יום שבת, 3 בינואר 2026

דבר תורה לפרשת ויחי

"וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה."

יעקב מברך את אפרים ומנשה שיהיו מודל לחיקוי כך שאחרים יברכו את ילדיהם שיהיו כמוהם.

ואכן, מנהג קדום הוא שיהודים מברכים את בניהם בברכת "ישימך אלהים כאפרים וכמנשה". זאת, למרות שאיננו יודעים שום דבר על חייהם ופועלם של אפרים ומנשה. אם כן, מה עניין ברכה זו?

ישנו וורט שמופיע אצל הרי"ז מבריסק (חידושי הגרי"ז הוספות פרשת ויחי):

צ"ב מהי הברכה בך יברך ישראל כאפרים וכמנשה, וביאר הגרי"ד זצ"ל דהנה כל השבטים גדלו והתחנכו על ברכי יעקב אבינו בארץ כנען וזכו עי"כ להיות שבטי יה, אך מנשה ואפרים לא זכו לכך, ולא עוד אלא שגדלו בארץ מצרים מקום הטומאה של ע"ז וג"ע כדאי' בחז"ל, ואעפ"כ זכו להגיע למדריגת השבטים, זהו הברכה שמברכים כל אדם מישראל שלא יהיה מושפע מסביבתו תהא אשר תהא כאפרים ומנשה בארץ מצרים. 

רעיון דומה מופיע אצל הרב טייכטל בשם מהר"ם שי"ק (משנה שכיר בראשית פרשת ויחי):

ואקדים עוד מה שראיתי בספר דמשק אליעזר להגאון מפאקש ז"ל בפ' מקץ אות י"ט שהביא בשם מרן מהר"מ שי"ק ז"ל לפרש את הקרא הנ"ל "בך יברך ישראל ישימך אלקים כאפרים וכמנשה", דהכוונה בזה דכל בר ישראל יוכל ללמוד דרך מוסר מיוסף הצדיק איך לגדל בניו. דהנה נסיון גדול הי' ליוסף הצדיק בגידול בניו, דהי' בידו לגדל בניו בחכמות מצרים ולעשות אותם שרים ופרתומים, כיון דהי' מלך ומי הי' מעכב בידו מלעשות אותם שרים גדולים, אעפ"כ הי' ממאס בכל זה ולא גידל אותם רק על ברכי התורה אצל אביו בגושן, ולא הי' ברצונו לגדלם על גבעת הצלחה שלא ילמדו מתועבת מצרים. כן ילמד כל אדם לגדל בניו רק בתורה ויראה ולא לעשות אותם אפיקורסים כדי שיעלו לשררות. וזה שאמר יעקב אבינו ע"ה בך יברך ישראל, היינו בך יוסף יברך ישראל, ממך ילמדו וכן יעשו ישראל לגדל בניהם, כמו שאתה עשית עם בניך, עכ"ד. 

הרב יעקב מדן בספרו "כי קרוב אליך" על ספר בראשית שואל שאלה דומה אודות העדפת אפרים על פני מנשה (עמ' 428):

התורה אינה מספרת דבר על חייהם של מנשה ושל אפרים, שיכול להבדיל ביניהם

בכל זאת, הוא מנסה למצוא את ההבדל ביניהם על ידי ניתוח הטעם של שמותיהם:

"שמו של מנשה מביע ניכור וכעס של יוסף כלפי משפחתו. פירוש השם לדעתי הוא: "כי נשני אלהים" - הקב"ה גרם לי לשכוח, "את כל עמלי" - צרותי, "ואת כל [עמל] בית אבי" - ואת כל הצרות שהיו לי בבית אבי. ניתן להניח שאלו היו תחושותיו של יוסף בעת שנולד מנשה, והוא התחנך על שמו ועל תחושותיו אלה של אביו. שמו של אפרים, לעומת זאת, רוחש תודת אמת לקב"ה, שעמד לימנו. למרות סדר המקראות, המרכז יחד את בניו של יוסף, אפשר שאפרים נולד אחרי פגישתו של יוסף עם אחיו, ואולי אף אחרי התוודעותו אליהם (אך ודאי לפני שיעקב ירד מצרימה, כמפורש במקראות), וזה היה יתרונו על פני מנשה אחיו."


אין תגובות: