יום חמישי, 14 ביולי 2011

עדכונים ועוד

1. לפני כשבועיים פרסמתי רשימה בשם "האם יש מגזר תורני? בית המשפט יקבע!" על המאבקים סביב פתיחת כיתת בנים נוספת בכיתה א' של בית הספר התורני בעיר. מספר קוראים ביקשו לדעת מה קרה בסוף הסיפור. ובכן, ההורים החליטו למשוך את העתירה יום לפני שהיה אמור להתקיים הדיון בבית המשפט בעניינים בתמורה להבטחה לפגישה והדברות עם ראש העיר. בסופו של דבר ההורים קיבלו הבטחה לפתיחת כיתה נוספת, כך שאפשר בהחלט לומר שההורים ניצחו במאבקם. עם זאת, גם אחרי פתיחת הכיתה הנוספת, לא כל הילדים שנרשמו יתקבלו. על פי השמועה, לאחר ההחלטה לפתוח כיתה נוספת, העירייה איימה על ההורים שאם ההורים שלא יתקבלו יעשו בעיות היא תקבל את מקסימום הילדים והכיתות תהיינה הכיתות הכי גדולות בעיר עם ארבעים ילד בכל אחת.

2. לפני חודשיים פרסמתי טור ביקורת על ספרו של ידידי הרב חיים נבון יחד עם תגובתו לדברי. אני כבר כמעט הספקתי לשכוח מהטור הזה, אך היום קרה משהו מיוחד. אחד מחברי הטובים המכהן כרב קהילה באזור מכין עבור בני קהילתו עלון שבועי הקשור לפרשת השבוע. השבוע, לכבוד פרשת בנות צלפחד, הוא בחר לפרסם את הטור והתגובה האמורים (תוכלו לראות את העלון כאן, למעוניינים). נשמה טובה, כנראה מבני השכונה, מאד לא אהב את הדברים שאני כתבתי ושיגר את העלון אחר כבוד לרב העיר עם הפניה לדבריי. רב העיר נזף בחברי רב הקהילה על פרסום הפולמוס לציבור הרחב, וכן נזף בי על כתיבת הדברים.
עם או בלי קשר נתקלתי היום בשני דברים מעניינים, האחד שאני מכיר כבר שנים רבות אך במסגרת הארועים האקטואליים עוררו אצלי הרבה מחשבות, והשני שהתחדש לי היום.
הראשון הם דברים שנשא הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק בעקבות פרסום של הרב רקמן בעד הפקעת קידושין. בתוך דבריו כותב הרב סולובייצ'יק (הציטוט מתוך "דברי הרב" עמ' קיד):
לא רק ההלכות, אלא גם החזקות שחז"ל הנהיגו לדון על פיהם בדיני תורה, לא ניתנות לערעור. אל תשלחו יד, לא רק בהלכות אלא גם בחזקות, כי החזקות עליהן דיברו חז"ל אינן נשענות על תבניות התנהגות פסיכולוגיות חולפות, משתנות, אלא על עקרונות אונטולוגיים קבועים, מושרשים בעצם מעמקי האישיות האנושית המטפיזית, שאינה ניתנת להשתנות כשמים מעל.
הדבר השני שנתקלתי בו היום הם דברים של הג"ר יחיאל יעקב ויינברג . הנושא של המאמר הוא הקריאה להוציא את חלקי הקרבנות מתוך סידור התפילה. בתוך הדברים הוא כותב כך (כתבי הגריי"ו, חלק ב' עמ' רנה - הספר נמצא בhebrew books, למי שמעוניין לחפש):
אין דנים כאן על עצם הרעיון היסודי של הקרבנות. לו היתה היום קיימת אצלנו שאלה כזאת והיא דורשת פתרון דחוף - אין מספר מצומצם של יהודים בארץ אחת בני סמכות להכריע בעניין זה, וכל שכן כאשר הם אינם מייצגים את כלל ישראל. שאלה זאת חייבים להביא לפני הבית דין של כלל ישראל. רק לבית דין כזה הרשות לקבוע אם להשאיר טקס מקודש בעם בתוקפו או לבטלו. היום שאין לנו ארץ ולא בית מקדש ולא כהנים הרי זה מגוחך ומצער כאחת להעלות תביעה לבטל עבודת הקרבנות!

3. אני יודע שרוב הקוראים כאן הם דוברי עברית, ובכל זאת המלצה על סרטון קצר באנגלית שנתקלתי בו לאחרונה. הוא לא קשור לעולם התורני, או אפילו היהודי, אלא למערכות חינוך כלליות בעולם כולו. עשר דקות שאני בטוח שיעוררו אתכם למחשבה.

