יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

גיור ו'זרע ישראל' I

הספר של ח"כ הרב חיים אמסלם "זרע ישראל" הגיע לידי זה לא מכבר. בשבועות הקרובים נכתוב על אי אלו נקודות מהספר.

בהסכמה שנותן רבו של המחבר הג"ר מאיר מזוז כותב בין השאר כך:
אבל גדול שנתגייר מרצונו הטוב אפילו חזר ועבד עבודה זרה דינו כישראל מומר כידוע. ולפני ל"ז שנים רצה הרב גורן ז"ל לטהר את "האח והאחות" מספק ממזרות, בטענה שאמם נישאה בראשונה לגר מפוקפק שלא שמר תומ"צ וקידושיו בטלים למפרע, וכל העולם רעש על זה כידוע ומפורסם.

יש כאן לכאורה שיטה חדשה (לפחות חדשה לי).
עד עתה הכרתי את השיטה החרדית-ליטאית שאמרה שיש לחלק: במקרה של הרב גורן היה אסור "לבטל" את הגרות ואילו במקרים שאנו נפגשים איתם כיום זה שונה ויש לבטל את הגרות מכיוון שאנחנו יודעים שבית הדין שגייר אותם לא פעל בזכות. הכרתי גם את השיטה הציונית-דתית (שעליה כנראה הסתמך גם הרב גורן ודעימיה) שגרסה שאין בכלל מקום להשוות, הרב גורן עמד מול מציאות של ממזרים שיש מקום לצרף ספקות והיו עוד פרטים בתיק הספציפי שהעמיד את כל נושא הגיור בסימן שאלה, לעומת הגיור בימינו שאין שום דרך לבטלו מכיון שאין שום סיבה להניח שבית הדין לא היה ער לחלוטין למהות העומדים לפניו.
הרב מזוז מציג בדבריו מעין גישת ביניים האומרת שאין לבטל גרות בשום פנים ואופן, לא במקרה של האח והאחות (שהרי כל העולם רעש על זה כידוע) ולא במקרים שנידונו בשיח הציבורי של השנים האחרונות.

‏2 comments:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 03/08/10, 19:36:50
כדאי לדייק: בעניין הרב גורן, אמנם הוא טען שכל עניין ההתגיירות עמום ומפוקפק מעיקרו (ויתכן בהחלט שהוא צודק), אבל בסיסה של העמדה החרדית (לא דווקא ליטאית. ראית פעם מה כתב על הרב גורן האדמו"ר מקאליב, או את רשימות התועדויות האדמו"ר מלובביץ' בחודשים שבהן התרחשה הפרשה?) היה נעוץ בכך שהרב גורן הפך בעצם את פסק הדין שניתן על ידי לא פחות משלושה בתי דינים שונים, בדרגות שונות (בפתח תקווה, בתל אביב וביה"ד הרבני הגדול), שקבעו שהאח והאחות הם ממזרים. אז זה לא מדוייק להעמיד את המקרים באוקימתא שכאן יש בית דין ושם לא היה.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 03/08/10, 20:04:27
במה לא דייקתי, בעמדת הרב גורן או בעמדה החרדית?

שם השולח: נתנאל תאריך: 04/08/10, 07:27:44
אני מסופק למדי אם מהסכמה לספר אפשר להוציא שיטה הלכתית. להערכתי הרב מזוז לא התכוון להוצאת מסקנות גורפות מכמה משפטים בהסכמה שכתב.

שם השולח: Baruch Alster תאריך: 04/08/10, 09:23:48
נתנאל,
יכול להיות שלא ניתן לדייק מזה, אבל שמעתי גישה כזו מרב שלמד לאחרונה דיינות באחת הישיבות המובילות בציבור שלנו - דברים שבלב אינם דברם, ולכן ברגע שבית הדין אישר את הגיור הוא בלתי ניתן לביטול מסיבה כלשהי. וכך אני זוכר שצוטט הרב אלישיב עצמו במקרה של האח והאחות - באופן קטגורי וללא כל הסתייגות הוא טען שלא ניתן לבטל גיור שכבר נעשהבשום פנים ואופן.

שם השולח: מישקה תאריך: 04/08/10, 15:42:48
אבל כאן באים החרדים וטוענים א גרויסע חוכמה, שאין כאן "בית הדין אישר את הגיור", מפני ששלושת עמי הארצות / האפיקורסים שהתעסקו בזה כלל לא נחשבים כבית דין, וכולי וכולי ככתוב עלי פסקו של הרב שרמן...

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 05/08/10, 18:00:59
נתנאל,
ההסכמה המדוברת היא באורך שני עמודים (קרוב לאלף מילים). אינני יודע אם מהמשפט שגזרתי ניתן להסיק כפי שכתבתי, אבל אני בטוח שההסכמה לא באה רק להלל את המחבר.

