במדוייק אלא מביא רק את עיקרו. תוכלו לקרוא את המקור כאן (הסיפור השני).
בסיפור מספר ה"שרידי אש" לתלמידו הרב ברקוביץ (להלן רא"ב) על גדלותו של תלמידו אהובו הרב שאול ויינגורט. "היש לך מושג איזה בעל מידות הוא?" שאל הרב את רא"ב. הרב ויינגורט היה עובד אצל רבו בהעלאת חידושי תורה על הכתב ומדי יום בשעה מסויימת הוא היה מבקש סליחה, יוצא למספר דקות וחוזר. כשהרב שאל אותו לאן הוא הולך, הוא היה עונה שיש לו דברים לסדר. לאחר כמה זמן שהטקס הזה נמשך, ה"שרידי אש" בדק ומצא שהרב ויינגורט הולך להתפלל מנחה במניין בבית הכנסת הסמוך.
"מדוע הוא לא סיפר לי?" אמר הרב לרא"ב, "מכיוון שאני לא הייתי הולך והייתי נשאר ומתפלל ביחידות בחדר. הרב ויינגורט הסיק שאם הוא יאמר לי לאן הוא הולך יהיה בזה משום העברת ביקורת עלי על שאיני מדקדק כמוהו."

הרא"ב מסיים את הסיפור באומרו שרואים מכאן לא רק את גדולתו של התלמיד שבאמת צמח בחייו הקצרים לגדולות, אלא גם של הרב שסיפר סיפור שיש בו לפגוע בכבודו עצמו ועוד לאחד מתלמידיו (=הרא"ב), וזאת בכדי להאדיר את תלמידו הצעיר הרב ויינגורט.