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 14/07/11, 19:08:53אתה לא מכיר את מאמרו של הרב סולובייצ'יק הידוע בכותרת "זה סיני"? הוא מוקדש בדיוק לעניין הזה.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 14/07/11, 19:20:20בודאי שאני מכיר.

שם השולח: יצחק תאריך: 14/07/11, 22:45:28ריטב"א מועד קטן טז.
ואין נזיפה פחות מז' ימים. פי' נזיפה לא שיהא חייב לנהוג כעניני מנודה כלל אלא שינהוג ריחוק בעצמו לנהוג עצמו כנזוף ונכנע ולהתבודד בביתו, ואין הנזיפה צריכה לא היתר ולא פיוס, כי הנזיפה שהוא נוהג ונכנע בעצמו זהו הפיוס, כדכתיב הלא תכלם שבעת ימים, כאדם שהוא מוכלם ועומד בביתו ומתחבא מפני אדם וממעט בעסקיו ובדיבורו ובשחוקו כמי שהוא מרוחק מגדול ממנו, אבל בשאר דברים אינו אסור, וכן כתב הראב"ד ז"ל.

שם השולח: נתנאל תאריך: 15/07/11, 06:32:47תמוה בעיני מה מקום מוצא רב העיר להתערב בענייני דעות. לו היה מודבר בנושא הלכתי מובהק הנוגע למעשה ניחא, אבל מה מקום להתערבות בנושא שהינו השקפתי־תיאורטי לחלוטין?

שם השולח: Baruch Alster תאריך: 17/07/11, 03:35:27בני,
מפריע לי בסיפור של הרב פחות שנזף בך על דעתך ויותר שניסה להשתיק כל מחלוקת. כאילו שבעידן האינטרנט אפשר לשמור על סודיות בדברים כאלה, וכאילו אנשים כל-כך טיפשים שלא יכולים להכיל מחלוקות בין רבנים וצריך להגן עליהם מפניהן.

שם השולח: מרדכי תאריך: 17/07/11, 10:59:38אחלה עירייה יש לכם.

פלא שנפתחים בתי ספר פרטיים (מוכר שאינו רשמי)?

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/07/11, 17:17:13מרדכי,
בתחילה כשהעירייה פתחה את בית הספר הייתי משוכנע שזה הפתרון האידיאלי. מצד אחד חינוך טוב בהרבה מעבר לממ"ד הרגיל, ומצד שני אין הגבלה של המעוניינים להתקבל לבית הספר (כך אכן היה בשנה הראשונה של בית הספר - מי שנרשם התקבל).
כחלוף שנה, שמה של בית הספר יצא החוצה כבית ספר איכותי וההרשמה עלתה בהרבה על ההיצע, והעירייה מרגישה מחוייבת להגביל כדי לא לפגוע בפיזור נורמלי של האוכלוסיה.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/07/11, 17:19:08מצד אחר, אני לא מבין היכן נמצאים יתר בתי הספר העיר. ישנו בית ספר אחד שיש אליו ביקוש עצום. מדוע בתי הספר האחרים בעיר לא מנסים למשוך אליהם את הביקוש הזה? מדוע אין הם מנסים להתחרות?

שם השולח: יניב תאריך: 17/07/11, 18:23:48יש רב לפתח תקווה?

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/07/11, 18:28:22דומני שהבן של הרב סלומון הוא הרב של פ"ת. למה אתה שואל?

שם השולח: יניב תאריך: 17/07/11, 19:34:29סתם, התבלבלתי בעיר.
בכל מקרה, לא ברור לי מה סמכותו של רב עירך שאינו שותף להשקפתך בענייני אמונות ודעות כלפיך. כמו"כ לא ברור היכן נגמרת הלכה ומתחיל "אמונות ודעות".

שם השולח: מרדכי תאריך: 18/07/11, 11:06:10שאר בתי הספר עותרים לבג"צ כנגד מנהל החמ"ד בענין הוספת שעות תורניות?

בעקרון, אני מאוד מזדהה עם דבריך בשתי התגובות. מצד שני, נראה שבפועל, מלבד להורים, אין רצון לתת מענה.
(קח את דברי בערבון מוגבל מאוד. אני לא מקומי וניזון מהתקשורת בלבד.)

שם השולח: חגי תאריך: 18/07/11, 14:54:55בני - אתה תמים.
למה שבתי הספר האחרים יתחרו ?
יותר פשוט שהעיריה תגביל את בתי הספר הפרטיים ותחסוך מהממ"דים עבודה קשה