שם השולח: משה תאריך: 16/08/10, 18:34:46
טעות יסודי בכל הנושא. אין שיטת המקובלת במאות השנים האחרונות שיטה "חרדית-ליטאית" אלא היא שיטת המתאימה לשיטת הרב קוק זצ"ל הרב הרצוג זצ"ל (בנוסף לשל הרב אוערבאך, והרב פיינשטיין, הרב גרודזנסקי, הרב ווויילדענבערג ועוד ועוד). מוזר מאוד אשר בשביל עמדות אחרות אין מעריכין האמת כפי שהיא. אכן גם נכון לפרסם שאין דברי הספר הזה מתאים עם עמדת הרב עובדיה שליט"א. וכן נכון לומר שהרבה ורוב ציטוטים יוצאים מההקשר של מה שכתוב בשמם ועמדותיו הם סילוף גמור של עמדותיהם. בכלל יסודות שלו הם מוזרים מאוד. עוד יש לצטט: שמה שמובא כאן שאין לבטל גרות לאחרי שכבר הוחזק לגרות באם המתגייר חוזר וועע"ז אינו דומה כלל וכלל למי שמתחילה נודע שלא כיוון כלל וכלל להתגייר ולקבל עליו שמירת שבת כשרות וטהרתך המשפחה באופן הבססיסי ביותר!



שם השולח: משה תאריך: 16/08/10, 19:08:28
עוד טעות יסודית: הגדרתו בנושא "קבלת מצוות" היא בהחלט נגד פשטות הבנת רוב תפוצות ישראל במשך מאות דורות ובוודאי אין היא יכולה להיות מוגדרת כ"ליטאית חרדית". רוב מנין ובנין של חכמי ישראל פירשו אותו כפשוטו שהוא קבלת התחייבות לקיים מצוות התורה. הוא מסלף לומר שהראשונים והאחרונים מפרשים באופן היפך פירוש הפשוט של הדבר!

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/08/10, 04:57:37
משה,
האם אתה מכיר את מקרה האח והאחות? דבריך "שאין לבטל גרות לאחרי שכבר הוחזק לגרות באם המתגייר חוזר וועע"ז אינו דומה כלל וכלל למי שמתחילה נודע שלא כיוון כלל וכלל להתגייר ולקבל עליו שמירת שבת כשרות וטהרתך המשפחה באופן הבססיסי ביותר!" אינם מחזיקים מים מול המקרה ההוא ופסקי הדין שנכתבו עליו.
אגב, גם בפסקי דין של הרב שרמן הוא הדגיש שביטול הגיור אינו בגלל שלא היתה קבלת מצוות אלא משום שהבית דין נהג שלא כשורה ולכן הם פסולים (וגרועים מהדיוטות).

שם השולח: משה תאריך: 17/08/10, 07:22:45
בני,

המקרה של האח והאחות לא היתה ידוע לכולם שפלוני לא כיוון לקבל מצוות, הידועות הללו התחדשו בבית דין עשרות שנים לאחרי שכבר הוחזק כגר ולא היה בירור החלטי בדבר הזה עצמו. קראתי ושמעתי אודות מקרה ההוא. לא כתב הרב אלישיב שלא ניתן לבטל גרות שלא היה בו קבלת מצוות רצינית כשהוא עצמו חתם מכתב ביחד עם הרב אוערבאך והרב סטייפלער שכאין קבלת מצוות אמיתי אין הגרות כלום!

גם קראתי פסקי הדין של הרב שערמאן: גם בזה יש סילוף: לא היתה נימוק יחיד אודות פסול גרויות הללו, היה שילוב של שני הנימוקים, לעניין הנידון ההוא (של המבקש הגט) הוא בפירוש נימק שביטול הגרות הוא משום שחסר היה קבלת מצוות בסיסי.

בקיצור: כל ההגדרה שהשיטה הפוסלת גרות בגין העדר קבלת המצוות רצינית כ"ליטאית חרדית" היא מוטעית ומסולפת. יכולים להסתכל שחור על גבי לבן בתוספות וראשונים מה שכתבו אודות הכותים ומה שכתב השו"ע אודות העדר קבלת המצוות שמעכבת בדיעבד והיא עוד חמורה מטבילה כיון שהיא צריכה להיעשות בפני ב"S וביום לכל הדיעות וכמו כן כתבו ואחזו הרב קוק והרב הערצוג קבלת המצוות היא בסיסי בשעת הגרות ואם היא חסירה אין כאן גרות ואם היא לקויה יש ספק בהגרות!