יום שבת, 18 בדצמבר 2010

צהר, דמוקרטיה ומכירת דירות לערבים

בגליון בשבע של שבת שעברה (מס' 421) פורסמו השורות הבאות:
בניגוד לפרסומים מטעם ארגון רבני צוהר, לפיהם פוסק נשיא הארגון, הרב יעקב אריאל, כי אין לאסור מכירת בתים לנכרים, הרי שבראיון לעלון 'עולם קטן' מתבטא הרב אריאל בזהירות ובהסתייגות ביחס לסוגיה. לדבריו, לא ניתן לתת תשובה חד משמעית וגורפת בסוגיה ויש לדון בכל מקרה לגופו. הרב מסביר כי הוא מסתמך על דברי הרב הרצוג בנושא, המביא צדדים לאסור ולהתיר, ולכן אין הוא חולק על החלטתו המקומית של הרב שמואל אליהו ביחס לעירו צפת, אולם מאידך אין הוא יכול להורות לכל עיר ועיר לנהוג באותה צורה.

במהלך השבוע שלח הרב יעקב אריאל את ההודעה הבאה לעיתון בשבע עם בקשה שהדברים יתפרסמו בגליון של השבת:
ההודעה שפורסמה ע"י צהר בקשר למכירת קרקעות לנוכרים הייתה על דעתי.
ראיתי את ההודעה לפני פרסומה.
הודעת צהר וראיונות אחרים שנתתי בנושא עולים בקנה אחד.


בתגובה החליטו השבוע ב"בשבע" לצאת במסע תעמולה כנגד חוסר הדמוקרטיזציה של צוהר. המסע כלל כתבת ביקורת על הארגון ורובו של מאמר המערכת הוקדש לביקורת זו. כתבת הביקורת, שנכתבה ע"י אותה עיתונאית שפרסמה את הכתבה ובה ביקורת על צהר בשבוע שעבר, עוטרה בתמונה גדולה של חלק מהנהגת צוהר בפגישה עם אריאל שרון ערב ההתנתקות.
הודעתו של הרב אריאל בנוגע לפרסום של צוהר הובאה כחלק מאותה כתבת ביקורת, ושודך לה דעתו של הרב חיים שטיינר החולק על הרב אריאל בפרשנות דברי הרב הרצוג.

במאמר המערכת של עמנואל שילה הובאה בין היתר הנקודה הבאה שאני מבקש להתייחס אליה:
האווירה הציבורית המתלהמת עלולה להביא לנקיטת צעדים נגד הרבנים - מפתיחה בחקירה ועד לדין פלילי או משמעתי שעלול לגרור הדחה. ההתנפלות הזאת היתה מתרחשת בכל מקרה, אך אין ספק שליהודה וינשטיין ולשי ניצן יהיה קל יותר לנעוץ שיניים חדות כאשר הם יכולים גם לומר לעצמם שהרבנים לא ביטאו עמדה הלכתית מקובלת. עמדתם של בכירי ארגון הרבנים ששמו הולך לפניו עלולה להיות גורם מכריע בהחלטת משרד המשפטים אם למצות כל אפשרות של התנכלות משפטית לרבנים החותמים או להניח לפרשה להתפוגג. חברי הנהלת צהר, שמדברים לעיתים קרובות על רלוונטיות וחיבור למציאות, אמורים לדעת את זה.

כבר התייחסתי בעבר לטענה מסוג זה ביחס למחברי הספר "תורת המלך". חז"ל לימדו אותנו שבנושאים כאלו יש לחשוש לאיבה. החשש לאיבה איננה רק החשש שאיוון באוקריינה ילך להרוג יהודי בגלל שהוא שמע מה שכתבו רבנים בארץ ישראל, אלא גם החשש שהדברים יובילו לאווירה ציבורית מתלהמת. אי אפשר להחזיק את החבל משני קצותיו - גם לטעון שלא חוששים לאיבה וגם לזעוק חמס כשאותו איבה מגיע. [אגב, מעניין שבבשבע לא הזכירו שגם הסתדרות הרבנים של אמריקה הוציאו הודעת הסתייגות למכתב הרבנים. גם עובדה זו מחזקת את דברי.]

שילה מסיים את דבריו על צוהר בקריאה/איום לפיצול אם המצב לא ישתנה:
אם עד היום גברה המחשבה שלמען האחדות יש לחרוק שיניים ולכבוש את הטענות על העדר דמוקרטיה, נראה כי כעת הקווים האדומים נחצו ואין דרך חזרה. אם לא תתאפשר בחירת הנהלה שמבטאת באופן יותר מאוזן את הדעות השונות, התוצאה הצפויה עלולה להיות פרישתם של רבנים רבים ואולי הקמת ארגון מתחרה.

