יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

על המפה, הגשם ושינויי תפישה

בשבועות האחרונים שהיתי בצפון ארצות הברית בקהילה יהודית שזה לא מכבר, בערב ראש השנה האחרון, חנכה בית כנסת חדש. בימים הקרובים עוד אכתוב על אותו בית כנסת, אך הפעם אני מבקש לעמוד על אלמנט אחד שתפש את עיני.

בבית הכנסת המדובר לא היה כיסוי לתיבה (שחלקכם מן הסתם יקראו לו בימה). התיבה היתה בנויה מעץ והחלק עליו מניחים את ספר התורה היה מצופה פורמייקה מבריקה, ללא כיסוי הבד המקובל.

בתחילה זה מאד הפריע לי. זכרתי את דברי הגמרא (מסכת סוטה דף לט עמוד ב):
ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור, מפני כבוד צבור.

אך אחר כך ראיתי שרש"י ובעקבותיו הרמ"א, משנ"ב וערוך השלחן, מסבירים שהבעיה זה לא עצם הפשטת התיבה אלא טורח הציבור:
שהיה דרכם להביא ס"ת מבית אחר שמשתמר בו לבית הכנסת ופורסין בגדים נאים סביב התיבה ומניחין אותה בתוכה וכשיוצאין משם ונוטלין ס"ת להוליכו לבית המשתמר בו לא יפשיטו הבגדים מן התיבה בפני הצבור שטורח צבור לעכב שם עם ס"ת אלא מוליך ס"ת לביתו ומניחו והעם יוצאים אחריו ואח"כ הוא בא ומפשיט את התיבה.


אך גם אם אין משהו נגד ההלכה הכתובה, בודאי שיש כאן שינוי במנהג המקובל - שהשלחן יהיה מכוסה במפה.
אחר כך חשבתי על זה עוד קצת והגעתי למסקנה שאולי יש כאן שינוי בתפישה האסטטית של האנשים. אולי פעם שלחן ערום היה נחשב לדבר לא מכובד ולא אסטטי, ואילו היום הוא נחשב יותר יפה מאשר שלחן המכוסה במפה.

אם אכן השתנתה התפישה - אולי זה נכון שגם הנוהג המקובל בבתי הכנסת של כיסוי הבימה במפה דינו להשתנות בהתאם.

בעודי שוהה בחו"ל ומהרהר על נושא זה התפרסם בארץ המכתב של הרב משה ליכטנשטיין בנושא תעניות על גשמים (קישור). הרב ליכטנשיין סבור שבעקבות השינוי התפישתי של בן האדם המודרני ביחס לגשם, שכבר איננו רואה את פרנסתו וכלכלתו תלויים באופן ישיר בגשם, יש להבין אחרת את פסוקי התורה. כשהתורה אומרת "ועצר את השמים ולא יהיה מטר" - הכוונה אליבא דשיטתו תהיה למשברים פיננסיים מקומיים ועולמיים.

כשנתקלים בדוגמאות מהסגנון הזה של שינויי מנהג הנובעים משינוי המציאות והתפישה האנושית תמיד תעלה שאלת הגבול: האם אפשר להגיד כך על כל דבר? האם לא סטינו יותר מדי מהכוונה המקורית?
לשאלות אלו אני לא מכיר תשובה ברורה. אך ברור שאי אפשר לומר מחד שכל שינוי הוא לרעה או מאידך שאם לא כתוב בפירוש שזה אסור אז זה כנראה בסדר.

תגובה 1:

קיש אמר/ה...

שם השולח: אלחנן תאריך: 07/12/10, 06:27:45
מה לבימת בית הכנסת ולתיבה הנזכרת במקורות?

התיבה הנזכרת במקורות היא מקום שימורם של של ספרי התורה, בעבר היא היתה מיטלטלת ולימים נקבעה והפכה לארון הקודש.

זו משמעות המשנה בתענית לפיה "מוציאין את התיבה לרחובה שלעיר" (אלבק: התבה - ארון הקודש עם ספרי התורה שבתוכו), וזו גם כוונת רש"י שהבאת, שנוקט לחילופין 'התיבה' וספר תורה, מכיוון שהיינו הך - שניהם נישאים כאחד.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 07/12/10, 07:00:58
אלחנן,
עי' במשנ"ב בסימן קמח. עד כמה שידי מגעת - טרם מצאתי מישהו שמסביר את הגמרא שמדובר בארון הקודש.

שם השולח: אלחנן תאריך: 08/12/10, 06:37:03
(אני כותב בקצרה לאחר שנמחקה הודעה מפורטת)

אני מסכים שזו פרשנות הב"ח ופמ"ג, אבל את רש"י אי אפשר להבין כך. הוא כותב שמניחין את ספר התורה *בתוך* התיבה, והבעיה שהוא מזכיר מתעוררת רק בסוף התפילה, כשבאים להוציא את הס"ת מן התיבה (=ארון הקודש שלנו) כדי להחזירו לבית בו הוא משתמר.

רש"י לא היה צריך לדקדק בלשונו, כיון שלא הכיר כלל "תיבה" במשמעות של בימה, כפי שעולה מן המובאה שלהלן.

שם השולח: אלחנן תאריך: 08/12/10, 06:43:00
" באשכנז, ארון הקודש הייתה תיבה מיטלטלת, כמו בא"י, ואילו המושג "תיבה" שבמשמעות התלמודית שהש"ץ עובר לפניה, הוחלפה אצל האשכנזים בשם עמוד התפילה; בעוד שהשם "תיבה" בפי יהודי ספרד, משמע הבימה לקריאת התורה. "

לענ"ד המחבר לא דק כלל לגבי המשמעות התלמודית של הביטוי, שהיא זהה למשמעות האשכנזית אותה נוקט רש"י. מכל מקום ברור שאצל רש"י תיבה יכולה להיות אך ורק ארון הקודש, ואין הוא מכיר כלל תיבה במשמעות של בימה.

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/batey-kneset/tsoref.htm

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 08/12/10, 07:54:07
אלחנן (ואחרים שנתקלו באותה בעיה),
אני מנסה לברר עתה מה קורה עם ההודעות הנמחקות. בבקשה, כל מי שנתקל בבעיה כזו, תשלחו לי אי-מייל עם כמה שיותר פרטים:
- לאיזה פוסט הגבתם?
- באיזה יום/שעה?
- תחת איזה שם?
- כל פרט אחר שאתם יכולים לספק.

תודה,
בני

שם השולח: מישקה תאריך: 09/12/10, 19:51:29
אני מכיר כמה בתי כנסת בארץ שגם בהם אין כיסוי על התיבה שבה קוראים את ספר התורה. ובדרך כלל מדובר בתיבות מודרניות שכאלה, מזכוכית למשל.

שם השולח: מישקה תאריך: 11/12/10, 18:29:53
ועוד משהו: קצת מביכים דברי הרב משה סולובייצ'יק, המביא כראיה לדבריו בעניין התענית את מה שמשקים גינות ציבוריות וכדומה - והנה ממש בשעה שדבריו מתפרסמים, מפרסמת רשות המים של ישראל הודעה ובה נמסר שאסור על פי חוק להשקות גינות ציבוריות וכיוצא בהן... כך שבסעיף הזה לפחות, דומה שגורמי החוק תמימי דעים עם הרבנות הראשית דווקא ולא עם הרב משה.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 12/12/10, 20:21:52
מישקה,
ליכטנשטיין לא סולובייצ'יק. אלו היו גם המחשבות שעברו בראשי כששמעתי בחדשות על הגזרות לצמצום ההשקיה.