ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי."בונה ירושלים"הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה היא ברכת בונה ירושלים, ואמרו בסדר הברכות, שברכה זו נקבעה אחרי ברכת " על הצדיקים", שאחרי "ברכת המינים", ואחריה ברכת "את צמח דוד", שכיון שכלו הפושעים, מתרוממת קרן הצדיקים, שנאמר: "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק". והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר: "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך", וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, שנאמר: "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". וכן ברכת עבודה, שהיא "רצה" וגו', כתבו הראשונים שהיא תפילה להשיב את ישראל לירושלים.
וגזר על הנפחיםבמלאכת חול המועד שמותרת בדבר האבד, שנינו: עד ימיו של יוחנן כהן גדול היה פטיש מכה בירושלים, בבית הנפחים לעשות את מלאכת דבר האבד, ועמד הוא [יוחנן כהן גדול] וגזר על הנפחים, מפני שקולם נשמע למרחוק ואין הכל יודעים שהוא לדבר האבד. ובדיני ממונות שהכול כשרים לדון אותם ואפילו ממזר, אמרו שבירושלים היו מקפידים על כל דייניהם ליחסם.
הכותל המערבי ונדבכיוהכותל המערבי בנוי מ-45 שורות אבנים, מהם 28 נדבכים קדומים. 16 נדבכים בצדה השמאלי של רחבת הכותל ו-17 נדבכים בצידה הימני , נוספו בתקופות מאוחרות יותר. מתוך 28 הנדבכים הקדומים 11 הם מעל פני הקרקע ויתרם מתחת לפני הקרקע. יצוין כי כיום רווחת הסברה כי כל נדבכי הכותל המערבי הקדומים הם מתקופת בית שני. גובהה הממוצע של כל אבן מהנדבכים הקדומים הוא כ-1.05 מטר.
אורך הכותל המערבי כולו, מגיע ל-488 מטר, כאשר אורך הכותל הגלוי ברחבת הכותל המערבי הוא 57 מטר בלבד. עוביו של הכותל המערבי בכל אורכו הוא 4.6 מטר. גובהו מעל הקרקע 19 מטר ועוד כ-21 מטר טמונים מתחת לפני הקרקע. שטח רחבת התפילה התחתונה הוא באורך של כ-57 מטרים. על פי הערכת ראשי הקרן למורשת הכותל המערבי, באים מדי שנה כשבעה מיליון איש לפקוד את הכותל המערבי. יצוין, כי רוב הפוסקים שוללים ריקודים ברחבת הכותל המערבי או בסמוך ונראה, וכן פסקו לאסור ניגון בכלי נגינה על יד הכותל המערבי, ובמקום מצווה נהגו להקל. כל זאת כדי להשתתף בצער השכינה שמייללת שם על חורבן הבית.
70 שמות לירושלים עיר הקודש
המקום בשם ירושלים , הוזכר לראשונה במקרא בימי אברהם , כמו שנאמר : ומלכי צדק מלך שלם וגו', ותרגומו : "שם בר נח מלכא דירושלם. וכן את הכתוב: ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, דרשו: אברהם קרא אותו יראה; שם קרא אותו שלם, אמר הקב"ה אני קורא אותו ירושלם , כמו שקראוהו שניהם , יראה שלם. אשר על כן נקרא המקום בשם ירושלם בלא יוד, מלבד בחמשה מקומות שנכתב ירושלים בכל ספרי הנביאים והכתובים. ויש שהוזכרה בשם ציון או בכינויים אחרים. ובבמדבר רבה פי"ד נכתב: 70 השמות לירושלים, אבל לא נתפרשו שם השמות. במשנה, בתוספתא ובתלמוד וכן במדרשים היא נקראת בשם ירושלים או העיר סתם.
במדרש נאמר, שירושלים הייתה לפנים שתי עיירות, אחת עליונה ואחת תחתונה. העליונה נפלה בגורל יהודה והתחתונה בגורל בנימין, ואחרי מות יהושע עלו בני יהודה ולקחו את חלקם ושרפו את העיר באש, ועזבוה חרבה. אבל ירושלים התחתונה שהייתה לבנימין ולא אבו להורישה, הייתה עומדת עד ימי דוד.
ובשנת שמונה למלכו לכד אותה דוד ובנה את ירושלים העליונה, ועשה חומה אחת לעליונה ולתחתונה ונעשו שתיהן שם אחד: ירושלים. ובה נטה אהל לארון ובאותה ירושלים בנה דוד את המזבח בגורן ארונה היבוסי.