לי אישית מאד נח עם המצב הקיים, אני כמעט תמיד מזדהה עם המסרים אותם מפרסם הרב יעקב אריאל והנהגת צוהר. אינני יודע איך הייתי מתייחס אם המצב היה הפוך. אך בכל מקרה, אני חושב שהייתי מבין שקריאה לדמוקרטיה בצוהר זה צעד לא מספק בעליל. קיומה של דמוקרטיה לא תפטור שום בעיה אלא רק תגרום לבעיה קשה הרבה יותר, קרי: למי תנתן זכות הצבעה? תחת המטריה של צוהר יש כיום רבנים שהינם רבני ערים, רבני יישובים, רבני שכונות, מנהלי מוסדות, ראשי ישיבות, ר"מים, מורים באולפנות, רבני קהילות וגם כאלה שאינם משמשים בשום תפקיד רבני. למי מהאנשים הללו תהיה זכות הצבעה או זכות להיות חברים בארגון, ולמי לא?
בעיני, חלק גדול מההצלחה של צוהר קשורה לזה שאין שום דבר המחייב חבר צוהר. כל אחד יכול להגדיר את עצמו כחבר או לא חבר בצוהר. כך יכולים רבנים לא להיות מזוהים עם צוהר אך בכל זאת להשתתף בלא מעט פעילויות ופאנלים של צוהר (קחו לדוגמא את הרב יהושע שפירא או הרב אליקים לבנון). כל מי שמעוניין בדמוקרטיזציה של צוהר יצטרך לקבוע גדרים ברורים של מי יכול להיות חבר בצוהר. מי שלא מאמין לי, מוזמן להסתכל מעבר לים על הRCA (הסתדרות הרבנים דאמריקא, שהזכרנו אותם לעיל) ועל נסיונותיו וקשייו לקבוע מי יכול להיות חבר בו ומי לא.

האם אני חושש לפיצול? כן ולא. אני תמיד חושש לפיצולים. העולם הרבני ידוע כעולם המתקשה לדור בכפיפה אחת עם אנשים שהוא אינו מסכים לדעותיהם. בעבר עזבו רבנים שלא הסתדרו עם הקו המוביל בצוהר, ומן הסתם יעזבו גם בעתיד. אני רק יכול לקוות שזה ימשיך להיות מספרים קטנים ולא מאד משמעותיים. מאידך, אני לא חושש מאפשרות קיומה של גוף מתחרה לצוהר. בעבר היו נסיונות של "בניין שלם" להתחרות בצוהר שכל הקשור לעריכת חופות בציבור הכללי, נסיון שלא ממש צלח (אם אני טועה תתקנו אותי). הקול של צוהר נשמע בגלל הקול האלטרנטיבי שהוא מייצג, קשה להאמין שגוף שיתפצל מצוהר יצליח לייצר הד תקשורתי יותר מגופים כמו "רבני ישע" או גופים דומים.
אני חושב שרוב הנוגעים בדבר מבינים את הדברים שכתבתי כאן ויגיעו למסקנה שאת הפתרון צריך למצוא בתוך הגוף הקיים.

תגובה 1:

חגי אמר/ה...

שם השולח: ישי כהן תאריך: 19/12/10, 18:58:01
הפרדוקס של צהר:

צהר מספק במה איכותית ומכובדת עבור דו-שיח בין רבני הציונות הדתית. כך לגבי כתב העת "צהר" (לשעבר) וכך גם לרשימת הדוא"ל הפנימי בין הרבנים. כל אחד יכול להביע את דעתו התורנית בלי בושה ופחד, ואין שום אפשרות לפסול דעות תורניות ודמויות תורניות מלהביע את דעתם, גם אם הם או דעתן מנוגדת ל"קו" של חלק מהרבנים. זהו דבר שצהר יכול להתגאות בו בצדק.

אבל כל הפתיחות הזאת והכבוד ההדדי בין תלמידי חכמים מתאפשרת אך ורק בגלל שצהר איננו ארגון דמוקרטי! כי רוב עולם התורה בציונות הדתית היום (או לפחות חלק גדול מאד ממנו) היינו בתי מדרש בעלי "קו" מובהק, שבהם לא תלמיד חכם שאינו מזדהה עם ה"קו" לא ישמע בבית המדרש. הרבנים המתלוננים בכתבה ב"בשבע" באים בדיוק מחלק זה של עולם התורה. ברגע שבחירות בצהר היו מתקיימות, מיד היינו מרגישים את הלחץ הכבד והחזק של הפסלנות ושל הפוסלים. והתוצאה היית השתקה אלימה.

במצב הזה אין דרך אחרת. אי-אפשר לדבר על חברות ולא על בחירות. אם יהיה פיצול ותקום אלטרנטיבה עבור אנשי "בשבע", אולי אז תהיה אפשרות לכתוב תקנון שישמור חזק על חופש הדיבור, שיגדיר סוג של חברות שיוכל להכיל כמה שיותר תלמידי חכמים ומחנכים, שיאפשר בחירות אישיות להנהלה. אבל כרגע זה בלתי-אפשרי.

שם השולח: נתנאל תאריך: 20/12/10, 19:56:37
אם כך יוצא שהמודל של צוהר זהה למודל של ויקיפדיה - עריצות נאורה, וזה מוכיח את עצמו בשני המקומות.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 22/12/10, 20:16:12
ישי,
להבנתי, הדרישה לדמוקרטיה בצוהר אינה מגיעה רק מצד אחד של המתרס.